בדרך לכישלון הבא

>> יש משהו ממכר בשאיפתם של שרי השיכון לארגן מבצעי ראווה לפריפריה. נתן שרנסקי, אפי איתם, יצחק הרצוג - כולם יזמו מבצעים מעין אלה. כעת תורו של שר השיכון הנוכחי. היכונו ל"מבצע אטיאס".

מבצע שרנסקי, שהתקיים ב-2001, סיפק לזכאים של משרד השיכון סיוע ברכישת דירות חדשות בפריפריה באמצעות מענקים וסבסוד אשראי. כעבור שנתיים התקיים מבצע מצומצם יותר של שר השיכון איתם, וב-2005, בתקופת כהונתו של הרצוג, התקיים מבצע צנוע יותר. כמעט מיותר לציין כי שום דבר טוב לא צמח ממבצעים אלה.



המבצעים הקודמים של המשרד התקיימו במחצית הראשונה של העשור, שבה שוקי הנדל"ן בפריפריה התנהלו כמו נרקומנים שממתינים למנת הסם: ברגע שהמבצעים הופסקו, האזרחים הפסיקו לרכוש דירות והמתינו למבצע הבא.



המבצעים לא משכו לפריפריה זוגות צעירים מהמרכז, ורוב המשתתפים בהם היו צעירים בני המקום. מבחינה זו, מי שקיווה שהמבצעים יעודדו פיזור אוכלוסייה - התאכזב קשות. המבצעים לא פתרו דבר ממצוקות הפריפריה.



אולי היה ניתן להתנחם בכך שצעירי הפריפריה זכו לדירות במחירים נמוכים, אך בדיקות שערך בנק ישראל הראו כי היחידים שהפיקו תועלת מהמבצעים היו קבלנים. אלה ניצלו את ההתעוררות המלאכותית של השוק והעלו את מחירי הדירות; ברגע שהמבצעים הסתיימו, מחירי הדירות נפלו בעשרות אחוזים, מה שפגע בראש ובראשונה ברוכשים.



לא מדובר בסיפורים עתיקים, והם מוכרים היטב לאנשי משרדי השיכון והאוצר הפעילים בתחום. במשרד הבינוי והשיכון טוענים שהמבצע הנוכחי יהיה שונה, אך עד כה הם לא הראו במה בדיוק. במשרד האוצר מתפוצצים וטוענים שאין כל הבדל, אבל מערכת הכוחות הפוליטית חזקה יותר מהם.



העובדות ברורות. כבר כיום מחירי הדירות בפריפריה אטרקטיביים מאוד לצעירי מאיזור המרכז: מחיר דירה בבאר שבע הוא כשליש ממחיר דירה בתל אביב, ואילו דירה בחיפה עולה כמחצית מדירה בתל אביב. מחירי דירות בערים מרוחקות יותר כמו כרמיאל, נהריה, והקריות נמוכים אף יותר. שום מענק או סיוע ממשלתי לא ישתווה למענק שנותן להם שוק הנדל"ן.



ואם למרות כל זאת אין ביקושים לדירות באיזורים אלה, צריך לשאול בקול רם - מה ניתן לעשות כדי לשנות את המציאות. מחקר מסודר שיחפש תשובות לשאלה הזו יועיל לשוק הדיור הרבה יותר ממבצע אטיאס או כל צעד פזיז אחר; בין כה וכה שוק הנדל"ן בישראל מתנהל בעצבנות ובלבול - גם באשמת צעדים ממשלתיים מעין אלה.