הריבית הורסת לכם את הפנסיה

>> החוסכים לפנסיה בישראל אינם חוששים עוד. תשואות ברוטו של 10% ויותר בשנה האחרונה מחקו אצל מרביתם את הזיכרון העמום של המשבר הפיננסי, וההפסדים הכבדים שרשמו אפיקי החיסכון לפנסיה בשלהי 2008.

לכן, את מרבית החוסכים לפנסיה יפתיע אולי לגלות כי ב-2010 עמדה הפנסיה של 380 אלף גמלאים וחוסכים על עברי פי פחת. כל כך על עברי פי פחת, עד שכדי להציל את הפנסיה שלהם נאלצה מדינת ישראל להכניס יד לכיסה ולהזרים 11 מיליארד שקל.



מדובר ב-380 אלף החברים בעמיתים - הגוף המנהל את קרנות הפנסיה הוותיקות הגירעוניות, אותן קרנות שהיו בעבר בניהול ההסתדרות והורחקו ממנה ב-2003, בשל גירעונות כבדים. נכון לרבעון השלישי של 2010, קרנות הפנסיה המאוגדות תחת עמיתים שקעו בגירעון ונאלצו להפעיל את כרית הביטחון שהעמידה לרשותן הממשלה כדי לכסות את הגירעון שנוצר.



הכרית היא כיום סכום של כ-11.3 מיליארד שקל - וקרנות הפנסיה של עמיתים משכו כמעט את כל הסכום. מעשית, כרית הביטחון שנועדה להבטיח את יציבות הפנסיה של כמעט 400 אלף איש בישראל, נותרה ריקה.



איך קרה שכל האירוע הדרמטי הזה חמק מכם? בעיקר מאחר שמדובר באירוע חשבונאי. ההזרמה של 11 מיליארד שקל מכרית הביטחון אל מבוטחי עמיתים היתה חשבונאית בלבד - בפועל אף שקל לא זז, וגם שום גירעון עוד לא נוצר. הגירעון הוא עתידי, ובאותה מידה גם ההזרמה היא עתידית. מדובר, אם תרצו, במימוש של הבטחה כי בעתיד תתמוך המדינה ב-11 מיליארד שקל בעמיתי קרנות עמיתים.



לכן, יעל אנדורן, מנכ"לית עמיתים, מבטיחה כי בשלב זה מצבם של המבוטחים בעמיתים מובטח - והפנסיה שלהם תסיים את 2010 כאשר הגירעון שלה מכוסה היטב. הכיסוי, עם זאת, נעשה במחיר של ריקון כרית הביטחון - כל גירעון נוסף שייווצר, אם ייווצר, במהלך 2011, כבר לא יכוסה. לפיכך, 2010 הסתיימה בשלום, אבל יש מקום לדאגה לגבי ההמשך.



הדאגה הזו מתמקדת בשער הריבית. העובדה שעמיתי קרנות הפנסיה סיימו את 2010 עם רווחים גדולים כל כך נבעה, לא מעט, בזכות הריבית הנמוכה של בנק ישראל - שגררה אחריה ירידה בריביות גם בשוק איגרות החוב. מאחר שיש קשר הפוך בין הריבית לבין המחיר, הרי שירידת ריבית משמעה עליות מחירים - והנה לפניכם ההסבר לרווחים הגבוהים שבהם יסיימו החוסכים לפנסיה את 2010.



אלא שירידת הריבית היא גם הסיבה לגירעון, שבעטיו נאלצה אנדורן לרוקן את כל כרית הביטחון שהועמדה לרשותה. מתברר שמה שמיטיב כל כך עם החוסכים לפנסיה בטווח הקצר (ירידת ריבית), הוא הרסני עבורם בטווח הארוך (ירידת ריבית). בלי ריבית, אין מהיכן להביא תשואה בעתיד. בלי תשואה בעתיד - יש גירעונות בעתיד. חד וחלק.



יתרה מכך, יש רבים שחוששים כי ירידת הריבית כיום אינה עניין זמני. להערכתם, העולם עומד בפני תקופה ממושכת של קשיים כלכליים וצמיחה נמוכה, אשר יחייבו את המשך השמירה על ריבית נמוכה. בכלל, נהוג להסתכל על הריבית לטווח ארוך כמשקפת את הציפייה לצמיחה לטווח ארוך. האפשרות כי הצמיחה הגבוהה של העולם במאה ה-20 לא תשחזר את עצמה גם במאה ה-21 אינה אפשרות שניתן לפסול אותה על הסף. אם כך יקרה, הרי שהריבית עלולה להישאר נמוכה לטווח הארוך.



לאנדורן ולמבוטחים של עמיתים יש בהקשר הזה מזל כפול. האחד, מנגנון שיערוך הפנסיה של קרנות הפנסיה הוותיקות מחייב להכיר כבר כיום בבעיה העתידית שיוצרת הריבית. לכן, המבוטחים של עמיתים יודעים ומבינים כבר כיום כי התהליך של ירידת הריבית יעלה להם בעתיד באובדן של 11 מיליארד שקל מהפנסיה שלהם.



השני, לאנדורן ולמבוטחים שלה יש מהיכן לקבל פיצוי על הנזק שגורמת הריבית הנמוכה לחיסכון הפנסיוני שלהם. המדינה, במסגרת הסכם הלאמת קרנות הפנסיה הוותיקות ב-2003, התחייבה לכסות גירעונות עתידיים שייווצרו לקרנות בשל ירידת הריבית, וזאת עד לסכום של 11 מיליארד שקל (יש הטוענים כי הסכום צריך היה להיות 15 מיליארד שקל). לפיכך, נכון לסוף 2010 המבוטחים בעמיתים לא נפגעו מירידת הריבית - הגם שהם חשופים לנזק במידה שהריבית תמשיך לרדת.



לשאר מבוטחי הפנסיה בישראל אין מזל כזה. ראשית, קרנות הפנסיה הוותיקות הלא גירעוניות, שלא נכללו בהסכם 2003, נשארו מחוץ לכרית הביטחון (משרד האוצר בוחן בימים אלה את האפשרות להעניק להם כרית דומה, בסכום של כמיליארד שקל).



שנית, מרבית מבוטחי הפנסיה בישראל מבוטחים בקרנות פנסיה חדשות, קופות גמל וביטוחי חיים. לכל אלה המדינה לא הבטיחה דבר וגם אינה חייבת דבר. כיום המבוטחים באפיקים האלה הם שאננים - כל שהם רואים לפניהם זה את הרווחים הגדולים של 2010. את ה"ברוך" העצום הממתין להן בעתיד, בעקבות ההשפעה ההרסנית של הריבית הנמוכה על הרווחים העתידיים של החיסכון הפנסיוני, הם אינם רואים וגם אינם נערכים לו.



הסיכון הוא שכאשר הם יבינו שהם נמצאים ב"ברוך" והפנסיה שלהם עומדת להיות קטנה הרבה יותר מכפי שהם ציפו, זה יהיה רק בעוד עשרות שנים - כאשר יהיה מאוחר לתקן.



מי מהם שרוצה להתחיל ולהיערך, בזמן ועכשיו, כדאי שישקול את הגדלת החיסכון הפרטי שלו - כאמצעי היחיד להבטיח פנסיה סבירה יותר בעתיד.