ברוש: מנוע הצמיחה העיקרי של המשק מחרחר; היצוא הישראלי בסכנה מוחשית

מדד תנאי הסחר, הבודק את כושר התחרות של היצוא, רשם ברבעון הרביעי של השנה נסיגה של 4.5% לעומת הרבעון השלישי. המדד בודק את היחס שבין התפתחות מחירי היצוא התעשייתי הדולרים, למחירי היבוא הדולרים של חומרי הגלם. ההרעה במדד תנאי הסחר ברבעון האחרון של 2010 משקפת עלייה של כ-4% במחירים הדולרים של חומרי הגלם המיובאים (בשל עלייה במחירי הסחורות ובמחירי חומרי האנרגיה), מול ירידה במחירי היצוא התעשייתי (1%-). נתונים אלה מבטאים את חולשת מצבן התחרותי של החברות הישראליות בשוק הבינלאומי התחרותי והממותן - כך אמר רובי גינל, סמנכ"ל וראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.



לדבריו, מדד תנאי הסחר אינו משקף את ההשפעה השלילית של התיסוף בשערו של השקל על כושר התחרות. לפיכך, בשיקלול שער החליפין, השחיקה בפועל של כושר התחרות הינה עמוקה יותר. המדד נמוך כיום ב-30% ביחס לרמה שנרשמה ברבעון האחרון של 2001.



בנוסף, על פי ניתוח היצוא התעשייתי שנעשה באגף כלכלה בהתאחדות, בחודשים אוקטובר-נובמבר 2010 נרשמה ירידה ריאלית נוספת של כ-2.5% ביצוא התעשייתי. זאת, לאחר נסיגה של 1.7% ברבעון השלישי ושל 3.2% ברבעון השני של 2010.




בתגובה לנתונים אומר היום שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, כי "מנוע הצמיחה העיקרי של המשק מחרחר, היצוא הישראלי בסכנה מוחשית. הדולר ממשיך להיחלש, מחירי חומרי הגלם פוגעים ברווחיות והשווקים ממותנים ולא מאפשרים העלאת מחירים. יש לזכור כי גם משבר 2009 התחיל בנסיגות ביצוא והסתיים בעשרות אלפי משפחות אשר איבדו את מקור פרנסתן. אני קורא למקבלי ההחלטות לבדוק היטב כיצד ניתן לחזק את כושר התחרות של היצוא ולא כיצד ניתן להגדיל עוד יותר את הכנסות המדינה. יש לזכור כי באם יישנה המיתון ועסקים יקרסו, הכנסות המדינה תפגענה ראשונות. לקראת ההחלטות על המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 יש לבטל את הגזירות על המגזר העסקי ולסייע בכל הניתן לשרוד את המצב התחרותי הקשה".



בשבוע שעבר אמר ברוש, כי חוק עידוד השקעות הון שעבר בוועדת הכספים נותן סיוע מאוד משמעותי ליצואנים ותשובה לבעיית כושר התחרות של היצוא. על פי החוק החדש, בתחילת 2011 ישלם יצואן במרכז הארץ 15% מס חברות ויצואן בפריפריה 10%. זאת, לעומת מס של 24% שתשלם חברה שאינה מייצאת.



מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה, כי ברוש התכוון לשורת גזירות שצפויות להתקבל מחר בוועדת הכספים, שיעלו לתעשייה כ-1.5 מיליארד שקל בשנה. בהן העלאת הבלו על סולר ומזוט, עליית מחירי הארנונה כתוצאה מהפחתת מענקי איזון לרשויות מקומיות ועליית תעריפי היצוא בנמלים.



הירידה ביצוא נגזרה בעיקר מנסיגה חדה נוספת ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית, לצד נסיגה בענפי הטכנולוגיה העילית והטכנולוגיה המסורתית. מנגד, גידול מחודש נרשם ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית.



מניתוח שנעשה באגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים עולה כי בחודשים אוקטובר-נובמבר 2010 התכווץ יצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית בשיעור ריאלי של כ-9%, בהמשך לירידה של כ-10% ברבעון השלישי של 2010 ושל 13% ברבעון השני. נסיגה זו, נגזרה ברובה מנסיגה ריאלית ביצוא ענף הכימיה (12%-), לצד נסיגה מחודשת ביצוא ענף הציוד החשמלי (2%-). מנגד, גידול מחודש נרשם ביצוא ענף המכונות והציוד (2%).



כמו כן, נסיגה מחודשת של כ-2% נרשמה ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה העילית בתקופה הנסקרת, לאחר שישה רבעונים של עלייה, בשיעור של למעלה מ-4% בממוצע לרבעון. נסיגה זו, נגזרה כולה מנסיגה ביצוא ענף התרופות (17%-), בעוד יתר ענפי הקבוצה (ענפי האלקטרוניקה) רשמו גידול ריאלי ביצוא וקיזזו חלקית את הנסיגה: ענף כלי הטיס (10%), ענף ציוד התקשורת והרפואי (7%) וענף הרכיבים האלקטרוניים (3%).



נסיגה של כ-2% נרשמה גם ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית לאחר נסיגה של 6% ברבעון השלישי של 2010. הנסיגה נגזרה במלואה מנסיגה ביצוא ענף הטקסטיל וההלבשה (5%-), בעוד ענפי העץ, הריהוט, הנייר והדפוס רשמו קיפאון וענף המזון רשם גידול מחודש ביצוא (3%).



מנגד, גידול מחודש של כ-6% נרשם ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית, לאחר קיפאון ברבעון השלישי של השנה ונסיגה ריאלית של 6% ברבע השני. עלייה זו, נגזרה במלואה מגידול חד ומחודש ביצוא ענף הכריה והמינרלים (29%). מנגד, נסיגה נרשמה ביתר ענפי הקבוצה ובהם ענף התכשיטים (10%-) וענפי המתכת, הגומי והפלסטיק (2%-).