פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרשויות המקומיות מאיימות בשביתה כללית בעוד יומיים

      מאבק השלטון המקומי בתעריפי המים עולה מדרגה וראשי הרשויות מאיימים בשביתה כללית - בלי החינוך - ביום שלישי. ראשי העיריות מוחים על התעריפים שזינקו פי 3 בשנים האחרונות

      כחלק ממאבק הרשויות המקומיוות נגד הגזירות הנופלות על כיס העיריות, הודיעו הבוקר (ראשון) אנשי המרכז לשלטון המקומי וראשי הערים כי אם דרישותיהם להפחתת התעריפי המים לא ייענו, יפתחו הרשויות המקומיות ביום שלישי בשביתה כללית עד להודעה חדשה. אנשי השלטון המקומי הודיעו כי בשבוע הקרוב יוחרפו צעדי המחאה וכי מחר, יום לפני היציאה לשביתה, יקיימו ראשי הערים יחד עם מאות עובדי הרשויות המקומיות הפגנה גדולה בסמוך לאוהל המחאה, הממוקם מול לשכת ראש הממשלה בירושלים. עם זאת, ציינו ראשי הערים כי השביתה המתוכננת לא תשפיע על מערכת החינוך בשלב זה.

      לפי המרכז לשלטון מקומי, בכוונת אנשיו לפנות השבוע באופן רשמי למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ולבקשו לחקור את "שערוריית הולדתם של תאגידי המים המיותרים שהוקמו בהנחיית הממשלה – ובניגוד לעמדת הרשויות המקומיות", לשון ההודעה.

      מהמרכז נמסר כי "מבקר המדינה נדרש לנושא קביעת מחירי המים כבר בנובמבר 2009 וקבע אז בחוות דעתו כי יש להמתין עם שינוי כללי המים החדשים. למרות זאת, ייקרה רשות המים את מחיר המים, בחסות שר האוצר וממשלת ישראל".

      כמו כן, דרש יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט משר האוצר, יובל שטייניץ, ומשר הפנים, אלי ישי, לפעול להפחתה מיידית של המע"מ בשיעור 16% אותו נאלצים לשלם האזרחים והרשויות המקומיות עבור המים שהם צורכים.

      מבדיקה שערכו במרכז עלה כי משפחה בת חמש נפשות מחצור הגלילית, לדוגמה, שילמה בשנת 2007 סכום של 276 שקלים עבור המים, ואילו כיום הינה המשלמת 627.6 שקלים, כמעט פי 3. לדברי אנשי המרכז, הסיבות לייקור מחירי המים אינן קשורות למחסור הזמני במים בישראל, "אלא נעוצות בהקמת תאגידי המים ובצורך לממן מכיסם של האזרחים את המנגנונים המנופחים של התאגידים המיותרים.

      בשלטון המקומי ציינו עוד כי בהמשך מתכוונים ראשי הערים לדרוש מהממשלה להפחית את מחירי המים לשיעורם הריאלי (כולל עלויות רכישת המים ממקורות, מימון התפלה, צנרת ושינוע) – הנאמד בערך בחצי ממחירם כיום.

      לבד מהפחתת מחירי המים וביטול חובת התיאגוד, דורש מרכז השלטון המקומי מהממשלה להחזיר לרשויות את תקציבי החובה הממשלתיים, ששיעורם בשנת 2002 היה 3.5 מיליארד שקלים ולפיכך היה אמור לעמוד כיום על 4.2 מיליארד שקלים, אך בפועל ירד ביותר ממיליארד שקל. ראשי הערים ציינו כי "מקורם של תקציבים אלו מגיע ממס ההכנסה שמשלם כל אזרח למדינה ואמורים לחזור לאזרחים דרך הרשויות". לפיכך, דורשים בשלטון המקומי להעמיד סכום של שלושה מיליארד שקל, כדי להימנע מהצורך להעלות ארנונה לאזרחים - צעד אליו מכוון שר האוצר, לדבריהם.

      עוד דורש השלטון המקומי להחזיר 500 מיליון שקל לתקציבי החינוך וכן תקציבי פיתוח שאותם קיצצה הממשלה, ולהסדיר את יחסי השלטון המקומי והמרכזי - בין השאר באמצעות קידום חוק העיריות.

      "מציאות מקוממת"

      יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט אמר כי "הממשלה מובילה לאסון לאומי נוסף. השלטון המקומי הוא היחידי שמתפקד והגיעה העת לשנות את שיטת הממשל בישראל כדי שתהיה משילות ויציבות גם בשלטון המרכזי, והשרים יפסיקו להיות נתונים בידיהם הציניות של הפקידים. אנו מוכיחים שנים של עשייה וניהול אחראי, ובאה הממשלה ורוצה להרוס את השלטון המקומי.
      התוצאה תהיה הרס מוחלט של השירותים הניתנים לאזרח, שירותים שהעיריות מעניקות במקום הממשלה. אני קורא לשר האוצר לשים את טובת האזרח הקטן לנגד עיניו. זו חובתו ואחריותו כשר אוצר לנהל עימנו משא ומתן אמיתי כדי לפתור את הסוגיות החברתיות החשובות אותן אנו מובילים. קריסת מערכת החינוך זו אינה קלישאה אלא עובדה, ומחירי המים הלא מוצדקים בעליל זו מציאות מקוממת. אנחנו לא נרפה עד שיורידו את מחירי המים! זו מחויבות ראשי הערים לאזרחי מדינת ישראל" .

      ראש עיריית קרית אונו, יוסי נשרי: "כשעירית קרית אונו ניהלה בעצמה את משק המים, העלויות היו מאות אלפי ש"ח בשנה. כשהתאגיד הוקם, בניגוד לעמדנו, הוא שכר פי 4 עובדים, משרדים חדשים ורכבים, וכיום ניהול משק המים עולה לנו כמה מיליונים. אנחנו דורשים להחזיר את מחיר המים לשיעור האמיתי ולבטל את חובת התיאגוד".

      ראש עיריית דימונה ויו"ר מטה המאבק מאיר כהן: " זהו מאבק חברתי שאין צודק ממנו ואני קורא לכל תושבי ישראל להצטרף אלינו. האזרחים לא מסוגלים להמשיך ולשלם את חשבונות המים המופקעים שקפצו פי 3 ואין לזה שום קשר למחסור במים. כמו שהעלו את המים, כך הממשלה תגרום לעליית הארנונה, ושוב תשלח את ראשי הערים לבצע את העבודה ולהיות קבלני הביצוע שלה. לכך לא נסכים. אין קשר בין המחסור במים לבין מחירם. יש כאן פראדוקס - ככל שהאזרחים ממשיכים לחסוך בצריכת המים, מחירם עולה - כדי שהתאגיד יהיה רווחי. כשאנחנו חוסכים במים, התאגיד מפסיד".