הפתרון למניעת שריפות יער הוא בחינוך

>> כל עוד יימצאו אזורי מגורים ויערות בכפיפה אחת וללא חיץ, ותנאי מזג האוויר יהיו נוחים לדליקות - השאלה היא לא אם יתרחש האסון, אלא מתי הוא יתרחש, באיזו עוצמה ומה יהיו מימדי הנזקים. ואולם אסור שאימוץ נקודת מוצא זו יהיה אמתלה להתעלמות מהפעלת אמצעי המניעה היעיל ביותר לשריפות: חינוך.

בישראל, ובמיוחד בכרמל, מתקיימים נתוני רקע אקולוגיים של אקלים וצומח הנוחים להתלקחות שריפות לכל סוגיהן. שיעור ניכר מפני השטח מאופיינים בצמחיית יערות. האקלים הוא ים תיכוני טיפוסי, עם קייצים חמים וחורפים קלים. לעתים קרובות עשויה העונה היבשה להתחיל באזור כבר באפריל ולהימשך עד נובמבר-דצמבר.



נכון שיש לחזק את מערך הכבאות בישראל וגם להצטייד בכלי טייס ייעודיים, אך המניעה הממשית נמצאת במקום אחר. ניתוח נתוני השריפות ביוון, שסובלת משריפות יער אדירות ממדים הרבה יותר מישראל, מראה שמקורן בפעילות מעשה ידי אדם, וכך גם בישראל. רק 3% מהמספר הכולל של השריפות ביוון מקורם בסיבות טבעיות; 29% מהשריפות נגרמו מהצתות מתועדות; 30% בגלל רשלנות ו-38% מסיבות לא ידועות שככל הנראה חלקן הניכר מיוחס להצתה.



מכיוון שהגורם העיקרי לפריצת שריפות הוא האדם, ההשקעה בחינוך תקטין את מספר השריפות ואת עלות ניהול השריפות. מטוסים וציוד קרקע הם יקרים והצלחתם מוגבלת, ולעומת זאת העלות של אימון והדרכת אוכלוסייה היא נמוכה מאוד. צריך לאמן אוכלוסייה מקומית המתגוררת ליד יערות כיצד לסלק חומרים דליקים מסביב לבתים ולשים דגש על מעורבות ההורים, שלהם תפקיד מפתח בחינוך הילדים.



יש להשיק בישראל באופן מיידי קמפיין מסיבי לחינוך האוכלוסייה להשתתף במניעה וניטור של שריפות. יש לחוקק חוק שיעניק פטור מתשלום אגרה לכריתת עצים "פירומנים", כמו עץ האורן. יש ליצור תקשור סיכונים ושיח חברתי עם האוכלוסייה אודות סיכוני שריפות היער, ואין טוב מאשר להתחיל בבתי הספר ותנועות הנוער ובקרב ההורים.



גל השריפות שהיה השנה בישראל בגולן, עמק החולה ובכרמל, היה עדות נוספת לחולשת האדם ולצורך בחיץ הולם ובחיזוק אמצעי המניעה. השאלה מתי יתרחש האסון הבא תמשיך לרחף בחלל האוויר כל עוד האדם, שהוא הגורם הישיר ליותר מ-90% מהשריפות, לא יידע מה לעשות או יותר נכון - מה לא לעשות ליד ביתו. במחיר של הליקופטר כיבוי אחד ניתן להדריך את כל תושבי ישראל בעניין.



הכותב הוא מוסמך ניהול מצבי אסון באוניברסיטת חיפה