>> האירוע שנערך ביום רביעי האחרון במרכז הבינתחומי בהרצליה היה אחד המעניינים, הייחודיים והמרתקים שנערכו השנה. לא כל אחד יכול היה להיכנס לאודיטוריום הקטן יחסית שבו נערך האירוע בשעות הערב. למקום הגיעו רק יזמים או מנכ"לים של חברות סטארט-אפ ישראליות. התקשורת לא הורשתה להיכנס לאירוע, שנערך על ידי ארגון טק-אביב (techaviv founders club), מלבד אישור נדיר שניתן ל-themarker. כ-200 יזמים ומנכ"לים מילאו כל פינה באולם. כולם התכנסו למטרה אחת - להשמיע לשבעת מנהלי ההון סיכון הבולטים של ישראל את השגותיהם.
פעם בשנה נערך אירוע ייחודי שאליו מוזמנים מנהלי קרנות הון סיכון בולטים הנשאלים שאלות קשות ובוטות אשר מופנות אליהם באופן אנונימי, וסביב כל שאלה מתפתח דיון בקהל. באירוע נכחו שבעה מנהלי קרנות הון סיכון בולטים בפאנל אחד: מייקל אייזנברג מבנצ'מרק, אדם פישר מבסמר, נגה קפ מ-brm, סקוט טובין מבאטרי ונצ'רס, אבי זאבי מכרמל ונצ'רס, יורם שניר מגריילוק ועדי פונדק-מינץ מג'מיני.
השאלה הראשונה שהופנתה למנהלי קרנות ההון סיכון היא מדוע הן אינן מבצעות השקעות seed (השקעות בשלב מוקדם של חברה או פרויקט). ב-2008 ו-2009 היקף השקעות seed בישראל היה 5% ו-6% בהתאמה מכלל השקעות קרנות ההון סיכון בחברות היי-טק ישראליות. זאת, לעומת רמה של יותר מ-8% ב-2004-2007.
כל המנהלים בקרנות ההון סיכון שהשתתפו בפאנל העידו שהם מבצעים השקעות seed ואף ביצעו השקעות כאלה ב-2010, כך שהטענה אינה נכונה לגביהם. פונדק-מינץ ציין כי "עשינו השנה שלוש השקעות חדשות, מתוכן שתי השקעות seed. יש מגבלה על כמה השקעות seed אפשר לבצע בקרן הון סיכון". אייזנברג אמר כי בעוד שהיזם מקבל כסף, המנהל בקרן מקדיש זמן לכל חברה. "רובנו עושים שתיים-שלוש השקעות seed בשנה. בשנתיים האחרונות ביצענו ארבע השקעות כאלה. בשתי חברות עבדו שני עובדים ובחברה שלישית - שלושה עובדים".
שאלה אחרת שהפנו היזמים למשקיעי ההון סיכון היא מדוע ההשקעות של קרנות ההון סיכון בסלולר מזנקות בארה"ב, בעוד שבישראל נמנעות הקרנות מלהשקיע בתחום. גם כאן כל משקיעי הקרנות שהיו על הבמה טענו שזהו אינו המצב בישראל. "20% מההשקעות שלנו בכרמל ונצ'רס הן בסלולר", אמר זאבי. "השקענו בחברות כמו פולו-אפ, רדבנד וסנאפטו".
מכאן הדיון הלך והתלקח ופחות שמר על מבנה מסודר של שאלות ותשובות. היזמים טענו שבעוד זירת ההשקעות בעמק הסיליקון תוססת ופורחת עם יותר השקעות בחברות אינטנרט, בישראל המצב די עומד במקום. אייזנברג אמר כי הוא עדיין מחכה לרעיון פורץ דרך, אבל אין הרבה כאלה. הוא טען כי הבעיה היא לא מימון, אלא היעדר ברעיונות טובים שמוצגים לו על ידי יזמים - רעיונות שהביקוש להם מצד הגולשים גובר במהירות מבלי שיש צורך במימון של משקיעי ההון סיכון לטובת תקציבי יחסי ציבור ושיווק. "instagram (שירות שיתוף תמונות מהאייפון) ו-quora (שירות שיתוף שאלות ותשובות) הגיעו למספר שיא של משתמשים בתוך זמן קצר מאוד, כך גם זינגה וגרופון. אני מחכה לחברה ישראלית שתראה מספרי צמיחה דומים", אמר אייזנברג. אלא שהיזמים טענו מנגד שכל אותן חברות מעמק הסיליקון שצמחו זכו לתקציבי שיווק ניכרים מקרנות ההון סיכון האמריקאיות.
פישר סיפר כי כשאמר לשותפיו האמריקאיים בקרן שהוא רוצה להתמקד בהשקעות בחברות אינטרנט ישראליות, הם צחקו עליו. "אמרו לי: 'מה כבר יצא מישראל בתחום האינטרנט'. לא רציתי להשתמש בדוגמה היחידה שכולם מכירים - icq. אבל אמרתי שגדל כאן דור חדש של יזמים שיותר חושב על עיצוב המוצר וחוויית משתמש. הקרנות מחפשות משהו שעובד ומושך - מוצר שאנשים נהנים ממנו".
טובין חידד את הדברים בסדרות הנחות מעט הומוריסטיות. "אנחנו כמו טפילים מקצועיים. אנחנו בקרנות מתנהגים כמו עדר. אם יש לכם מוצר שמושך עניין מצד גולשים - כולנו נרצה להשקיע בו". טובין ניסה להסביר ליזמים מה באמת תפקידם של משקיעי ההון סיכון. "אנחנו צריכים לעשות כסף למוסדיים שלנו. זה האינטרס שלנו. אם אין לכם כסף כדי להפוך את המוצר שלכם למושך ופופולרי, אל תצפו שבקרן יתנו לכם כסף. תעשו מה שצריך כדי שהמוצר יהפוך להיות מעניין ונשקיע בכם. תעבדו בלילה, תמלצרו, ואז תראו כשהמוצר כן יהיה מושך - אנחנו נהיה אלה שנרדוף אחריכם".
אבי זאבי סיכם את הדיון בנושא מדוע הקרנות ממעטות להשקיע בדברים הבאים. "אנחנו יכולים להמשיך לבכות ולהתלונן על כך שהקרנות לא משקיעות, אבל גם בחברות צריך לבצע דברים אחרת, להמשיך לשלב כוחות עם מעצבים. לכמה מכם יש בסטארט-אפ בוגרים של שנקר ובצלאל? תמיד המיקוד של הסטארט-אפים היה יותר טכנולוגי באופי שלו. אבל יש כאן כשרונות רבים שאפשר לשלב", אמר.
בכיר בהון סיכון: "אנחנו כמו טפילים מקצועיים, מתנהגים כמו עדר"
מאת גיא גרימלנד
27.12.2010 / 6:49