"לווייתן משנה את כללי המשחק"

>> המפגש עם ראשי חברות הגז והנפט נקבע מראש לצהרי יום רביעי מבלי לדעת שהדרמה הגדולה ביותר בשנתים האחרונות בענף תתרחש דווקא כשנהיה סגורים איתם באותו חדר. וכך, ממש עם כניסתם לחדר של ארבעת המשתתפים - יו"ר דלק אנרגיה יורם טורבוביץ', מנכ"ל ישראמקו יוסי לוי, מנכ"ל הכשרה אנרגיה אוהד מראני ובעל השליטה במודיעין צחי סולטן - הבורסה הפסיקה את המסחר בחברות השותפות במאגר לווייתן.

טורבוביץ', שהיה היחיד שידע מה עומד להתפרסם בתוך דקות בנוגע לקידוח לווייתן, היה אמנם עליז - אך אי אפשר היה לזהות אצלו שבקרוב יתברר סופית שישראל היא מעצמת גז. הוא סירב לרמוז על הצפוי גם כשחבריו הפצירו בו לספר מה כתוב בהודעה שבאמתחתו וגם כאשר כולם נשבעו ששום פרט מידע לא ייצא מהחדר. זה אילץ אותנו להתחיל בדיון תוך שהם בודקים מדי דקה-שתיים מה קורה בעולם החיצון - במיילים ובאינטרנט - ואם ההודעה על הממצאים מלווייתן כבר פורסמה.



כשהגיעה העת, יצא טורבוביץ' מהחדר לכמה דקות. כשהוא חזר עם חיוך רחב הכל כבר היה ברור. טורבוביץ' החל להקריא את ההודעה: "קידוח לווייתן 1 הוא תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם במים עמוקים בעשור האחרון. במאגר נתגלה גז בהיקף של - 16 tcf בהתאם להערכות הקודמות". הוא קיפל את ההודעה לעיתונות ואמר: "לוויתן משנה את כללי המשחק". טורבוביץ' התכוון לכך שעכשיו אין יותר שאלה בנוגע להגעה של חברות בינלאומיות נוספות לישראל בקרוב וכן שמעכשיו ברור שישראל חייבת להיות יצואנית של גז, כי הרי הגז שכבר נמצא במאגר תמר מספיק לתצרוכת של ישראל לשנות דור.



טורבוביץ': "לווייתן ישמש עוגן שממנו אפשר להמשיך ולפתח. לגז בלווייתן משמעויות גיאו-פוליטיות וכלכלית מרחיקות לכת. בכל העולם אספקת האנרגיה היא נושא שממשלות יודעות למנף אותו ביחסים ביניהן. מי שעשתה בזה את השימוש הכי יעיל ואינטנסיבי היא רוסיה. כל מדינה שיש לה מאגרים כאלה יכולה ליהנות מהפירות של הנגישות הזאת. כיום בישראל אנחנו יודעים רק לעשות ייצוא בטחוני, אבל נצטרך לעשות שיתוף פעולה בין המדינה למגזר העסקי כדי להגיע להשאה של היתרונות".



נניח שישראל תעשה את כל הדברים הנכונים, איך אתה רואה אותנו בעוד עשר שנים?



טורבוביץ': "בעוד עשר שנים אנחנו יכולים להיות מיני מעצמת גז ואולי גם נפט (המקדח של לווייתן יגיע לשכבה שבה ניתן למצוא נפט בעוד כמה שבועות), שתעסיק רבבות עובדים בכל התחומים: ההפקה, השינוע, ההנזלה. תחום האנרגיה יהפוך לענף כלכלי אחד החשובים במדינה, והוא יביא להמון תקבולים במט"ח. צריך להקים פקולטות לגיאולוגיה וצריך להכשיר מהנדסי נפט כמו שמפתחים ענף חדש. הקשישים פה עוד זוכרים את חרם האנרגיה על ישראל ב-73'. אנחנו נהיה עצמאיים ומשוחררים מתלות, יתרה מזאת - נהפוך לספקים".



לוי: "מה שיקרה בלווייתן יפתח פתח גדול מאוד בים התיכון. אני רואה בים מבנים ענקיים למטרות נפט. לווייתן הם פורצי הדרך. אם הם ימצאו נפט בלווייתן זה ישליך הלאה".



סולטן: "האופי של התעשיה יכול לתפוס כיוון אחר של תעשיות עתירות אנרגיה ויכול להיות שנוכל לנצל את המקורות של הגז הטבעי לשם כך".



טורבוביץ': "כשהאנרגיה זולה יותר ניתן להוזיל את מחירי המוצרים ולייצר יותר".



לוי: "הגז הטבעי בישראל הוא אחד הזולים בעולם. בישראל משלמים 6 דולרים ל-1,000 רגל מעוכב גז, באירופה 8.7 דולרים וביפן 12 דולר (גז טבעי נוזלי).



מה לגבי נפט בלווייתן?



טורבוביץ': "ההגעה לשכבה הראשונה של הנפט תתבצע בתוך כמה שבועות ולאחר כמה חודשים יגיע המקדח לשכבה השנייה".



מתי תתחילו לייצא?



"אם יוסר הענן העכור של אי הודאות (המלצות ששינסקי) מעל תמר, היא יכולה לספק את צרכי הגז של ישראל למשך שנות דור", עונה טורבוביץ'. "מלבד תמר, אין טעם בשאר הקידוחים אם אין דרך לייצא את הגז".



יצוא כרוך גם בעלויות אדירות.



"נכון, כדי לייצא נדרשת השקעת ענק שיכולה לנוע בין 8 ל-20 מיליארד דולר. זוהי העלות של הקמת צינור לחו"ל או של מתקני הנזלה. צריך לשרג שרירים ובמאמץ לאומי גדול להקים כמה שיותר מהר את התשתיות הללו, שישמשו את לווייתן וישרתו את כל שאר התגליות שיבואו. כולם צריכים להבין שפרויקט כמו תמר הוא בסדרי גודל של נושאת מטוסים ענקית. אלו פרויקטים שנמצאים בחזית הטכנולוגיה. בתמר צריך להניח עמוד בגודל של מגדל אייפל הפוך המקובע בלב ים במשקל 6,000 טון. מספר החברות, המפעילות והקבלניות שיכולות לבנות את זה הוא מצומצם מאוד. כל אחד מהשלבים בפיתוח המאגר הם קריטיים, ואם הוא נתקע בדרך, זו הפוגה שיכולה להתארך".



האם משרד התשתיות מספיק חזק כדי להרים את הענף החדש הזה?



לוי: "ראינו איך הם לא הצליחו לעמוד בלחץ כשהיה צריך להקים את תחנת הקבלה בחוף דור ובגלל זה נאלצנו למתוח צינור באורך 156 ק"מ במקום 90 ק"מ בלי סיבה הגיונית. זהו הצינור השני באורכו בעולם להולכת גז בים. משרד האנרגיה היה צריך ללחוץ שיוקם מתקן בחוף דור וזה לא קרה".



מראני: "משרדי האנרגיה והאוצר צריכים לגבש מדיניות וזו משימה לאומית. לא צריך ועדה, מספיק צוות מצומצם של האוצר והתשתיות שיקדמו את הנושא".



לוי: "הבעיה היא שהילדים באוצר גומרים אוניברסיטה ומנסים לעצור כל תהליך באמתלה של רפורמות. משרד התשתיות צריך להוביל את המהלך, משרד האוצר רק מפריע".



מה בכלל השווי של תמר?



טורבוביץ': "האנליסטים אומרים שתמר שווה 6 מיליארד דולר אחרי הוצאות וכ-10 מיליארד דולר לפניהן".



כמה השפיעה ועדת ששינסקי על השווי?



"המון. בהמלצות הוועדה נכתב כי בהיוון של 9% שווה תמר כיום 21 מיליארד שקל. אחרי ההמלצות יירד השווי ל-9 מיליארד שקל. אני שואל איך אפשר לייצר את אי הבהירות שמסקנות ועדת ששינסקי מייצרות בשלב שהוא כל כך קריטי בעבור פרויקט תמר - כשאנחנו עומדים מול הגופים המממנים, ובשלבי חתימת חוזים מול הלקוחות העתידיים. בשלב הזה, פתאום המאגר שווה 60% פחות. וכל זה, כשאנחנו מנסים לעמוד בזמן הקצר בעולם לפיתוח המאגר, ולספק ללקוחות גז טבעי כבר בסוף 2012".



מסתכלים על היצוא



המסחר נפתח והמניות של החברות שמעורבות בלווייתן החלו לזנק אך גם של החברים שישבו ליד טורבוביץ'. "אנחנו מברכים את עמיתנו על התגלית המוצלחת", אמר מראני והוסיף, "אני בטוח כי ההכרזה של דלק ונובל, יחד עם הקלה משמעותית במסקנות ועדת ששינסקי, יביאו חברות עולמיות משמעותיות רבות לתחום החיפושים בישראל. לווייתן מבטיח כי יהיה גודל מספק לבניית תשתית ייצוא בינלאומית בים התיכון בישראל. התגלית הזאת צריכה לגרום לממשלה להוריד מהמדף לחלוטין את המשך הבחינה של בניית מסוף לייבוא lng (גז טבעי נוזלי) בישראל, ובמקום זאת, להתחיל לקדם רעיון של בניית טרמינל לייצור lng". הפנייה ליצוא היא טבעית מאליה. תגלית תמר כבר אמורה לספק את צרכי מדינת ישראל ל-20 השנים הקרובות, כך שלווייתן, ומבנים אחרים שעשויים להמצא בהמשך, יסתכלו בהכרח אל מעבר לים. ליצוא גז טבעי שתי חלופות: הראשונה היא בניית צינור גז טבעי, שיכול להגיע לקפריסין, טורקיה, או אירופה, והשנייה, שנראה כי היא המועדפת על ראשי החברות, היא בניית מתקן הנזלה, שיהפוך את הגז הטבעי לנוזלי, בטמפרטורה נמוכה מאוד, כך שיהיה אפשר להובילו למדינות הצורכות lng.



"גם בשבילנו מדובר בחדשות מעולות" אמר סולטן, שבדק בסלולרי וראה את המניה שלו מזנקת. "ברגע שיש את לווייתן, אני כבר יודע שתהיה פה תשתיות יצוא. כרגע כולם מחכים לדעת מה יהיה המיסוי שיוטל על התגליות. אך אין ספק שלווייתן יעזור להביא מפעילים זרים לישראל".



לא רק לווייתן



מראני, מנכ"ל הכשרה אנרגיה שבשליטת עופר נמרודי, יו"ר נתג"ז לשעבר ומנכ"ל האוצר, מספר על תוכניותיה לעתיד של החברה: "אנחנו מחזיקים ברישיונות שרה ומירה, וחושבים כי הם המעניינים ביותר אחרי לווייתן. אנחנו מתקדמים בתוכנית העבודה ואמורים לקדוח בסוף המחצית הראשונה של 2011 ומקווים שהקידוח יהיה מוצלח. אנחנו בוחנים עוד הרבה עסקות בישראל ובעולם ומתכוונים להרחיב את הפעילות שלנו. אנחנו במגמה של בניית חברה גדולה עם הרבה רישיונות".



לוי, מנכ"ל ישראמקו היוצא, הוא הוותיק בחבורה בתחום חיפושי הגז והנפט, שבהם הוא עוסק מאז 88'. "אני אמנם הכי זקן פה אך אני מרגיש עדיין צעיר ויש לי כוח להמשיך בחיפושים", אמר מי שבאחרונה נודע כי יעבור לנהל את תחום החיפושים של משפחת גרמזיאן הקנדית. "התחלתי כמנהל אגף האנרגיה במשרד האוצר, ואני זוכר את שר האנרגיה בא ומבקש, בצעד חריג, להפסיק ולתקצב את התחום". מאוחר יותר עבר לוי לבצע קידוחים בעצמו, בתחילה ביבשה ואז בים התיכון. בפרויקט תמר שותף לוי כבר מהיום הראשון, כשהוא עובר שותפים רבים, בהם בריטיש גז, בני שטיינימץ, המפעלים הפטרוכימיים וכלל תעשיות, עד שהגיע לקבוצת דלק ונובל אנרג'י.



"במונחי 2010, מ-96' ועד היום השקיעה ישראמקו 600 מיליון דולר בקידוחים יבשים. רבים בציבור היו בטוחים שגם תמר הוא כישלון. כשתומכי ששינסקי אומרים כי תנאי הסיכון השתנו, הם לא חושבים על תמר - האירוע שהוריד את הסיכון. עד למציאת הגז הטבעי בתמר הסיכון היה עצום, ומשם הוא ירד". לוי מדגים ואומר כי טרום-תמר, נסחרה השותפות בשווי שוק הנמוך מהמזומן בקופה.



סולטן, בעל השליטה במודיעין אנרגיה, ויו"ר כלל חיתום, היה איש העסקים הראשון שנכנס לתחום החיפושים אחרי התגלית בתמר, עם רכישתה של מודיעין לפני כשנה, שנסחרה אז ברשימת השימור, עם הון עצמי שלילי פסע ממחיקתה מהמסחר. "אני עוד בשלב החלומות", צוחק סולטן. "עשיתי הנפקות להרבה שותפויות בתחום. הריטואל היה קבוע - החברה מתחילה לקדוח, יש סימנים, המניה מזנקת, מתחילים לקדוח והקידוח יבש. פתאום ראיתי פוטנציאל לעסק אמיתי, אז נכנסתי למודיעין". סולטן הוסיף כי "אני מסתכל קדימה. ועדת ששינסקי לא לוקחת בחשבון את מימד הזמן, ולוחות הזמנים להפקת גז לייצוא הם ארוכים - יותר משבע-שמונה שנים. אנחנו מנסים להביא הרבה מפעילים זרים, אבל זה מאוד קשה עכשיו, מכייוון שאם ההמלצות מתקבלות כמו שהן, זה הופך חד משמעית ללא מעניין מבחינת תשואה על ההשקעה".



לדעתו של מראני, "מותר לממשלה לקחת יותר, אך המחלוקת שלי עם מידת המידתיות וההגיון, ועל כך שההמלצות פוגעות אנושות במערכת הזו. אין דו-שיח אמיתי ובסוף פשרה ריאלית ואנחנו פשוט חוזרים אחורנית. יורם ואני היינו שותפים לרפורמות בכיוון ההפוך - הפחתת מעורבות הממשלה והמיסוי, על פי הפילוסופיה הכלכלית המתקדמת יותר. לצערי, המדיניות הממשלתית מחזירה אותנו חזרה לשנות ה-50".



אין חולק בין המשתתפים על כך שעל הממשלה להיות מעורבת בתעשייה. לדעתו של מראני, הממשלה צריכה לנקוט בשתי פעולות - הראשונה היא הגברת השימושים לגז טבעי בשוק המקומי, שיוזיל את השימוש גם לצרכן. השנייה היא מדיניות ייצוא הגז הטבעי. "הממשלה צריכה להחליט - או שהיא תקים תשתיות ומתקני הנזלה, או שתיתן לשוק הפרטי לעשות זאת, אולי בהקמת קונסורציום, אך היא צריכה לומר את דברה כי אף מפעיל פרטי לא יקים צינור או מתקן אם הממשלה עשויה לעשות זאת".



לוי: "חייב להיות שיתוף פעולה בין כל השחקנים בשוק. יש יתרון לגודל וזה לא כלכלי לאף גוף להקים לבד".