>> ראיתי את ההתנהגות הזאת מספיק פעמים כדי להבין שמדובר בתופעה. אנשים טובים וחכמים בונים תיק מניות שנראה כמו ערימת נעליים. מניות מפה ומשם שנראות כאילו שנקנו ונאספו ללא שיטה.
האמת היא שאצל אנשים מבולגנים תמיד יש שיטה בבלגאן - האמינו לי, אני יודע.
רק תשאלו אותם למה התיק שלהם נראה כמו שהוא נראה, והם ישיבו: "את מניה א' קניתי כשלמדתי ניתוח טכני ורכבתי על המגמה, את מניה ב' קניתי כשהתחלתי לחקות את וורן באפט - ואת מנייה ג' קניתי כי אני מאמין בהנהלת החברה".
לכל מניה בתיק יש להם הסבר. מה שיהיה להם קשה יותר לספר זה בכמה הם קנו אותה ומתי, ולשאלה מדוע הם מחזיקים בה עכשיו כנראה לא תהיה להם תשובה.
אספן הספרים וירושת הפרופסור
הגשם שירד באחרונה החזיר אותי לאיתי מחנות הספרים שליד גן מאיר. העבודה של איתי יחד עם הבוס שלו היא לקנות אוספי ספרים, בדרך כלל מעיזבון של אנשים מתים, ולמכור אותם הלאה לאספנים הבאים.
איתי הוא איש רזה ובהיר. בימים שהשיער הבלונדי שלו צמח במלואו הוא נראה כמו ישו בחנות ספרים.
כשפגשתי אותו בפעם הראשונה, ביום גשום וסוער לפני כמה שנים, הוא ישב בשקט השמור לספריות וחנויות ספרים קטנות. הוא היה מרוכז בערימת ספרים שנקנתה מיורשיו של פרופסור מפורסם, ומיין אותה לפי נושאים.
"אתה חושב שאצל אנשים כאלה קיימת שיטה", הוא אמר לי לאחר שפיטפטנו מעט, "אבל אין. יש להם ספרים יקרים, לפעמים נדירים, אבל אין שום קשר בין ספר אחד לשני. אם הם רק היו מתרכזים בנושא אחד, הספרייה שלהם היתה שווה פי 20".
בערימה ההיא היו ספרים בארבע שפות, ספרים מתקופות שונות, ובעיקר ספרים מכל קטגוריה אפשרית: היו שם ספרים על אמנות, אדריכלות, מתימטיקה, כימיה וכנראה עוד נושאים רבים. להגנת הפרופסור המפורסם אמרתי שהוא רב תחומי - וזה מובן שיש לו הרבה תחומי עניין.
"אין שום בעיה", אמר איתי, "אבל הוא היה יותר מסתם אדם שמתעניין בספרים. הוא היה אספן. את רוב הספרים הוא לא קרא, אפילו לא פתח, זה בלתי אפשרי עם כמות כזו. הוא פשוט אסף מכל הבא ליד".
אין פסול בלהחליף שיטה
כפי שאתם מבינים, המרחק בין אספן הספרים האקראי למשקיע שקופץ ממניה למניה אינו גדול. אני בטוח שגם לפרופסור היתה סיבה טובה לקנות כל ספר שהוא קנה, סביר אפילו שהיו לו שיטות איסוף שהשתנו מעת לעת בהתאם לתחומי העניין בחייו. זה טבעי. אבל עם כל ההשקעה שלו, הוא אף פעם לא הפך לאספן מקצועי, והספרייה נמכרה בהפסד גדול.
כל עוד מדובר בסכומים קטנים, ניתן להסתכל על כך כעל שכר לימוד או כבזבוזים בלתי מזיקים על תחביב. ואולם כשהסכומים גדולים, ובעיקר כשמדובר בחסכונות שלנו שאנחנו מקווים מאוד שיגדלו, חייבים לגלות עקביות ושיטתיות. אם בחרתם שיטה ולא נראה לכם שתצליחו להתמיד בה במשך 20 השנים הבאות, זו כנראה שיטה שאינה מתאימה לכם.
ועוד דבר אחרון. אחד ההסברים החכמים ששמעתי לבלגאן בתיק ההשקעות הוא שככה שומרים על "פיזור". לי זה נשמע כמו תירוץ.
-
הכותב הוא מהנדס תוכנה ועורך הבלוג "איזהו עשיר?"whoisrich.cafe.themarker.com
קונים מניות כמו שאוספים ספרים
עזרא אוחיון
26.12.2010 / 7:03