קשיי הנתיב: מהטעות שגרעה 600 מטר ועד הורדת הדירוג

>> חנוכת הנתיב המהיר בעוד כשבוע תתקשה לכפר על השנים הסוערות והמטלטלות שחוו מקימיו ומפעיליו. ב-2007 חשף themarker כי כשל תכנוני היסטורי הביא לסלילת כביש 1 עצמו - וכן לקביעת תוואי הנתיב המהיר - על תוואי הרחבת מסילת הרכבת בקו תל אביב-לוד, וכן על תוואי פרויקט המסילה הרביעית באיילון.

מדובר בקטע של 600 מטר לקראת סוף הנתיב, שחפף לתוכניות הרכבת העתידיות ולא איפשר את ביצוע העבודות בו. בהמשך התגלו קשיים בהרכבת מערכת האגרה הדינמית בפרויקט, כששפיר מפרה למעשה את לוחות הזמנים הקבועים בהסכם הזיכיון.



במו"מ שנסחב כמעט שנתיים, החליטו בנק לאומי ומגדל להפסיק את הזרמת הכספים למימון הפרויקט, ושפיר נאלצה לממנו מהונה העצמי במשך כשנה. לפני שנה הורידה מעלות את דירוג החוב של הפרויקט לטריפל c, ובעקבות ההודעה ביקשה שפיר לאפשר לה להכריז על ביטול הסכם הזיכיון - זכות השמורה למדינה בלבד.



בין המדינה לשפיר והמלווים נפתח מו"מ שבסופו הסכימה המדינה לדחות את סיום הפרויקט לדצמבר 2010, ולהגדיל את רשת הביטחון לזכיינית ולמממנים בעקבות קיצור הנתיב ב-600 מטר. במקביל היא התחייבה להכשיר את החריגה ובינתיים להעניק לפרויקט היתר לשימוש חורג. הקטע עדיין לא גודר במלואו בעקבות עיכובים סטאטוטוריים. עוד נקבע כי המדינה תפצה את שפיר בגין עיכוב הפרויקט בכ-10 מיליון שקל, ובתמורה האופציה שניתנה לה לפרויקט הנתיב המהיר לירושלים תידחה לאמצע 2011, ושפיר תוותר על תביעות עתידיות נגד המדינה.



ואולם אז הפתיעה חברת מגדל, כשדרשה לייקר את ריבית האשראי לפרויקט סביב 6% למשך כל תקופת הזיכיון. דרישה זו הביאה לעיכוב נוסף בחתימה על הסכם הפשרה עד שהחברה נסוגה ממנה בעקבות העלאתו חזרה של דירוג החוב בפרויקט, וסללה בכך את הדרך לחתימה.