שטרום הזכיר מספר סוגי ריכוזיות. הסוג הראשון הוא ריכוזיות ענפית. שטרום הסביר כי "אם חברה מסוימת בחברה שבה היא עוסקת, גדלה על ידי כך שהיא מרבה במכירות או רוכשת את מתחריה בזה אחר זה, ואז לאחר שהיא גדלה מספיק - למעלה ממחצית השוק הרלוונטי - יש לה את הכוח להפחית את התפוקה והעלות את המחיר כך שהצרכנים ישלמו יותר".
הסוג השני הוא ריכוזיות משקית. שטרום הסביר כי "כאשר אנו רואים אחת לשנה את המגזין שמתאר לנו כמה משפחות במשק, אתם בטח שואלים את עצמכם - במה ובמי הם שולטים? הריכוזיות המשקית אומרת לנו כמה אנשים יושבים ושולטים בכמה חברות במשק".
הסוג השלישי הוא ריכוזיות השליטה בתאגידים - חברה שיש לה בעל שליטה שמחזיק ב-70%. כאשר המשק נשלט ברובו על ידי בעלי שליטה כאלה וגרעיני שליטה, אנו קוראים לזה ריכוזיות בשליטה התאגידית. ואין שום קשר בין הריכוזיות הזו לבין הריכוזיות הענפית או לבין הריכוזיות המשקית. בכל אחת מהן מטריד אותנו משהו אחר".
בשעה זו מתקיים במכללה האקדמית תל אביב-יפו מפגש בכירים בנושא הריכוזיות במשק הישראלי. בכנס משתתפים מנכ"ל בנק מזרחי אלי יונס, יו"ר סיעת מרץ ח"כ חיים אורון, ועו"ד דרור שטרום - לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.
שטרום: כל פעם שמישהו אומר את המילה ריכוזיות - עפים גיצים באוויר; ריכוזיות זה לא רק שכר הבכירים
TheMarker Online
26.12.2010 / 17:16