לחברי הקיבוצים נמאס מהמגבלות שמטיל מינהל מקרקעי ישראל ולכן הם החליטו לצאת למאבק. מזה למעלה משנה מגביל מינהל מקרקעי ישראל מתן הוצאת היתרי בנייה בשטחי הקיבוצים. הסיבות מגוונות, אך ברובן, כך טוענים היום עשרות חברי הקיבוצים שהגיעו לכינוס מיוחד בנושא, המגבלות החדשות סותרות את החוזה שנחתם בשעתו בין המינהל לתנועה הקיבוצית.
התוצאה: לא ניתן להרחיב את הקיבוצים, על אף שהדבר מותר בחוק. כך, למעלה משנה מוביל המינהל מדיניות של סירו בלחתום על מאות בקשות להיתרי בנייה חדשה בקיבוצים.
מנתוני התנועה הקיבוצית בין השנים 2007-2009 נרשמה צמיחה דמוגרפית בקיבוצים כש-180 מהם מנהלים מהלך קליטה של כ-4,000 חברים חדשים. נתוני 2010 מראים לעומת זאת על היחלשות המגמה, בין היתר, לאור הסירוב להעניק היתרי בנייה חדשה למצטרפים.
עשרות נציגי הקיבוצים מכל רחבי הארץ הגיעו היום לכינוס חירום באולם צוותא בתל אביב וקראו לצאת למאבק קשה נגד הממשלה והמינהל, בעיקר לקראת אישור התקציב הדו שנתי בכנסת ביום שלישי הקרוב.
"אם לא ניאבק על הקיבוץ לא נקבל אותו", אמר חבר הקיבוץ איציק בדר, יו"ר תאגיד גרנות. "זה שנים שיש נגיסה איטית בזכויות שלנו. אם לא נילחם כעת, לא נקבל. כיום, הבנים שלנו שבמשך שנים עזבו את הקיבוצים רוצים לחזור בהמוניהם, וגם אחרים רוצים להצטרף, אבל אין לאן. המשימה שלנו בעשור הקרוב זה להכפיל את אוכלוסיית הקיבוץ. כיום אנחנו 120 אלף חברים ב-270 קיבוצים ברחבי הארץ, ובקלות ניתן להפכיל את האוכלוסיה. מי עוצר? המדינה. ביד אחת אומרת לייצר יותר פתרונות דיור ולפתח את הפריפריה וביד השנייה מגבילה. צריך להוציא את מינהל מקרקעי ישראל משטח המחנה, ולהוביל את המטרה של הכפלת האוכלוסיה בקיבוצים".
לצאת נגד אהוד ברק
ח"כ שי חרמש (קדימה) שהגיע לכינוס המיוחד קרא לכל חברי הקיבוצים לחצות את הכביש ולהפגין נגד יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון אהוד ברק. "על מה הכנס? למה אנחנו פה? ליברמן מעולם לא עשה כנסים בצוותא, אלי ישי לא מפרסם הוראות וגפני בכלל לא מדבר עם אף אחד, אבל כולם יודעים לאן הולכים. צריך להפעיל איום אסטרטגי על מנהיג מפלגת העבודה. איפה המפלגה הזו? יו"ר המפלגה צריך לעצור את התקציב הדו שנתי.
"לפני אישור התקציב בא שר הביטחון וביקש תוספת תקציב של 6 מיליארד שקל, אבל לא רואים את המאבק שלו על הקרקע, על השכרת דירות לסטודנטים, קול דממה. לא אני ולא ג'ומס (ח"כ חיים אורון) נוכל לחלץ אתכם. אנחנו יושבים בוועדה מצאת החמה עד צאת הנשמה. צריך שתהיה לחיצה על קנה האקדח הפוליטי, קחו את הרגליים ותחצו את הכביש לעבר הצד השני ותפגינו. כמו שליברמן, אלי ישי וגפני משיגים, כך אנחנו יכולים להשיג. הכל לחיצה על הכשל הפוליטי והחלטה של הנהגה".
"הרומן" הטפילי של מינהל מקרקעי ישראל בקיבוצים החל לפני כשנה וחצי, כאשר זה הראשון החליט כי לקיבוצים אין אפשרות להשכיר את הדירות לסטודנטים. אדמות הקיבוצים הן אדמות מוחכרות לצורך התישבות, הקמת מפעלים ותעסוקה, כך הוחלט בחוזים היסטורים בין המדינה לבין מינהל מקרקעי ישראל כמי שמנהל את הקרקעוטת לתנועה הקיבוצית. תיקונים לחוזים הוכנסו בסוף שנות ה-90. התיקון הראשון ב-1998, היה כאשר המינהל איפשר להשכיר דירות עד 25 שנה בלבד לקרקעות עירוניות וקרקעות של הקיבוצים והמושבים. תיקון דרמטי יותר היה ב-2006, כאשר מינהל מקרקעי ישראל הוסיף כי ההשכרה מותרת למעט חוזים מהוונים.
"למי אסור?", שאל עו"ד מיכי דרורי המייצג את התנועה הקיבוצית? "לנו. ומרגע זה אנחנו עבריינים. כיום הממשלה מובילה רפורמה הפוכה. אחת למגזר העירוני, שם היא פועלת להקטין את החיכוך בין חוכרי הדירות למינהל באמצעות העברת הדירות לבעלותם. ההתנהלות שלה עם הקיבוצים, לעומת זאת, הוא הפוך. אצלנו עוסקים בהלאמה - לא רק שלא הולכים קדימה, אלא הולכים אחורה. מתערבים בהיתרי בנייה, בהשכרת דירות, למרות שהדבר מותר לנו. זה מה שרוחש בכל מסדרונות השלטון, הפרטה מצד אח דוהלאמה מצד שני. יש התעלמות מוחלטת מחוזי חכירה של הקיבוץ ואפליה בין העירוניים לקיבוצניקים והמושבים".
מזכיר התנועה הקיבוצים, זאב (ולוולה) שור, ציין כי בימים האחרונים הפעילה התנועה הקיבוצית לחץ על המפלגה שתביא לפתרון הבעיה, עד אישור התקציב. "גם אני יודע שיש מאבקי כוח ומפלגת העבודה יכולה לאיים ולא להצביע על תקציב המדינה . ביום חמישי האחרון נקראנו לישיבה מיוחדת בה דרשנו שני דברים: האחד, לא להצביע על תקציב המדינה אם המחלוקת הזו עם המינהל לא באה לפתרונה, ושנית, הודענו לכל הסיעה שאנו נאבקים על הבית ומי שלא איתנו, אנו לא נהיה איתו. החל מאותו יום החלה מערכת של שיחות בהתערבות ראש הממשלה.
"אנו נאבקים על דברים מוגדרים ביותר - על הבנייה בשטח המחנה, בלי התניות של המינהל. בהמשך נצטרך לעשות מקצה שיפורים גם על הקרקעות העודפות. עד היום, לא הורגלנו לקרוא לכנסי חירום והפגנות, אבל הגזירה הזו של המינהל שמצטרפת היא חמורה מהספר הלבן. התנועה הקיבוצית עברה משבר ב-20 השנה האחרונות, כלכלי ודמוגרפי. כעת, שיצאנו מהמשבר ואנו רוצים לחזור הביתה, אומרים אתה לא יכול. 75% מהקיבוצים הם בפריפריה, בגליל ובנגב. יש היום משבר דיור, אם יאפשרו לבנות אצלנו, תראו איזו מהפכה נחולל".