האם סיפור ויקיליקס יוכל לקרות ב-2030?

>> לפני 20 שנה סיפור ויקיליקס לא יכול היה להתרחש, על כך יש הסכמה גורפת. אבל האם בעוד 20 שנה הוא יוכל להתרחש? האם השינוי ביכולת הפצת המידע הוא תמורה קבועה בחיי האנושות, כמו המצאת הגלגל, או שאנו חיים בעידן שיטפון המידע, שלא לומר, פריצות המידע, שיסתיים יום אחד?

לפני 20 שנה, כל שלב בהתגלגלות סיפור ויקיליקס היה מסובך יותר: להעתיק 250 אלף מסמכים לא היה עניין פשוט, להדליף אותם גם לא. לפני 20 שנה ג'וליאן אסאנג' לא יכול היה להיות מו"ל מטעם עצמו, לפתוח אתר אינטרנט ולפרסם בו ככל העולה על רוחו. אי אפשר היה להפיץ את את המידע כל כך מהר ולכל כך הרבה אנשים. לפני 20 שנה, הכוח המניע בעולם היה חוסר נגישות למידע. כיום, מידע והפצתו הוא הדלק הסילוני שלו.



לכן, מעניין להסתכל לא רק על ההדלפה עצמה, אלא על מלחמת המידע שנפתחה בעקבותיה. מאז ההדלפה המאבק מתנהל בשני מישורים: הראשון הוא מתקפה, מן הסתם מתוכננת, על שרתי ויקיליקס. השני הוא לחץ סמוי וגלוי על החברות ועל הפלטפורמות שעליהן מופץ המידע למנוע את הפצתו.



המישור הראשון הוא מרחב הגן הפתוח, המישור השני הוא סט של גנים סגורים. אחרי שנים של שליטה מוחלטת של גישת הגן הפתוח, והמיסיונרית הגדולה שלה גוגל, הגנים הסגורים, כמו אפל ובמובנים רבים גם פייסבוק, הופכים לפופולריים יותר ויותר. עכשיו, בואו נבחן את התוצאה בשני המקרים.



הניסיון לחסל את אתר ויקיליקס נחל כישלון מפואר. מאות אתרי מראה הוקמו בן רגע והמידע, בפועל, נגיש לכל אחד. לעומת זאת, בכל פעם שפנייה לאחת החברות למנוע גישה לוויקיליקס נפלה על אוזניים קשובות, החסימה היתה יעילה מאוד. אפל, האמא של הגנים הסגורים, למשל, הסירה השבוע אפליקציית ויקיליקס שכתב מתכנת עצמאי. כעת, בעולמה של אפל, פרשת ויקילקס אינה קיימת. פייסבוק השאירה כרגע את הדף של ויקיליקס, אבל העניין נתון לחלוטין להחלטתה.



השאלה האם קיומו של ויקיליקס הוא התפתחות חיובית או שלילית לא נדונה כאן בכוונה. השאלה הנדונה כאן היא האם ויקיליקס יכול להתקיים. מכיוון שהתחזקות הגנים הסגורים היא המגמה השולטת בכיפה היום, מתבקש להגיע למסקנה שלוויקיליקס היה פחות סיכוי להיוולד בעוד עשר שנים.



אבל זוהי פרשנות מחמירה מאוד. הגן הפתוח הוא סט של הנחות שנמצא לא רק בשורות הקוד ברחבי האינטרנט, אלא גם במוחם של מיליוני אנשים שמשתמשים באינטרנט, וגם אלה שעוסקים בבנייתו ובכתיבת שורות הקוד האלה. הרשת היא תוצר מובהק של סט הערכים של החברה המערבית: קפיטליסטי, תחרותי, משמיד את מתחריו - וחופשי. עוד יפרחו בו גנים סגורים, אבל שום גדר לא תצליח להקיף את כולו ולהופכו לגן סגור.