>> חיים שני הוא לא מנכ"ל משרד אוצר טיפוסי. בניגוד לקודמיו, הוא אינו תוצר של המערכת הכלכלית הירושלמית, אשר נוטה לעסוק במקרו ולא במיקרו. הוא גם לא נמנה על אלה שעזבו את המערכת הפיננסית או הבנקאית, למען שנת שירות במגזר הציבורי. שני הוא תוצר של תעשיית ההיי-טק הישראלית, שבה גדל והתפתח ושממנה שאב את ערכיו וראיית עולמו.
בדיוק לשם כך הוא הגיע ב-1 בנובמבר 2009 לאוצר: לדאוג שתעשיית ההיי-טק תקבל את העדיפות הלאומית שלה היא ראויה. מעט יותר משנה לאחר שהגיע למשרד, הגיש שני לממשלה ולכנסת תקציב דו-שנתי ראשון שנכתב בצלמו. בתקציב 2011-2012 משולבת תוכנית לתמיכה בהיי-טק הנרחבת ביותר מעולם, בעלות של מיליארד שקל לשנתיים.
אנחנו נפגשים עם שני ימים ספורים לפני אישור חלק מהתוכנית במסגרת חוק ההסדרים החדש בכנסת. הדיונים המרתוניים לאישור התקציב וחוק ההסדרים בכנסת אמורים להתחיל מחר בערב, ושני מעדיף להיות זהיר. "בואו נחכה עם החגיגות עד שהכול יעבור במליאה. זה לא שהממשלה לא טיפלה קודם בהיי-טק. היא טיפלה בהרבה מאוד מרכיבים - החל ממדיניות מס ועד לחינוך, מסלולי מדען והעובדה שהיא עצמה צורכת טכנולוגיה. אבל תרומתנו הצנועה כעת היתה בהסתכלות הוליסטית על הדברים", אומר שני.
במשך שנים רבות נתנו להיי-טק להתפתח לבד. ואז הגעת. האם לטפל בהיי-טק זה לא טיפול בשמנה ובסלתה? עד כמה חשוב ודחוף שישראל תטפל בהיי-טק לעומת מגזרים אחרים?
"כשבנינו את התוכנית לשנות התקציב 2011 ו-2012 ניצבנו בפני דילמות אמיתיות. ניתחנו את היתרונות והחסרונות של המשק, כפי שעושים בחברות עסקיות. מהם ההזדמנויות והאיומים שניצבים בפניו. היה לנו לוקסוס ענק בזכות העובדה שהתקציב דו-שנתי. כמנהלים זה נתן לנו זמן לחשוב, לתכנן ולבנות באופן יסודי.
"זיהינו שלושה מרכיבים שהיה חשוב לנו לטפל בהם: תחרותיות המשק מול העולם, שוק העבודה ופיתוח מנועי צמיחה פנימיים. במסגרת הטיפול בתחרותיות המשק, המטרה העיקרית היא לחזק דווקא את מה שחזק - על מנת שימשוך את כולם. במסגרת זו זיהינו שלושה מרכיבים", אומר שני.
"הראשון הוא הון אנושי. מאחורי המושג התמים הזה נכנסים נושאים שונים: זליגת המוחות לחו"ל, מספר הפטנטים בישראל וכמות האקדמאים ביחס לאוכלוסייה הכללית. זיהינו שבסך הכל יש כאן מספיק אקדמאים, אבל ישנה שחיקה באקדמיה - על כן העדפנו לטפל בכך עכשיו.
"המרכיב השני הוא טיפול בתעשיית עתירת הידע. תעשייה זו אחראית ל-14% מהתוצר. הערך המוסף שלה אדיר. היא תורמת למאזן התשלומים ומהווה מנוע צמיחה. אך מעבר לכך, ההיי-טק הוא סימן המיתוג של ישראל בעולם. ישנם דברים שלא מודדים רק בצד הכלכלי. ההיי-טק הוא נכס של המדינה. הוא מפרנס אותנו וממתג אותנו. אבל לא לעולם חוסן", קובע שני. "ההצלחה ב-20 שנים האחרונות אינה מבטיחה הצלחה בעתיד. החלטנו שעדיף להתמודד עם משהו לפני שיהיה משבר גדול".
"המרכיב השלישי המשפיע על התחרות הוא התעשייה המסורתית. רצינו להפוך אותה לחדשנית יותר. לכן פיתחנו את תוכנית 'יתרון יחסי' (ראו תרשים). אך הממשלה לא מחליפה את התעשייה. הממשלה יוצרת פלטפורמות המאפשרות לקדם תעשיות. גם חוק עידוד השקעות הון, מצוין ככל שיהיה, לא מחליף יזמים המגיעים עם רעיון ומוצר חדש".
סין והודו הן גם הזדמנות
"מרכיב נוסף שחשוב לנו לטפל בו הוא שוק העבודה. רמת אבטלה של 6% זה מצוין, אבל אנחנו עדיין צריכים לשפר את שיעור ההשתתפות של מגזרים נוספים בשוק העבודה. במובן זה מדובר בהזדמנות ובאיום. אם נטפל בכך ונעלה את שיפור השתתפות המגזרים בשוק העבודה - זה יהיה מצוין. אם לא נצליח, מדובר בסכנה".
מדינת ישראל החליטה להגדיל את תקציב הבטחת ההכנסה לאברכים ל-127 מיליון שקל. אתה מרוצה מכך?
"התקציב לאברכים הוא משהו בתחום הפוליטי. זה לא קשור אלי. באוצר התרכזנו בנושאים מבניים בשוק העבודה שאמורים לטפל במגזרים שונים, כמו מעונות יום לאוכלוסיות של אמהות עובדות או נשים ערביות או שיפור התעסוקה באמצעות מרכזי גיוס והכשרות מקצועיות. הנושא השלישי לטיפול שסימנו כמשמעותי הוא מנועי צמיחה פנימיים. זה קשור לתשתיות תחבורה, שיפור הביורוקרטיה ושיפור השירות הציבורי".
אילו הזדמנויות ואיומים אתה רואה להיי-טק הישראלי?
"תעשיית ההיי-טק בישראל רחבה ומגוונת. יש לנו חברות סטארט-אפ, תעשיות קטנות, מרכזי פיתוח של חברות גדולות וגם חברות גדולות שחצו קו מסוים של מכירות. יש לנו מגוון סביר יחסית של תחומים שבהם אנו פועלים. יש לנו מספר יחסית גבוה של חברות נסחרות. כך שבסך הכל הבסיס טוב. מצד שני יש גם איומים, אשר כמובן הם משולבים בהזדמנויות.
"כך למשל, השאלה הפתוחה היא אם העלייה הדרמטית בכמות המהנדסים של הודו וסין והפתיחות של המזרח הרחוק למערב טובה לישראל או לא. זה יכול לנוע לשני הכיוונים, וזה תלוי רק בנו. תסריט אחד הוא שסין והודו ייהפכו גם הן, כמו ישראל, למקום של חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה. ייתכן, לעומת זאת, שישראל תמשיך להתמקד בפיתוח דברים מורכבים.
"אבל גם אם ננצל את כל המשאבים שלנו עד תום, עדיין כמות המהנדסים שלנו מוגבלת. אני מקווה שיותר סטודנטים ילמדו הנדסה, אבל עדיין המספר של הבוגרים שלומדים הנדסה מוגבל. לכן יכול להיות שחברות ישראליות יוכלו לצמוח משילוב של טכנולוגיה וניהול ישראלי עם המשאבים במזרח הרחוק. סין והודו לא חייבות להיות מתחרות שלנו. יש מקום לשיתוף פעולה".
באחרונה ראיינו את מנכ"ל אמדוקס היוצא דב בהרב. במהלך תקופתו בחברה הוא גייס 9,000 עובדים חדשים, כולם מחוץ לישראל.
"אנחנו מדינה קטנה. חברות מגייסות עובדים בחו"ל כדי לגדול ולהתרחב לשווקים חדשים. אבל הן גם מוסיפות עובדים בישראל. ככל שייצאו מישראל מהנדסים מצוינים, הרעיונות ימשיכו לזרום מהצבא והחדשנות תישמר - המצב יהיה בסדר".
הקריאה שלכם לשלב יותר ערבים וחרדים בהיי-טק לא עובדת. בשבוע שעבר פירסמנו ב-themarker נתונים של הלמ"ס המצביעים ש-94% המועסקים בהיי-טק הם יהודים.
"אני סבור שיש תהליכים ארוכי טווח חיוביים בעניין. קודם כל מדברים על הנושא וגם לכם יש חלק משמעותי בכך. ישנן חברות מיקור חוץ שהוקמו, בעיקר בגליל, כדי לגשר על מחסומים פסיכולוגיים בין מועמדים לחברות. לא היו דברים כאלה לפני חמש שנים. כיום יש לפחות התחלות. אני יודע על כמה חברות גדולות הבוחנות אפשרות להקים מרכזי פיתוח בצפון, כאשר מה שעומד לנגד עיניהם זו האוכלוסייה הערבית. אלה תהליכים שאורכים שנים".
במערכת החינוך בישראל אין מספיק מחשבים לילדים. ישראל מדורגת במקום נמוך בהיבט זה ביחס למדינות ה-oecd. האוצר הקצה לא מעט כספים לטובת מהפכת התקשוב שמנהל משרד החינוך. האם זה יספיק?
"תקשוב בתי הספר על ידי משרד החינוך זכה לאהדה במשרד האוצר ואנחנו מקווים שהמהלך יצליח. במקביל מתבצע מהלך של הסבת אקדמאים לחינוך. משרד החינוך צופה פרישה של מורים בתחומי הטכנולוגיה, המדע והמתמטיקה. מצד שני אנחנו רואים אנשים הפורשים בתעשיית ההיי-טק, לאו דווקא בגיל הפנסיה, אלא בגילאי 40-60, וחשבנו לחבר בין שתי המגמות למהלך מובנה. התוכנית תוקצבה בעשרות מיליוני שקלים. אנחנו מזהים שיש לה צורך בציבור. בקרוב יתחיל פיילוט עם מאה עובדי היי-טק שיפרשו ויעברו להוראה".
נעודד הקמת חברות ישראליות גדולות
התוכנית שאתה מציע גורסת שצריך לחזק את החזקים.
אתם לא חוששים שהיא תביא להעמקת הפערים?
"כדי לצמצם פערים ולהשקיע בפריפריה צריך משאבים. צריך שהמשק יצמח. אחרת אין משאבים לטפל בחלשים. לכן צריך לדאוג שהצמיחה תישמר ברמה של 3%-4% לשנה, והיינו רוצים לראות צמיחה של 4% ו-5% גם בשנים שהכלכלה העולמית תחזור לאיתנה. בשביל לצמוח צריך שהקטרים ימשיכו לרוץ קדימה. לכן הדברים אינם עומדים בסתירה אחד עם השני.
"ישראל צריכה להמשיך להיות תחרותית, ואנו רוצים שהצמיחה הזו תקבל עדיפות משמעותית בפריפריה. לכן בחוק עידוד השקעות הון החדש בנינו כלים הנותנים יתרון דרמטי לפריפריה. חברה בפריפריה קיבלה עד היום מענק או הטבת מס. התוצאה היתה שחברות העדיפו לקבל מענק על ציוד - והן לא יצרו יתרון תחרותי. אז החלטנו לתת הטבות גם למכונות וגם לכוח אדם".
בחקיקה החדשה העוסקת בהיי-טק יש התעסקות במו"פ, אך אין כמעט פתרון לשלבים מאוחרים יותר של התפתחות חברה - השיווק והמכירות. כיצד הדבר תואם את התוכניות לפתח תעשיית היי-טק בוגרת?
"אנחנו ממוקדים בתחום ברור: חדשנות טכנולוגית. כממשלה אנו לא יודעים לעשות שיווק במקום החברות. אך הבחנו שאין כאן מספיק חברות בינוניות וגדולות. יצרנו תמריצי מס לחברות ישראליות להתמזג. כשהחברה גדולה מתמזגת, גדלים גם מערכי השיווק. רצינו לעודד יצירה של חברות ישראליות גדולות. לא ענקיות, אבל חברות שמוכרות 100, 200 ו-300 מיליון דולר בשנה. בחברות גדולות אפשר למנף מאסה קריטית של מערכי שיווק ולפרוץ לשווקים חדשים בצורה קלה יותר.
"דבר נוסף שהתחלנו לעבוד עליו הוא מיקוד היצוא לסין והודו. יש שם פוטנציאל לא ממומש. כאן דווקא סיוע ממשלתי יכול לתרום. החשב הכללי שוקי אורן והממונה על התקציבים אודי ניסן היו לאחרונה בסין כדי להבין טוב יותר את הפוטנציאל. בעוד חודשיים-שלושה ניסע להודו ונקיים שם התייעצויות נוספות. לאחר מכן נחליט כיצד לתמוך ולסייע ליצוא למדינות האלה".
"עידוד המוסדיים בקרנות הון יצא לדרך"
אתה שנה בתפקיד. עד כמה הפוליטיקה מפריעה ליישום תוכניות ורפורמות? באיזו מידה מתפשרים?
"עולם טוב וטהור קיים רק באגדות. אבל במקרה של התוכנית להיי-טק היה קונצנזוס מקיר לקיר. גם שר האוצר יובל שטייניץ הביע בה תמיכה משמעותית. הוא ראה חשיבות בלחזק את החזקים. לא תמיד מה שחשוב זה גודל הצ'ק שרושם האוצר. אנחנו בונים כאן משהו מלמטה למעלה. התוכנית מתקדמת יפה. לפעמים מספיק שאתה מעלה נושא לכותרות, והוא מתחיל לקבל תאוצה. עברנו ממתן כותרת לתוכנית לכתיבת החוקים וחקיקתם.
"גם התוכנית לעידוד מרכזי מו"פ לתעשיית הפיננסים מתקדמת. שלושה גופים פיננסיים כבר נפגשו אתנו, ואנחנו מקווים שייצא מזה משהו. מאז שהודענו על התוכנית, גופים שולחים את האנשים שלהם לבדוק את הרעיון. גם תחום עידוד השקעת המוסדיים בקרנות הון סיכון מושך התעניינות. אני מאמין שהמוסדי הראשון יקבל ערבות בשנה הבאה. התוכנית של המרכזים הפיננסיים עברה משלב הכותרת לשלב התקצוב. אפשר כבר לפנות לאתר של משרד התמ"ת ולהגיש בקשה לתמיכה למרכז מו"פ בתחום הפיננסי.
"אמנם תוכנית ההיי-טק עדיין לא אושרה סופית בכנסת, אך כפי הנראה האישור די מובטח". הוא מסכם. "2010 היתה השנה שבה עסקנו בגיבוש התוכנית, ניסוחה, ושילובה בחוק. 2011 תהיה השנה שבה נשווק את התוכנית ונדחוף את היישום שלה. עכשיו אני הולך להסתובב בעולם ולחלק את הספר 'start up nation' כדי להביא לכאן משקיעים", אומר שני בחיוך.
מר היי-טק סוגר תקציב
מאת גיא גרימלנד ואמיר טייג
29.12.2010 / 6:57