היועץ המשפטי: אין מקום לפתוח בחקירה כנגד שלום שמחון בגין מעורבות ברפורמה בענף הלול

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, קבע כי אין מקום לפתוח בחקירה כנגד שר החקלאות שלום שמחון בגין מעורבותו בקידום הרפורמה בענף הלול בשל חשד לניגוד עניינים.



עם זאת, קבע וינשטיין כי מאחר ששמחון עתיד להיות בעל מכסות ייצור ביצים במושב אבן מנחם בגליל, כיורש המשק החקלאי של אמו ("בן ממשיך"), היה עליו להצהיר על עניינו האישי בענף הלול מיד עם תחילת עיסוקו בתכנון הרפורמה בענף, ולבקש חוות דעת מהיועץ המשפטי בנוגע להסדר מתאים למניעת ניגוד עניינים.



מעורבותו של שמחון ברפורמה בענף הלול, נבחנה בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2009. המבקר ביקר את השהוי בהודעת שמחון על חשש לניגוד עניינים. בעקבות הדו"ח פנו גורמים שונים ליועץ המשפטי בדרישה לפתוח בחקירה פלילית כנגד שר החקלאות.



כאמור, קבע היועץ וינשטיין כאין כל מקום לחקירה כזו, בין היתר משום שעוצמת האינטרס האישי של שמחון ברפורמה נמוכה ואינה מצדיקה חקירה. הרפורמה בענף הלול, קובע וינשטיין בהחלטתו, נוגעת לקבוצה רחבה מציבור הלולנים ובבסיסה מטרות חיוביות וענייניות של ייעול, הבראה הענף, מניעת מחלות, שמירה על הסביבה ועוד. הרפורמה, כותב היועץ המשפטי בתשובתו לארגונים שתבעו חקירה, גובשה על דעת הדרג המקצועי במשרד החקלאות ובמשרדי הממשלה האחרים הקשורים לנושא ובהשוואה לכלל ההטבות הכלולות בה, לא ניתן לומר כי ההטבה ממנה עתיד היה השר שמחון ליהנות היא שולית ואינה מרכיב דומיננטי בה.



הרפורמה בענף הלול מיועדת לסלק את הלולים ממרכזי המושבים, על מנת לאפשר פיתוח פרויקטים של תיירות, הארחה, הסעדה, בתי קפה, גלריות ועסקים לא מזהמים אחרים.



לפי מתווה הרפורמה יועתקו הלולים למרכזי גידול משותפים לכמה וכמה יצרנים, בהם מספר המטילות יסתכם בעשרות אלפים לעומת 2,000-1,500 מטילות בלולים שהוקמו במושבים בשנות החמישים ומהווים מקור לזיהום הסביבה והאוויר. כמו כן, יוגדל מרווח המחייה למטילות מ-350 סמ"ר כיום ל-550 סמ"ר בשלב ראשון ול-750 סמ"ר בשלב שני. חלק מלולני הגליל מתנגדים לרפורמה, בטענה שאין להם כל עניין ביצירת שותפויות עם מגדלים אחרים. גורמים בענף הלול אמרו כי הסיבה האמיתית להתנגדות היא העדפת הלולנים הללו להמשיך לקיום את הלול הישן והמזהם, בו כלואות המטילות בכלובים צרים וקטנים מלהשקיע את המתחייב מהם ברפורמה. ההשקעה ברפורמה תסתכם בכ-750 מיליון שקל מזה 300 מיליון שקל מענקי מדינה. המדינה גם התחייבה להעמיד הלוואות נוחות למגדלים שיבקשו להיצרף לרפורמה. כמו כן, מגדלי הביצים במושבי הגליל נהנים כיום מסבסוד של 6.3 אגורות לכל ביצה. עלות הסבסוד למשק מסתכמת בכ-70 מיליון שקל.



עוד כותב היועץ וינשטיין במכתבו, כי על פי פסיקת בתי המשפט, כשמדובר בנושא המצוי בלב ליבו של עיסוקו של משרד ממשלתי, בחינת ניגוד העניינים של נושא משרה בכיר, תיקבע תוך איזון ראוי בין עוצמת האינטרס האישי של נושא המשרה לאינטרס הציבורי ובמקרה הנידון קיים האיזון הזה. עם זאת קבע היועץ המשפטי, כי שר החקלאות היה צריך לפנות מוקדם יותר ולהגיש לוועדת ההיתרים בקשה לעסוק בקידום הרפורמה.