האיום מחו"ל על האג"ח המקומיות

>> בחודשים האחרונים היתה עלייה בתשואות על האג"ח בשוקי העולם (ירידה במחירים מביאה לעלייה בתשואות). הסיבה לכך היא החובות הכבדים של מדינות רבות, והעובדה שבעבור הסיכון שגדל להחזר החוב המשקיע רוצה תוספת תשואה.

ואולם יש סיבה נוספת: לפי הערכות כלכלנים, התשואות של שוק האג"ח הגיעו למיצוי, ומכאן הן רק יעלו. כלומר, צפויים הפסדי הון. בתשואות כאלה, מעריכים מרבית האנליסטים, עדיף כבר להשקיע במניות. ההיגיון פשוט: כיום הסיכון בהשקעה באג"ח הוא גבוה, ובמצב כזה עדיף להשקיע במניות - שכן התשואה גבוהה יותר והסיכון די דומה.



מי שבחן אתמול את שוק האג"ח הממשלתיות הצמודות ראה כי הוא ירד בחדות. זאת החרפת המגמה של הזמן האחרון. חלק מההסבר נעוץ באותן הערכות כי התשואות נמוכות ברמה היסטורית ואין להן לאן לרדת. ואולם חלק מההסבר נובע מסיבה אחרת: תמחור האג"ח הממשלתיות הצמודות ביחס לאינפלציה. כל משקיע אג"ח רציני בונה לעצמו את תחזית האינפלציה, ולפיה הוא מחשב את מחיר האג"ח הצמודות לאורך כל עקום התשואה. עקום התשואה הוא מונח לגרף המתאר את התשואה של כל איגרת לפי מועד הפדיון שלה.



בשוק ההון תימחרו אינפלציה של יותר מ-3%. כלומר, משקיעי האג"ח ראו לנגד עיניהם כי לאורך כל השנים של האג"ח הממשלתיות, גם לתקופות זמן קצרות וגם לתקופות זמן ארוכות, האינפלציה תהיה 3%. בפועל, ממוצע האינפלציה בישראל בעשור האחרון מסתכם ב-2.3% (גם את 2010, אם לא יהיו הפתעות, אנחנו צפויים לסיים על פי הערכות עם אינפלציה של כ-2.3%).



כלומר, המשקיעים העריכו שהאג"ח הצמודות יתנו בנוסף לריבית גם 3% הצמדה, אלא שהן נתנו להם רק 2.3% בשנה. זאת ועוד, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה ירדו, כך שהאינטרס להצמיד השקעות לאינפלציה יורד. ירידת המחירים באג"ח הממשלתיות הצמודות הובילה גם לירידות באג"ח הקונצרניות, שכן תשואות האג"ח הקונצרניות נגזרות בעיקר מתשואות האג"ח הממשלתיות.



אלא שעליית התשואות בישראל היתה פחותה מאשר בארה"ב, כך שהפער בין האג"ח הצמודות של ממשלת ישראל לאג"ח של הממשל בארה"ב הצטמצם מ-1.2% ל-0.9%. תופעה זו עשויה לרמז על כך שהירידות באג"ח בישראל עוד לא הסתיימו.