>> "הגיע הזמן לעשות שינויים בתיק ההשקעות שלי". זו היתה הכותרת של הודעת המייל שנחתה אצלי באמצע נובמבר. ההודעה הדרמטית הגיעה מאורי, שנוהג לשאול אותי מדי פעם לדעתי בענייני השקעות ושוק ההון. וכך התנהלה שיחת ההמשך בינינו:
אורי: "המצב שלי לא רע, בלשון המעטה. אני מורווח 12% על התיק בשנה וחצי. ובמספרים - 23 אלף שקל".
בהחלט מרשים.
"ההשקעה במדד המניות העולמי התבררה כמוצלחת, אם כי למיטב זכרוני המדד הזה הוא הפכפך ביותר. נדמה לי שרק לפני איזה חודש וחצי התשואה היתה 4.5%. עכשיו היא 13%".
ככה זה כשמשקיעים במניות. יש הפכפכות מובנית, או בלשון שוק ההון תנודתיות. תזכור שבאותה מידה המדד יכול היה ליפול ב-10%. בטווחים קצרים השוק נע באופן אקראי לחלוטין. יש אפילו ספר מפורסם שנקרא על שם האקראיות הזאת של השוק.
"אז מה את אומרת, כדאי למכור? כבר הרווחתי יפה. חוץ מזה, יש משהו מעניין על הפרק? אני שוקל לפרק קצת מהמק"מים שיש לי בתיק לכיוון יותר ספקולטיבי".
למה?
"הצליח לי יפה ואני מרגיש בטוח יותר בהשקעות. את יודעת, השוק עולה יפה כל כך, אני רוצה להרוויח יותר - לא 3% עלובים של אפיקים סולידיים".
זה שהשוק עלה יפה בחודשים האחרונים לא אומר כלום לגבי ההמשך.
"אבל עכשיו סוף שנה, ובסוף שנה תמיד יש עליות".
אני מקווה שזאת לא עצה שקיבלת מ-themarker.
זה הזמן להציג את אורי. מדובר בסטודנט, רווק בן 25. אורי הצליח להגיע, עם עזרה מההורים, לחיסכון נאה של 200 אלף שקל. בשנה וחצי האחרונות הוא משקיע את הכסף הזה בשוק ההון.
עד כה היה לו הרבה מזל, משום שהוא נכנס לשוק המניות בדיוק בנקודת השפל הנמוכה ביותר, בתחילת 2009. הוא מעולם לא ראה את תיק המניות שלו צולל ב-30% בתוך כמה חודשים.
אורי משתדל לקרוא ולהתעניין, ולא לקבל באופן עיוור את ההמלצות של היועץ בבנק. אבל הוא גם פרח השקעות, שמדי פעם עושה טעויות המשותפות להרבה משקיעים.
פיזור וסבלנות
נתחיל בדברים הטובים. התיק של אורי מפוזר על פני אפיקים ומדינות. יש בו אג"ח ממשלתיות, אג"ח שקליות, מניות ישראליות ומניות זרות. הוא לא שם את כל הביצים בכמה מניות, אלא משקיע בעיקר באמצעות תעודות סל שעוקבות אחר מניות או אג"ח רבות.
בנוסף, אורי הוא משקיע סבלני שלא נבהל כשהשווקים יורדים מעט, ושלא בורח כשנהיה קשה וקצת מפחיד. עם זאת, מפולת ברוטלית של ממש הוא מעולם לא חווה על בשרו.
נכון להיום, כחצי מתיק ההשקעות של אורי נמצא במניות. השאלה לגבי הסיכון שהוא צריך לקחת נובעת מאופק ההשקעה, האופי שלו ושאר הנכסים שעומדים לרשותו. כרגע אין לו כאלה.
אורי הוא בחור צעיר שיכול להשקיע לטווח ארוך. לפיכך, הוא יכול להחזיק מרכיב גדול של מניות בתיק. עם זאת, לכסף הזה, כך הוא אומר, יהיו שימושים רבים בעתיד הקרוב. הוא מעריך שלרוב הסכום הוא יזדקק בתוך חמש שנים או פחות. לכן, אף שהוא צעיר, אופק ההשקעה שלו אינו רחוק כל כך, ורצוי שהוא יימנע מלקחת סיכונים רבים, גם אם ייאלץ לשלם על כך בתשואה נמוכה יותר.
אחת האפשרויות של אורי היא להשאיר חלק מסוים מהתיק להשקעה לטווח של עשר שנים לפחות - 10%, 15% או יותר. את הסכום הזה הוא יכול לשים באפיקים מסוכנים יותר.
מכיוון שהוא סטודנט שמשלם שכר לימוד, צפויות לו בשנים הקרובות הוצאות שוטפות לא מעטות. לכן, רצוי שחלק מהסכום שברשותו - נניח 50 אלף שקל, כרבע מהתיק - יישאר באפיקים נטולי סיכון כמו מק"מ. למרות גילו הצעיר של אורי ובגלל טווח ההשקעה הקצר-בינוני, כדאי לו להסיט חלק מהאפיק המנייתי להשקעה בטוחה יותר ולהשאיר במניות פחות ממחצית התיק.
זהירות: ההצלחה משכרת
אורי סובל מהטיה שמאפיינת רבים מאתנו. אנו מסתכלים על מה שחווינו עד כה, ומסיקים מכך שזה מה שיהיה. זה נכון גם בשוק הדירות המבעבע בישראל. אנשים מאמינים כי אם מחירי הדירות עלו בשנים האחרונות, אז גם בשנים הקרובות תימשך המגמה. מובן שזה אפשרי, אבל אין לכך כל ערובה. מסוכן לבסס על כך אסטרטגיית השקעות.
הצלחתו של אורי בשוק המניות העלתה לו את הביטחון העצמי וגרמה לו להיות זחוח במידה מסוימת. הוא לא היחיד שמתנהג כך במצבים כאלה.
במחקר שנערך על ידי פרופ' אניטה קלי באוניברסיטת נוטרדם באינדיאנה, שיחקו 179 משתתפים במשחק קלפים במחשב.
התוצאות הוטו על ידי עורכי המחקר, כך שמחצית המשתתפים זכו ב-80% מהפעמים ומחציתם הפסידו ב-80% מהפעמים. בשלב הבא שיחקו כל המשתתפים במשחק חדש, שהפעם לא היה מכור. התוצאות הראו שאלה שזכו בסיבוב הראשון נטו להימורים גרועים יותר ופזיזים יותר מאשר אלה שהפסידו בסיבוב הראשון.
כשאורי בוחן את תדפיס ההשקעות שלו, הוא מוטה באופן מובנה. יש לכך שתי סיבות, כלומר שני עוגנים שמשפיעים עליו. האחד הוא התשואה שהשיג בהשקעה מסוימת לעומת השקעה אחרת. בדף ההשקעות מופיעות התשואות זו מתחת לזו, כך שההשוואה נעשית באופן אוטומטי, אך היא בעייתית כי אי אפשר להשוות תשואה של אג"ח ממשלתיות לזו של תעודת סל על מניות. לכל אפיק הסיכון והסיכוי שלו, ורצוי שהתיק יכלול תמהיל השקעות ברמות שונות של סיכון.
העוגן השני הוא מצבו ההתחלתי של התיק. אם השקעה מסוימת עלתה ב-1% בלבד, זה מתסכל את אורי, ואם היא זינקה ב-10% הוא רוצה כבר לרוץ ולממש אותה. אבל משקיעים צריכים לזכור כי החלטת מכירה אינה נבחנת לפי מחיר הקנייה, אלא לפי פרמטרים אובייקטיביים - כלכליים ותמחיריים.
ייתכן שהאפיק המנייתי שבו השקענו ירד מאוד, כך שנמצא את עצמנו מופסדים, ובכל זאת כדאי למכור אותו. עם זאת, גם אם נייר ערך מסוים עלה ב-12% בשלושה חודשים, המסקנה לא חייבת להיות שהגיע הזמן למכור אותו. לעתים כדאי למכור נייר שעלה בחדות, אבל השיקול צריך להיות לפי פרמטרים כלכליים.
לאורי, כך נראה, יש עוד הרבה מה ללמוד בשוק ההון. הוא לא צריך להתרגש מכך שהרוויח עד כה - בשנה וחצי האחרונות כל מי שהיה בשוק הרוויח.
המשפט הכי מסוכן מבחינתו הוא "אני מרגיש יותר בטוח בהשקעות". בטוח יכול להרגיש רק מי שכבר הפסיד כמה פעמים. לאורי, למזלו, זה עוד לא קרה.
אבל ככל שיתמיד, כך יתקרב הרגע שבו גם הוא ייתקל בתחושות הלא נעימות שמביאה עמה נפילה חזקה ומהירה. מעניין לראות אם גם ברגע המבחן הזה הוא ישאל אם לא הגיע הזמן להגדיל את רכיב המניות בתיק.
הסטודנט שמכר את המק"מ שלו
אפרת נוימן
26.12.2010 / 7:03