מחר הכרעת הדין במשפט קצב; התביעה השובתת לא תתייצב

>> הכרעת הדין במשפטו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, הנאשם באונס, תוקרא מחר בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השבוע החליט אב בית הדין, השופט ג'ורג' קרא, כי עיקרי הכרעת הדין יוקראו בדלתיים פתוחות. הפרקליטים שייצגו את המדינה לא יתייצבו לשמוע את ההחלטה בתיק הדגל הפלילי של הפרקליטות בשנים האחרונות - שכן שביתת הפרקליטים עדיין לא הסתיימה.



בשל שביתת הפרקליטות לא השתתפו התובעים בפרשת קצב במהלך הדיונים בשאלה אם לאפשר את סיקור הכרעת הדין בתיק קצב. הפרקליטות אף לא נתנה את התייחסותה לבקשה לפתוח את הכרעת הדין לציבור. עם זאת, התובעת בתיק, עו"ד רונית עמיאל, הביעה את רצונה להשתתף בהקראת הכרעת הדין: "ברמה האישית מאוד הייתי רוצה להיות בהכרעת הדין", אמרה עמיאל לעיתון "הארץ" בשבוע שעבר, והוסיפה: "הכרעת הדין היא תוצאה של הרבה מאוד עבודה, מחשבה, יזע ועמל. אני מרגישה שזה נכון שאהיה שם".

רק אתמול הוגשה בקשה לוועדת חריגים מצד הפרקליטים המטפלים בתיק קצב להתיר להם להשתתף בהכרעת הדין. אתמול בערב החליטה ועדת החריגים לדחות את בקשת הפרקליטים בשל "אי עמידה בקריטריונים". במקביל, מתעוררת שאלת הסיקור התקשורתי לאחר הכרעת הדין. אם יזוכה קצב מחלק מהעבירות ובמיוחד מהעבירות החמורות - עבירות האונס - צפוי גל ביקורת על הפרקליטות. לא ברור אם הפרקליטים שטיפלו בתיק יורשו להתראיין בכלי התקשורת השונים לגבי תוצאות הכרעת הדין. דובר משרד המשפטים, עו"ד משה כהן, אמר כי האסטרטגיה התקשורתית של הפרקליטות לטיפול בתיק מגובשת. עם זאת, כהן עדיין לא קיים פגישה עם הפרקליטים בתיק. פגישה כזו אמורה להתקיים היום.



פרשת קצב אינה פרשת אונס רגילה, הן מבחינת הדמויות המככבות בפרשה זו והן מבחינת נפתולי הפרשה. זו הפעם הראשונה שדמות ציבורית מהמעלה הראשונה במדינת ישראל מואשמת בעבירות כה חמורות בנוסף, הפרשה עברה תפניות חדות רבות וביניהן: טיוטת כתב אישום בעבירות אונס, הסדר טיעון על עבירות פחותות של מעשה מגונה והטרדה מינית, עתירות לבג"ץ נגד הסדר הטיעון, אישור ההסדר, חזרת קצב מהסדר הטיעון, חזרה לדיונים ארוכים של צמרת משרד המשפטים וסופה בכתב אישום חמור בעבירת אונס, מעשים מגונים בכוח והטרדה מינית שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב.



המבוכה עולה ביוקר



הפרקליטים נלחמים בימים אלה על תנאי העסקתם, ובמידה רבה על משאבי כוח האדם של התביעה. משאבים אלה דרושים כדי לנהל תיקים פליליים מסובכים. האם משפט קצב הוא משפט יקר בעלויותיו באופן יוצא מן הכלל?



יש מי שסבור כי ישנן פרשות אונס יקרות יותר מבחינת העלויות למדינה. "הוא אולי המשפט החשוב ביותר כיוון שמדובר בנשיא המדינה, אבל אני לא חושב שהשתלשלות הפרשה כולה עלתה הרבה מאוד כסף", מסביר שופט בית המשפט המחוזי תל אביב בדימוס, שלי טימן, ומוסיף: "אני חושב על משפט האונס של לינור אברג'יל, שם היו עלויות של הבאת עדים מאיטליה, מומחים מישראל וראיות dna, לטעמי, זה היה משפט יקר יותר".



לדעה זו שותף גם סניגורו של קצב, עו"ד אביגדור פלדמן: "אני חושב שיש פה הגזמה לומר שזהו משפט האונס היקר ביותר", אומר פלדמן ומסביר: "זה היה משפט גדול, היו בו הרבה עדים, אבל כל אחד בא ממקום אחר בישראל. אנשים לא הוטסו או הושטו במיוחד לישראל". לדבריו, המשפט הסתיים ביעילות וליעילות יש מחיר מסוים. הלוגיסטיקה של ניהול המשפט כללה שני פרקליטים שטיפלו בתיק באופן קבוע ופרקליט מסייע נוסף בצד התביעה, הרכב של שלושה שופטים ושלושה סניגורים: "זה משפט לדוגמה בסוגייה כיצד לנהל משפט גדול". במשרדו, מספר פלדמן, עסקו בתיק שני עורכי דין ומתמחה. ואולם, גם הם עשו דברים נוספים ולא עבדו רק על תיק קצב.



יש החולקים על דעה זו. "ברור לגמרי שמדובר במשפט האונס היקר ביותר", אמר משפטן בכיר שעקב מקרוב אחר התיק אך ביקש להישאר בעילום שם. הוא הוסיף: "לא היה משפט כזה מבחינת היקפו. מדובר בצוות גדול של חוקרים בתקופה מאוד ארוכה, משרד המשפטים על כל דרגותיו". לדבריו, בנוסף לכל אלה, צוות ההגנה של קצב כולל שלושה סניגורים: עו"ד ציון אמיר, עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד אבי לביא, בכל משרד היו לפחות שני אנשים שטיפלו בפרשה. גם בפרקליטות הקצו לטיפול בתיק שני תובעים, עו"ד רונית עמיאל ועו"ד נסים מרום.



"מבחינת עלויות הסניגורים", מסביר עו"ד עופר ברטל, מומחה למשפט פלילי, "ייתכן, אם כי איננו יודעים מה השכר שזוכים לו הסניגורים. אני מניח שמדובר בשכר לא גבוה במיוחד, בשל הפרסום הרב של התיק". לדבריו, באשר לעלויות חקירת המשטרה, ייתכן כי מדובר באחת מחקירות האונס היקרות ביותר: "נוסיף לזה את העלויות של כל הפרקליטים בפרקליטויות המחוז, המדינה ולשכת היועץ המשפטי לממשלה, שעסקו בתיק ובשיקולים השונים האם להגישו. סביר להניח שמדובר בפרשת האונס היקרה במדינה". עו"ד ברטל מניח שמחיר הפרשה טמון דווקא בתוצאותיה: "מדובר גם בפרשת האונס המביכה ביותר במדינה. זה יקר הרבה יותר".



ישנן כמה סוגיות משפטיות עיקריות עמן יידרשו שופטי בית המשפט המחוזי להתמודד בהכרעת הדין.



1. עבירת האונס



העבירה החמורה ביותר בה מואשם קצב היא עבירת אונס. האישום הזה עבר גלגולים רבים. בינואר 2007 הודיע היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז כי בכוונתו להגיש כתב אישום המייחס לקצב שתי עבירות של אונס. האחת נגד א' מבית הנשיא והשנייה נגד א' ממשרד התיירות. לאחר שימוע שנערך לקצב, ביוני 2007, הודיע מזוז כי הגיע להסדר טיעון עם סניגוריו של קצב לפיו הנשיא יודה בעבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית בלבד. הסדר הטיעון עמד במבחן בג"ץ ואולם באפריל 2008 חזר בו קצב מהסדר הטיעון.



סיבוב הפרסה של קצב החזיר את התיק להכרעה מחודשת בלשכת היועץ המשפטי שהודיע במארס 2009 כי יגיש נגד קצב כתב אישום. הפעם העבירה החמורה בכתב האישום היא עבירת אונס שביצע קצב בא' ממשרד התיירות בשתי הזדמנויות. עבירת האונס שיוחסה לקצב כלפי א' מבית הנשיא לא נכנסה לכתב האישום. שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב שדנו בתיק יכריעו בעבירת האונס.



השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח יצטרכו לבחון את התשתית הראייתית בעבירת האונס על רקע הצהרות של בכירי הפרקליטות בבג"ץ לפיהן הגיעו להסדר טיעון עם קצב בעבירות פחותות לאחר בחינת חומר הראיות והבנה שאין תשתית ראייתית מספיקה להרשעה בעבירת אונס.



האם ניתן להרשיע את קצב באונס למרות שהפרקליטות עצמה הסתייגה מעבירות האונס כשהגנה בבג"ץ על עסקת הטיעון?



"בהחלט אפשר להרשיע את קצב לנוכח עמדת המדינה בבג"ץ", מסביר טימן ומוסיף: "אין לי ספק שהסניגורים עשו שימוש בעמדת המדינה כדי להחליש את האמון או את אמינותה של המתלוננת א' ממשרד התיירות". לדבריו, "אם היועץ המשפטי לממשלה אומר שהגיעו להסדר טיעון כי מדובר בספינת פח רעועה, זה בהחלט מחליש". ואולם לדבריו, זה לא מונע את הרשעת קצב באונס. טימן מסביר כי פעמים רבות הפרקליטות מגיעה לרוב דעות שחומר הראיות אינו מספיק להרשעה, אך בעקבות לחץ ציבורי "ובמקרה הזה יוקרת המדינה", היא בוחרת לגלגל את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של בית המשפט. מאותו הרגע כבר לא משנה מה חשבו קודם. גורם בכיר במערכת המשפט מצטרף לדעת טימן ואומר כי "לשופטים לא יהיה מנוס מלהתנתק מהדיון בבג"ץ היות שהראיות כפי שהן נחשפו בבג"ץ אינן שוות לשמיעת הראיות במלואן ושמיעת העדים בבית המשפט המחוזי".



יש כמובן דעה הפוכה. "לאור עמדת הפרקליטות בדיון בבג"ץ וניתוח חומר הראיות על ידה באותו הליך, לפיו אין ראיות מספיקות להרשיע באונס, קשה להאמין שבית המשפט ירשיע בעבירה שכזו", אומר משפטן בכיר.



2. טענת ההתיישנות



עבירות מתיישנות ולא ניתן להגיש כתב אישום בגינן לאחר תקופה מסוימת על פי חוק. בהליך פלילי עבירה מסוג פשע מתיישנת אם עברו 10 שנים מיום ביצועה. עבירה מסוג עוון מתיישנת אם עברו חמש שנים מיום ביצועה. אחת השאלות בה יצטרכו להכריע השופטים היא שאלת ההתיישנות.



"על פי כתב האישום קצב ביצע את עבירת האונס באפריל 2008 ועבירה זו טרם התיישנה", אומר השופט טימן. "בנוסף, קצב הואשם בעבירת מעשה מגונה בכוח בהתייחס לעבירת האינוס מה שמעלה את העבירה לדרגת פשע". לדבריו, טענת ההתיישנות היא טענה מקדמית שהסניגורים צריכים לטעון בפתח המשפט ועל בית המשפט להכריע בשאלה באותו הזמן. לעתים, כשלא ברור מתי בדיוק נעברה העבירה, מחליט בית המשפט להכריע בסוגיית ההתיישנות בסוף שמיעת העדויות. "זה לא המקרה. מרגע שאנחנו יודעים בדיוק מתי נעברו העבירות אין צורך לדחות את ההכרעה לסוף ההליך". לכן, לדבריו, אם היו מבטלים את העבירות בשל התיישנות, הרי שמשפט קצב לא היה ממשיך. שותף לעמדתו גורם בכיר במערכת המשפט: "טענת ההתיישנות היא טענה מקדמית. הרשעה או אי הרשעה באונס אינה חייבת להשפיע על טענות ההתיישנות בעבירות אחרות". ייתכן כי קצב יורשע באונס אך יזוכה מעבירות פחותות שעליהן חלה התיישנות.



3. הגנה מן הצדק



טענת הגנה מן הצדק היא טענה מקדמית נוספת. טענה זו מצאה את ביטויה בפסיקה הישראלית שקבעה כי במקרים נדירים ביותר שבהם התנהגות הרשות הציבורית התובעת את האזרח היא התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם, אזי בית המשפט יכול לבטל את האישום. מדובר רק במקרים בהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת. ב-2007 הוכנסה טענה זו לחקיקה ובכך הקלה את התנאים לקבלתה על ידי בית המשפט. טענה זו, לדברי גורמים משפטיים, נטענה ללא ספק במשפט קצב. ואולם להערכתם לא מדובר בטענה שתתקבל על ידי הרכב השופטים. "ההמולה התקשורתית עדיין לא הביאה לביטול משפט מטעמים של הגנה מן הצדק למרות כל ההקלות והתיקונים בחוק", מסביר השופט טימן ומוסיף: "גם הזגזוג של משרד המשפטים - לא היה רק באשמתם. קצב חתם על הסדר טיעון וחזר בו, מה שמוביל להתנהגות לקויה גם שלו". מבחינה תקשורתית, מסביר השופט טימן כי גם כאן, ידיו של קצב אינן נקיות: "הוא היה שותף להמולה התקשורתית ועל זה הוא לא יוכל לטעון להגנה מן הצדק".



משפטן בכיר נוסף מעריך כי הרכב השופטים לא ידון בטענה: "טענת ההגנה מן הצדק לא רק שלא יזכו בגללה הרי שגם לא ידונו בה. מהיכרותי את ההרכב הם בכלל לא יתייחסו לטענה וידונו לגופו של עניין האם ישנן עבירות או לא". בניגוד אליהם, שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, סבור כי טענת ההגנה מן הצדק היא טענה חשובה בכלל ובמשפט קצב בפרט. בנאום שנשא בחודש שעבר בקריה האקדמית אונו רמז מלצר כי נשיא המדינה עשוי לזכות בפטור מהאישומים הפליליים כלפיו אם ייקבע שהפרקליטות החמירה את סעיפי האישום נגדו כדי להתגבר על בעיית התיישנות. את הדברים אמר מלצר, כשהוא סוקר חידושים בפסיקה ממדינות אחרות.