תחילתה של ידידות מופלאה בין ישראל לאירופה

>> תהליך בולוניה הוא תהליך כלל אירופי שהחל ב-1999, בכינוס שרי החינוך של המדינות המובילות באירופה במטרה להוביל לשיתוף פעולה והאחדה בהשכלה הגבוהה במדינות האיחוד האירופי, וליצירת שטח השכלה אירופי רחב עם מטרות, יעדים וסטנדרטים משותפים.

במהלך השנים הצטרפו לתהליך גם מדינות שלא שייכות לאיחוד האירופי, וכיום חתומות על האמנה כ-50 מדינות. התהליך מתמקד בכמה נושאים, עם דגש על תנועתיות בין-מוסדית ובינלאומית של סטודנטים וסגל, בקרת איכות משותפת, הרחבת הזדמנויות להשכלה גבוהה, תרגום תעודות וקורסים לשפות אירופיות נפוצות, אחידות בתארים ובמעקב אחרי תוצרי הלימוד שהושגו על ידי הסטודנטים, ולא אחרי החומר שהועבר.



מערכת החינוך בישראל ניצבת כיום בפני אתגרים לא פשוטים. כישלון חוזר של תלמידי ישראל בכל המבחנים הבינלאומיים, קיפאון במערכת להשכלה גבוהה, בריחת המוחות, היעדרות של אוכלוסיות שלמות דוגמת חרדים מהנוף האקדמי - כל אלה מציבים את ישראל בפני אתגר קיומי, לא פחות מאיומים ביטחוניים כמו פצצה אטומית של אירן או טילים ארוכי טווח של חיזבאללה. איום זה, בשונה מאיומים אחרים, אינו בוער, ולכן גם לא תופס את הכותרות הראשיות בתקשורת.



תהליך בולוניה, והשתתפותה הפעילה של ישראל בו, יכולים וצריכים להיות חלק מהפתרון הכללי לשימור ושיפור של יתרונה התחרותי של המדינה. קבלתה של ישראל את העקרונות הבינלאומיים, כמובן תוך שמירת אוטונומיה וביצוע התאמות נדרשות, יציבו את המערכת להשכלה הגבוהה בחזית התחרות האירופית ויטיבו עם כל בעלי העניין, כולל סטודנטים, חוקרים והמערכת העסקית בישראל.



נקודות מפתח בתהליך זה יהיו פתיחת אמיתית של שערי ההשכלה הגבוהה באירופה בפני ישראלים ופתיחת שערי האקדמיה הישראלית בפני סטודנטים זרים שיביאו מגוון דעות ורקעים חיוני; ולא פחות חשוב, יתרמו לכלכלה הישראלית הן בתשלום שכר הלימוד והן במגוריהם בישראל.



נקודה נוספת היא הסרת מחסומים למעברי סטודנטים בין מוסד למוסד, וראייה של המערכת להשכלה גבוהה כמערכת כוללת, הפועלת בסינרגיה להעצמת ההשכלה בישראל, ולא כהיאבקות של מוסדות אחד בשני למשיכת סטודנטים וסגל. אימוץ מערכת לבקרת איכות ולהכנסת החדשנות כאלמנט מהותי במערכת להשכלה גבוהה, ינערו גם הם את האבק משטיחי מגדלי השן הישראליים ויביאו את ישראל לחזית העתידית הן במדע והן בהוראה.



כמובן שיישום התהליך מוכרח להיות מלווה בתקצוב ובבקרה של הגופים הרגולטוריים בישראל, וכן מאומץ בחום על ידי הנהלות האוניברסיטאות והמכללות. בדרך נצטרך להתגבר על הפחד בפני שינויים והררי הביורוקרטיה שכל כך מאפיינים את המגזר הציבורי בישראל.



יש לשאוף לכך ש-2011 תהיה תחילתה של ידידות מופלאה בין ישראל לאירופה; ידידות אקדמית שעשויה להביא גם לידידות משמעותית יותר בשדה המדיני-פוליטי.



הכותבת היא מנהלת המרכז ליזמות ולחדשנות ב-sce, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון