>> "הדלק יתייקר בחצות..." - נראה כי הנהגים הישראלים כבר התרגלו למחירו הגבוה של הדלק ולעליות התכופות במחירו. הדלק התייקר בכמעט 100% בעשור האחרון בתחנות התדלוק המקומיות, בדומה לשאר העולם, שכן מחירו עולה בגלל התייקרות הנפט הגולמי. החל ב-2003 מחיר הנפט נמצא במגמת עלייה, וכיום מחיר של 75 דולר לחבית נחשב סביר ורצוי. בחודש האחרון מחירו אף מאיים לעבור את רף ה-90 דולר לחבית - מחיר שבו מקובל להעריך כי הכלכלה מתחילה להיפגע.
מה קרה בעולם בעשור האחרון, שגרם לשינוי לא רק במחיר האנרגיה, אלא גם בתפישה הכללית של מה נורמלי וסביר ומה לא? ניתן להצביע על כמה גורמים - החשוב בהם הוא שיווי המשקל המשתנה בין ביקוש להיצע.
הביקוש לנפט בעולם גדל בהתמדה ומובל בשנים האחרונות על ידי המדינות המתפתחות. נפט הוא מקור האנרגיה היעיל והכלכלי ביותר, ורק מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן לנקוט באסטרטגיה הלא-כלכלית כביכול של מעבר למקורות אנרגיה אחרים.
על פי התחזית האחרונה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (iea), ב-2035 המקור העיקרי לאנרגיה בעולם עדיין יהיה דלק מאובנים (נפט, גז ופחם), גם אם חלקם של מקורות אחרים, כמו אנרגיה אטומית ומוצרי דלק ביולוגיים, צפוי לעלות. הביקוש העולמי לאנרגיה יעלה ב-36% ב-25 השנים הקרובות, כשכמעט כל הגידול, כ-93%, צפוי לבוא מצדן של המדינות המתפתחות. בשנה שעברה סין עקפה את ארה"ב והפכה לצרכנית האנרגיה הגדולה בעולם.
קיימות תחזיות והערכות שונות לגבי עתידו של מגזר הנפט. להערכת ה-iea, תפוקת הנפט בשדות הקיימים והפועלים החלה לרדת ב-2009 - קרטל הנפט אופ"ק, השולט בכ-40% מהיצע הנפט בעולם, עבר את שיא הקיבולת הרזרבית שלו כבר בשנות ה-80 - והתפוקה תצטמצם בכ-65% עד 2035. עם זאת, קיימים שדות לא מפותחים וסביר להניח שיימצאו שדות נפט חדשים - מה שיסייע בסגירת הפער בין ההיצע לביקוש.
ייצור הנפט הגלובלי כנראה ימשיך לגדול, אבל בקצב פוחת הולך. ניתן להניח כי אם היתה אפשרות להגביר משמעותית את תפוקת הנפט - הרי שברמת המחירים הגבוהה ששוררת כיום היינו כבר עדים לכך.
כמעט כל דבר הקשור בנפט מושתת על הערכות, שכן המדינות המייצרות שומרות לעצמן את הנתונים המדויקים, אם אלה בכלל קיימים. חלק מהאנליסטים סבורים כי ירידה בזמינותו של מקור אנרגיה זול ויעיל, הנפט הקונבנציונלי, תביא לעלייה חדה במחירים - יש המדברים אפילו על 300 דולר לחבית - ולפגיעה קשה בכל תחומי החיים. האופטימיסטים, לעומתם, מעריכים כי הירידה בהיצע תורגש באופן משמעותי רק בעוד כעשור, וכי עד אז יתחילו להניב פרי השקעות במקורות אנרגיה חלופיים.
ומי יודע, אולי המוח האנושי שוב יפתיע את החזאים וימצא פתרון יצירתי לבעיה. אבל בינתיים, נראה כי המגמה היא של הידלדלות מקורות הנפט הזולים והקלים לעיבוד - מה שמצייר את הקו העולה בגרף מחירי האנרגיה.
הספקולנטים לא אשמים
מעבר למגמות ארוכות הטווח, קיימים גורמים המשפיעים על מחיר הנפט בכל שעה שבה פתוחות הבורסות לסחורות. כל ידיעה כלכלית מסין, שמן הסתם תמיד מדברת על צמיחה, מקפיצה את השווקים וגורמת למשקיעים להזרים הוראות קנייה לחוזים עתידיים על נפט.
רבים מאשימים את אותם משקיעים, ה"ספקולנטים", בהתייקרות הסחורות. אין ספק שיש להם מקום של כבוד בתנודות המחירים היומיות, אבל הם אינם משנים את המגמה הכללית, אולי רק מעצימים אותה. צריך לזכור כי המשקיעים מושפעים בעצמם מגורמים פוליטיים, כלכליים ופיננסיים בעולם. כך, הרחבה מוניטרית בארה"ב מגבירה את ציפיות האינפלציה של האמריקאים, מה שדוחף מעלה את מחירי הסחורות בכלל ואת מחירי האנרגיה בפרט.
קשר הדוק נוסף קיים בין מחירי הסחורות למחיר הדולר. הסחורות מתומחרות מסורתית בדולרים ומשמשות תחליף להשקעות דולריות - כך שהיחלשות הדולר פועלת לכיוון של התייקרות הנפט והסחורות האחרות. כאן אנו יכולים "להתנחם" בכך שהמשבר באיחוד האירופי נראה רחוק מלהסתיים, והכלכלה שם עתידה להציג צמיחה נמוכה - מה שישפיע באופן שלילי על מחירי הנפט. התחזיות הן כי הדולר יתחזק מול היורו - אם כי גורם זה אינו חזק מספיק כדי להתגבר על המגמה הכללית של התייקרות הנפט.
ומה עם הגז מתמר?
כשמדברים על אנרגיה, אי אפשר שלא להזכיר את הגז הטבעי - בייחוד לאור העניין שלנו כישראלים במשאב זה. אבל בשנה וחצי האחרונות הגז הטבעי הוא מרכיב שמושך מטה את מדד הסחורות, כשמחירו נע בכיוון הפוך למגמה הכללית.
בדרך כלל, מחיר הגז מושפע ממזג האוויר. אבל גם מכת הקור הנוכחית באירופה ובארה"ב, שמגדילה משמעותית את הביקושים לגז לצורכי חימום, אינה גוברת על השפעתו הנגדית של ההיצע - שרק גדל. התחזית היא שברמת הקידוח הנוכחית ההיצע ימשיך להיות גבוה מהביקוש.
אנליסטים מעריכים כי מחירי הגז הטבעי לא יתאוששו אם היקפי הקידוח לא יצטמצמו משמעותית. ב-2010 היקפי הקידוח נותרו ברמה גבוהה למרות המחירים הנמוכים, בשל התחייבויות חכירה, גידור היצרנים נגד ירידה במחירים והעלייה במספר השותפויות העסקיות הכרוכות בהתחייבויות לרמת קידוח מסוימת.
השפעת גורמים אלה צפויה להתמתן ב-2011, כך שצפויה ירידה מסוימת בהיקפי הקידוח. עם זאת, הגז מתחרה מול הפחם בשוק ייצור החשמל, כך שמחירו ככל הנראה לא יוכל להמריא גם בשנה הבאה.
מדובר, אולי, בהודעה חמורה בעבור משקיעי הגז, אבל משקי הבית בארה"ב ישמחו ללמוד כי על פי תחזית זו מחירי החשמל צפויים לרדת ב-10% בחמש השנים הבאות.
לקחים מ-2008
הצמיחה החזקה במדינות המתפתחות וניסיונות להאיץ את הצמיחה בארה"ב גורמים לעלייה במחירי הסחורות, בפרט הנפט. אבל האירוניה היא בכך שהתייקרות הנפט מעבר לרף מסוים - על פי הערכות כלכלנים, 90 דולר לחבית נפט גולמי - מזיקה לצמיחה כלכלית.
כדוגמה לכך ניתן להביא את הקפיצה במחירי הנפט ב-2008, עד למחיר של 150 דולר לחבית, שתרמה חלק ניכר לחומרתו של המיתון הגלובלי. אנו עוד רחוקים אמנם מהשיא שנרשם ב-2008, אבל בהינתן המגמה שמובילה אותנו מעלה, ייתכן שבשנים הקרובות עוד נצטרך להשלים עם נפט במחיר של 130 דולר לחבית - גם אם לא יהיו זעזועים גיאו-פוליטיים שיקחו אותנו לרמות מחירים אלה הרבה יותר מהר.
-
הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל; הכותבת היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים בטנדם
היחלשות הדולר מעלה את מחיר הנפט, הקשיים באירופה לוחצים אותו למטה
ארז ברית ויוליה ויימן
29.12.2010 / 6:57