ירון זליכה ודני מריאן הגישו תביעה בסך 11.6 מיליון שקל נגד אפריקה ישראל

פרופ' ירון זליכה לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, ודני מריאן יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, תובעים 11.6 מיליון שקל מחברת להשקעות שבשליטת לב לבייב בשל דמי תיווך שלטענתם לא שילמה להם בעסקה למכירת מניות דרך ארץ. המחלוקת בין הצדדים נחשפה לראשונה ב-themarker.



בתביעה שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה טוענים השניים כי התנהלותה של אפריקה ישראל מהווה "ניסיון ציני ופסול להתנער מהתחייבותה לשלם לתובעים עמלת ייזום ותיווך בגין "עסקת דרך ארץ" שאותה הם יזמו, אירגנו ופעלו רבות במשך תקופה ארוכה להוצאתה אל הפועל". זאת, לאחר שלטענתם הם ביצעו את מלאכתם על יסוד התחייבות מפורשת בכתב של אפריקה ישראל, והביאו במאמצים רבים וברעיון יצירתי שהגו, לביצוע העסקה - שבעקבותיה נכנסו לקופת החברה מאות מיליוני שקלים.



זליכה ומריאן מאשימים את אפריקה ישראל כי היא "מבקשת כעת לנקוט במדיניות שבה נהגה בעסקות אחרות". במסגרת מדיניות זו "הסכם הוא לא יותר מאשר "המלצה" בלתי מחייבת.... התנהלות הנתבעת (אפריקה-ישראל) מהווה עזות מצח שאין כדוגמתה. הנתבעת מתכוונת להפר ברגל גסה התחייבות מפורשת שנתנה, בניסיונות התחמקות פתלתלים, הנשענים על נימוקים מופרכים וחסרי יסוד, שספק אם היא עצמה מסוגלת להאמין בהם - וכל זאת מבלי להניד עפעף".



לטענת השניים למרות רצונה של אפריקה למכור את אחזקותיה בחברת דרך ארץ היא לא הצליחה בכך מכיוון שמשקיעים זרים נרתעו מהשקעה פיננסית בסכום גבוה בחבילה אחת כשטווח ההשקעה ארוך מאוד והיות ההשקעה בלתי סחירה ואינה מקנה בעלות בנכס.



הם, לפי התביעה, פעלו לאיתור הקשיים והמכשולים הקשיים והמכשולים שגרמו לכך שאפריקה ישראל נכשלה בניסיונה למכור את החזקותיה בדרך ארץ. לגרסתם הם הגו פיתרון יצירתי ויזמו בשנת 2009 מתווה עקרוני לעסקה שבמסגרתו תאוגד קבוצה של רוכשים, מוסדיים ואחרים, שירכשו במסגרת של שותפות מוגבלת את החזקותיה של אפריקה ישראל בדרך ארץ.



השניים טוענים, באמצעות עו"ד רונן מטרי ורז בן דור, כי כחלק מפעילותם הענפה לארגון העסקה במתווה הייחודי שאותו יזמו, סיכמו התובעים עם אפריקה ישראל בעל-פה, ולדרישתם הועלה הסיכום גם על הכתב, כי היא תשלם להם בגין פעילותם לקשירת העסקה עמלה בסך 2% ממחיר העסקה נטו שתקבל אפריקה ישראל, כפי שיקבע במסגרת העסקה.



לשיטתם, על יסוד ההתחייבות הזו הם פעלו לארגון שותפים שיהוו חלק מקבוצת הרוכשים שקנו את המניות וההתחייבויות שהיו לאפריקה ישראל בדרך ארץ. באוגוסט השנה בוצעה העסקה וכתוצאה ממנה צפויה אפריקה ישראל לממש את החזקותיה בדרך ארץ ולרשום בדו"חותיה הכספיים רווח לפני מס בסך של כ-200 מיליון שקל ותזרים לפני מס בסך של כ-500 מיליון שקל. לטענתם, למרות ההסכמות וביצוע העסקה, אפריקה כופרת בחובתה לשלם להם עמלה כפי שהתחייבה בנימוקים פתלתלים וחסרי יסוד.



השניים מפרטים כי ניהלו מגעים עם לאומי פרטנרס, שלמה אליהו אחזקות בע"מ, עמיתים, אלטשולר-שחם, ומשקיעים מוסדיים נוספים שביניהם - קרן "דש", חברת הביטוח איילון, כלל אחזקות, קרן הפנסיה של המורים וקרן תשתיות לישראל שבשליטת חברת הראל השקעות שרכשה את מניות דרך ארץ יחד עם משקיעים נוספים. לטענתם, הם קיימו מספר רב של פגישות בעניין עם ראשי אפריקה ישראל ובהם מנכ"ל החברה, איזי כהן וראש חטיבת הנכסים קובי שלום. לפי הסכם נפרד של השניים עם הראל, לטענתם שילמה להם הראל 1% משווי העסקה בתוספת מע"מ כדמי תיווך וייזום העסקה.



ב-19 באוגוסט השנה נחתם מזכר הבנות במסגרתו התחייבה קבוצת קרן תשתיות ישראל לרכוש את מלוא החזקותיה של אפריקה ישראל בדרך ארץ בתמורה ל-475 מיליון שקל וכן כ-50 מיליון שקל שהועמדו על ידי אפריקה ישראל כהלוואות לקרן. במקביל ביקשו השניים להטיל עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסי אפריקה ישראל מאחר שלטענם מצבה הכלכלי של החברה והתפתחויות אחרונות מייצרים סיכון ממשי וכבד כי החברה לא תוכל לשלם להם את סכום התביעה, במידה שיזכו. השניים צירפו חוות דעת מומחה שנערכה על ידי רו"ח יהודה בר לב.



השופט שאול מנהיים דחה את בקשת העיקול וציין בהחלטתו "זליכה ומריאן אינם מפרטים פעולותיהם בגיבוש העסקה, להבדיל מהטענה שהם גיבשו את המתווה שבו בוצעה, אף שבהתחייבות החברה לשלם להם כספים נאמר במפורש שההתחייבות מותנית בין השאר בכך שהם יהיו הגורם היעיל ביצירת ההתקשרות ובגיבושה. הם גם אינם מציגים כל ראיה בכתב לכך שהם היו הגורם היעיל בהתקשרות". השופט קבע כי הבקשה להטלת עיקולים תידון במעמד הצדדים בתחילת שבוע הבא.



דוברת אפריקה ישראל מסרה כי "החברה טרם קיבלה את כתב התביעה ומטבע הדברים אינה יכולה להתייחס לתכנה. יחד עם זאת, מהות טענותיהם של פרופ' זליכה ומר מריאן מוכרות לחברה ונוכח העובדה כי הן משוללות ביסוס ואינן משקפות את ההסכמות בין הצדדים, הן נדחו על ידי החברה. לכשתתקבל התביעה, תגיב עליה החברה במסגרת כתב ההגנה שיוגש מטעמה".