>> ב-2003 כבר הייתי בדרך ללימודי תואר שני באוניברסיטת ניו יורק בארה"ב. הכל נראה מוכר ומבטיח, לפי הספר, כולל, כמובן, משרה בחברת עורכי דין מעונבת או פירמת השקעות עם שם גרנדיוזי. מה רע? ואז שמעתי במקרה על בית הספר למינהל עסקים של מלבורן, אוסטרליה, המהווה יחידה אוטונומית של האוניברסיטה בעיר. ככל שהעמקתי לחקור, כך התפלאתי יותר על מספרם הזניח של הישראלים בתוכנית, שכן, מכל עדשה שהסתכלתי דרכה אהבתי את מה שראיתי.
בית הספר דורג על ידי יחידת המחקר של מגזין economist במקום ה-44 בעולם, במקום ה-17 מבין התוכניות הלא-אמריקאיות, ובמקום הראשון באזור אסיה-פאסיפיק. עם זאת, שכר הלימוד שפוי הרבה יותר בהשוואה למוסדות דומים בארה"ב, וכיום, שכר הלימוד בתוכנית הוא 64 אלף דולר לארבעה טרימסטרים, המתפרשים על פני 15 חודשים. המעוניינים ימצאו בנקל רשימה של מלגות שונות ומשונות; אך אפילו ללא מלגה אפשר להסתדר, שכן ויזת הסטודנט מאפשרת לעבוד וקיימות גם תוכניות הלוואה כמקובל במדינות אחרות, ואפשרות להישאר אחרי התואר למטרות עבודה גם ללא אזרחות.
הרכב הסטודנטים בתוכנית הוא אחת מגולות הכותרת שלה. ב-2009 למדו בה 130 תלמידים מ-49 מדינות. 27% מתוכם היו נשים. 20% הגיעו מהודו, 15% מדרום מזרח אסיה, 13% מארה"ב וקנדה, 12% מסין, 6% מסקנדינביה, 5% מאמריקה הלטינית והרשימה אינה נגמרת. נהניתי מתיבת נח התרבותית הזו לכל אורך התוכנית. עד היום אני שומר על קשרים עם כמה חברי נפש ועם שורה ארוכה של חברים ללימודים הנמצאים בעמדות מפתח ומסייעים לי מדי פעם בעבודתי.
בית הספר עצמו הצליח למצוא איזון נכון ועדין בין הדרישות הנוקשות של תוכנית בינלאומית מובילה לבין חוסר רשמיות האופייני מאוד לאוסטרליה, על גבול האווירה המשפחתית. גם ציניקן כמוני הרגיש את עצמו בבית בקמפוס. רמת הלימוד היתה גבוהה, ובמיוחד זכורים לי פרופסורים מוצלחים בתחומי ההנדסה הפיננסית, ניהול סיכונים ושרשרת אספקה. הרכב חברי הפקולטה והמרצים משקף אף הוא את הפסיפס הלאומי-תרבותי של הכפר הגלובלי.
מכל מקום, הרבה אני לא זוכר מהתואר, כי מלבורן היא עיר מקסימה, ששבתה את לבי מהרגע הראשון בכל שהיה לה להציע: משובצת מסעדות ומועדונים מכל גווני הקשת, עמוסת פארקים ושכונות עם אופי, שוקקת תרבות וזולגת בירה מהחבית. לא לחינם זוכה מלבורן למקום של קבע ברשימת חמש הערים שאיכות חיי תושביהן היא הגבוהה בעולם. בעיר שוכנת קהילה יהודית חזקה ומבוססת, ומי שכשרות או חיי קהילה חשובים לו לא יתאכזב. עלות המחיה קרובה מאוד לזו שבישראל.
חזרתי לישראל ב-2004, זמן קצר לאחר תום הלימודים, אך רבים מחברי ה"זרים" נשארו באוסטרליה והשתקעו שם, באופן זמני יותר או פחות. אחרים נהגו כמוני וחזרו לארצות מוצאם, כמעט ללא יוצא מן הכלל לתפקידים בכירים בהרבה מאלה שיצאו מהם להרפתקה.
-
הכותב הוא דירקטור רכש גלובלי בקבוצת אמדוקס; עו"ד ורו"ח בהשכלתו, ובוגר בהצטיינות של תכנית mba של ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת מלבורן, מחזור 2004
למה בחרתי ללמוד MBA במלבורן
דרור לוי
27.12.2010 / 6:49