התעמולה הזולה של תאגידי הגז

>> בשבועות האחרונים נפתחה על ידי תאגידי הגז חזית חדשה במאבקם נגד הגדלת חלק המדינה בהכנסות מתגליות הגז, ונציגי המדינה, ובראשם שר התשתיות, עוזי לנדאו, נפלו בפח.

תאגידי הגז טוענים כי קבלת מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי תפגע בצורה קריטית ביכולת שלהם לקבל מימון בנקאי הנדרש להשקעות בפרויקט תמר. פגיעה זו, לטענתם, תעכב את פיתוח השדה, תגרום למחסור בגז בתוך שלוש שנים, ותביא לכך שמשק החשמל ייאלץ להתבסס רק על ספק אחד. לכן התאגידים לוחצים להחריג את תמר מהמלצות ועדת ששינסקי, ומאיימים בעצירת הפרויקט אם דרישתם לא תתקבל.



תעמולה זו הצליחה עד עתה. ועדת ששינסקי הודיעה על הקמת צוות משנה שיבחן את סוגיית מימון פרויקט תמר עקב "ההכרה בחשיבות אספקת גז למשק הישראלי כבר ב-2013 ובצורך למנוע עיכובים בפיתוח שדה תמר". גם ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה לדיון מהיר בשאלת "סיוע המדינה למימון קידוח תמר", דיון שנוצל על ידי תאגידי הגז למתקפה כוללת על ועדת ששינסקי. אלא שתאגידי הגז אינם מעוניינים בהצעות הממשלתיות הנדיבות לעזור במימון פרויקט תמר. מטרתם הראשונה בקמפיין ההפחדה הנוכחי היא שהמסקנות של ועדת ששינסקי לא יחולו על תמר.



אנשי מקצוע דוחים טענות אלה על הסף. זו גם דעתו של הפרופסור למימון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחבר ועדת ששינסקי, יוג'ין קנדל. לקבל מימון בהיקף של 3 מיליארד דולר לפרויקט שיש לו הכנסות נקיות (לפני ריבית, מס ופחת) של כ-30 מיליארד דולר אין כל בעיה. לבנקים אין כל בעיה לתת הלוואה של 3 מיליארד דולר לתאגידים שיקבלו יותר מ-10 מיליארד דולר - גם אם יתקבלו המלצות ועדת ששינסקי במלואן. לדברי קנדל, "אפשר לסגור פיננסית את פרויקט פיתוח תמר כבר כיום".



בנקאים בכירים אומרים כי המלצות ועדת ששינסקי לא השפיעו, ולהערכתם גם לא ישפיעו, על מימון הפרויקט. הסיבה לכך היא שאחד המדדים החשובים שאותו בודקים הבנקים לצורך מתן הלוואות ואשראי, המודד את יכולת של חברה להחזיר הלוואות והנכלל לעתים בהסכם ההלוואה, מבוסס על הרווח לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות ebitda. מדד זה לא נפגע ממסקנות ועדת ששינסקי.



המשמעות הישירה של החרגת תמר היא מתנה של 10-15 מיליארד דולר לתאגידי הגז ועיכוב של שנים רבות עד שהמדינה תתחיל לקבל כספים מעבר לתמלוגים. המשמעות העקיפה היא איון ועדת ששינסקי, משום שהטיעונים להחרגה יחזרו גם בפרויקטים כמו גבעות עולם, לווייתן ואחרים, ומתן גושפנקא סופית לשליטת בעלי ההון במדינה.



תאגידי הגז לא סוגרים את מימון הפרויקט ואינם מאשרים את תוכנית הפיתוח של הפרויקט כאמצעי לחץ על הממשלה. עליהם להחזיר, או שהמדינה תיקח בחזרה כחוק, את שטר החזקה, והמדינה - לפנים משורת הדין - תחזיר להם את כל השקעותיהם בצירוף ריבית ביד נדיבה.



הכותב הוא ממייסדי פורום פעולה אזרחית, הפועל להגדלת הכנסות הממשלה מתמלוגי הגז