בתעשיית המדיה האמריקאית נלחמים במשך שנים במפיצים פיראטים המעלים לאינטרנט תכנים בעלי זכויות יוצרים וחולקים אותם ברשתות שיתוף הקבצים, אך עד כה מדובר במלחמה עקרה כמעט. הפתרונות הטכנולוגיים הזמינים כיום למאבק בפיראטים מתמצים בעיקר באיתור משתמשים ברשתות עצמן.
ייתכן שכלי הנשק הבא למלחמה במורידי הסרטים יגיע מישראל. מנוע החיפוש שפיתח ד"ר אלכס ברונשטיין מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב מאפשר לקחת קטע מסרט ולחפש עותקים ממנו בין עשרות מיליוני סרטים באותה המהירות בה מתבצע החיפוש הטקסטואלי, בשיטה הדומה לחיפוש במאגר גנטי. ברונשטיין טוען כי המערכת היא כה מדויקת, עד שהיא מסוגלת להבחין בקטעים מהסרט גם אם הם עברו עריכה או עיבוד, לרבות שינוי רזולוציה. אין מדובר רק באיתור עותקים זהים של הסרט, אלא גם במתן מידע ספציפי לגבי מיקום קטעים מהסרט בקליפים שונים.
ברונשטיין הוא מומחה לתחום ראייה ולמידה חישובית, וחוקר שיטות גיאומטריות שיש להן גם שימוש בענף המכונה ביואינפורמטיקה, המשמש לחקר הגנום האנושי באמצעות אלגוריתמים ממוחשבים. "ניצלנו את האנלוגיות בין סדרות גנטיות לסדרות של סצנות וידיאו. פיתחנו מערכת הממצה כל סרט לסדרת תווים ייחודית המייצגת אותו, בדומה לסדרה גנטית שהביטים בה מייצגים מקטעי dna. השיטה בעצם מאפשרת חיפוש קטע וידיאו באותה יעילות שבה העוסקים בביואינפורמטיקה משתמשים לאתר רצף של בסיסים גנטיים", הוא מסביר.
ואולם החוקרים לא הסתפקו רק באפשרות המורכבת בפני עצמה לזהות קטע בתוך ים של סרטונים, אלא גם הפעילו טכניקות של למידה ממוחשבת במטרה לזהות את הסרט גם אם ביצעו בו עריכה (כשם שמערכות ביואינפורמטיקה יודעות לזהות גנים שאירעה בהם מוטציה). "צילמנו קטע במצלמה סלולרית ממסך טלוויזיה, ואחר כך העלינו אותו לרשת, ונתנו למערכת לחפש, היא זיהתה הן את העותקים המקוריים באיכות הטובה והן את העותק המאולתר, שלכל הדעות אינם זהים במאת האחוזים, ואפילו לא קרוב לכך".
לדברי ברונשטיין, השוואה של מנוע החיפוש שפיתח עם המנועים הדומים הקיימים כיום מראה שהאלגוריתם החדש מאפשר לבצע חיפוש מהיר יותר, כאשר בבסיס הנתונים נשמרת כמות קטנה בהרבה של נתונים לעומת מערכות אחרות המבצעות את אותה פעילות.
איתור הקטעים הפיראטיים יכול לספק לחברה בעלת זכויות היוצרים את האפשרות לחסום אותם, אך אופציה אחרת העומדת בפניהם היא לשתול לתוך העותקים פרסומות ולגרוף רווחים. שימוש אחר של הטכנולוגיה הוא לקישור בין העולם הוויזואלי לעולם הטקסטואלי. כאשר אנו צופים בסרט dvd, למשל, המערכת תוכל לזהות היכן ובאיזה סרט אנו צופים ולהוריד מהרשת קובץ של תרגום, או לשלב בו פרסומות ממוקדות המותאמות לתוכן הסרט. אפשרות אחרת היא להפוך את הסרט לאינטארקטיבי - לחיצה על מוצר המופיע בסרט תוביל למשל לדף המוצר באתר המכירות אי.ביי. יישום אפשרי נוסף הוא מציאות רבודה (augmented reality) - כך למשל יוכל בעל טלפון חכם לצלם אתר בסביבתו ולשדר אותו למערכת החיפוש שמוצאת את כל המידע הרלוונטי על האתר.
המלחמה במורידי הקבצים: טכנולוגיה ישראלית תאתר קטעי וידיאו לא חוקיים גם אם עברו עריכה
גיא גרימלנד
26.12.2010 / 10:37