חשוב הרבה יותר מלווייתן

>> "איכות מערכת חינוך - כאיכות המורים בה" - זאת היתה המסקנה הבולטת של מחקר ענקי שערכה חברת הייעוץ האסטרטגי הבינלאומי מקינזי, שהשווה מערכות חינוך מצטיינות ברחבי העולם.

במקינזי הסיקו כי הצלחה של מערכת חינוך מדינתית אינה תלוית תרבות - המדינות המצליחות ביותר בתחום החינוך שונות מאוד זו מזו בתרבותן, בהן פינלנד, קוריאה, סינגפור, קנדה ואוסטרליה - אלא תלוית ניהול. עוד הסיקו בחברת הייעוץ כי לשם ניהולן המוצלח של מערכות חינוך עיקר הדגש חייב להיות על איכות המורים - לא על גודל הכיתות, לא על גודל התקציב, וגם לא על תוכנית הלימודים. לבה של ההצלחה מצוי ביכולת למשוך מועמדים טובים להוראה, ובהמשך להכשיר ולטפח אותם לאורך הקריירה שלהם.



איך עושים את זה? זו השאלה הקשה מכל. אין ספק שהעלאת שכר המורים תורמת לאיכותם, אבל גם אין ספק כי השכר אינו המרכיב היחיד המשתתף בהבטחת איכות ההוראה. מוטיבציה, סיפוק, הערכה חברתית למקצוע, עבודת צוות בין המורים וקשרי מורים-תלמידים - כל אלה תורמים לא פחות להצלחתם של המורים וליכולתה של מערכת החינוך למשוך מועמדים טובים להוראה.



במקינזי מביאים כדוגמה את ההבדל בין השיטה היפנית לאמריקאית: כשמורה אמריקאי פורש לגמלאות הוא לוקח איתו את כל הידע שצבר לאורך הקריירה הארוכה שלו; כשמורה יפני פורש, הידע שצבר נשאר אחריו במערכת החינוך. הידע של המורה היפני הוותיק הונחל לשאר המורים בבית הספר שבו עבד באמצעות עבודת צוות הדוקה וחניכה של מורים צעירים בידי מורים ותיקים. די בכך כדי להביא להבדל עצום באיכות המורים.



רפורמת "עוז לתמורה", האחות הבוגרת של רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר התיכונים, עושה כמה צעדים חשובים מאוד קדימה בדיוק בכיוונים שעליהם הצביעו במקינזי. הרפורמה מעלה את שכר המורים, דבר שבהכרח יביא למשיכת מועמדים טובים יותר להוראה. כמו כן, היא נותנת למורים כלים להצליח דרך הגדלת מספר שעות הלימוד בקבוצות פרטניות והגדלת מספר שעות השהייה בבית הספר.



במקינזי כבר קבעו שמערכות החינוך המצטיינות בעולם, ובראשן מערכת החינוך המפורסמת של פינלנד, מצטיינות במיוחד בטיפול בתלמידים חלשים. הלימוד הפרטני הוא בדיוק הכלי שניתן כעת למורים בישראל כדי שיוכלו לסייע לתלמידים מתקשים, גם עם החומר הנלמד וגם דרך חיזוק הקשר בין המורה לתלמיד.



את שעות השהייה הנוספות של המורים בבית הספר אפשר לנצל כדי ללכד את צוות ההוראה במוסד, להעביר אותו הכשרות מקצועיות, ובעיקר כדי לאפשר את תהליכי החניכה של מורים צעירים על ידי מורים ותיקים. אפשר רק לנסות ולדמיין מה יקרה למערכת החינוך בישראל אם חדר המורים הישראלי יתחיל להתנהל לפי המודל היפני, כפי שתיארו במקינזי. שיפור ברמת ההכשרה של מורים, חיזוק הלכידות ביניהם, הגברת המוטיבציה והמקצועיות - אלה הם הפירות שיכולה להניב התנהלות כזו.



אין מדובר בחלומות באספמיה. ניסוי שנערך ביישום רפורמת "אופק חדש" לפני כעשור, שלווה על ידי פרופ' יצחק פרידמן, העלה בדיוק את התוצאות האלה - שיפור בלכידות, בהתמקצעות ובחניכה הפנימית של מורים, שיפור בקשר שלהם עם התלמידים ושיפור בהישגים של התלמידים. די באלה כדי להקנות למורים את הנכס היקר מכל, ששווה הרבה יותר משכר - כבוד כלפיהם מצד התלמידים, ההורים והחברה.



מסיבה זו לא ברור איך היום הזה ייחרט בהיסטוריה - אם כיום שבו הפכה ישראל רשמית למעצמת גז טבעי, או כיום שבו החלה ישראל לטפל ברצינות בבעיות של מערכת החינוך שלה. אף כי האירוע הראשון משמח מאוד, הוא אינו משנה את פניה של ישראל מן היסוד. לעומתו, האירוע השני יכול להיות התחלה של דרך חדשה.



לכן, עם כל הכבוד ליצחק תשובה, גיבורי היום שלנו הם שר החינוך גדעון סער, מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני, ויו"ר ארגון המורים רן ארז. שלושתם הצליחו להתגבר על מכשולים רבים, ובהם בעיקר מכשול האופי הישראלי של חוסר פרגון ודאגה רק לאגו, כדי לבשל את אחד המהלכים החשובים ביותר לשינוי פניה של ישראל.