פליטת הפחמן השנתית של ישראל - כמו 150 שריפות ענק בכרמל

>> עיקר תשומת הלב בעקבות השריפה בכרמל הופנתה, באופן טבעי, לאובדן חיי האדם, לחוסר אמצעי לחימה באש, ולמערכת שקרסה. אבל שריפות היער, בישראל ובעולם, הן בעלות חשיבות והשלכות סביבתיות קצרות וארוכות טווח.

בטווח הקצר, בעירתם של עצי יער יוצרת עשן החוסם את אור השמש ותורם לעננות, שבגלל נוכחות חלקיקי האפר בולעת את האור במקום להחזירו, מה שגורם להתחממות האטמוספירה. בקנה מידה גדול, התופעה עשויה להשפיע על מזג האוויר, הטמפרטורה וכמות הגשמים. העשן מכיל גם ננו-חלקיקים שחודרים למערכת הנשימה ומזיקים לה. שריפות יער יוצרות גזים רעילים, כמו מתאן, פחמן חד-חמצני וחנקות. אך כשהעשן מתפזר והחלקיקים שוקעים, נגלה כי היער "נהפך" בעיקר לפחמן דו-חמצני - גז החממה שתורם להתחממות כדור הארץ.



בהתבסס על מדידות שביצענו, דונם אחד של יער אורנים ים-תיכוני מסלק מהאטמוספירה כ-840 ק"ג פחמן דו-חמצני בשנה. אם ניקח בחשבון כי גילו של היער הוא כ-50 שנה, השטח שנשרף מתפרס על כ-40 אלף דונם, ויותר ממחצית מהפחמן נותרה מוגנת מתחת לפני האדמה או בתוך עצים מתים, אפשר להעריך כי השריפה שיחררה לאטמוספירה קרוב ל-500 אלף טונות של גז חממה (יותר מהכמות שנקלטת במשך שנה שלמה בכל היערות בישראל). זה נשמע הרבה, אך למעשה, כמות זו היא כ-0.5% מפליטת הפחמן הדו-חמצני השנתית "הרגילה" בישראל, הכרוכה בצריכת אנרגיה. אין בכך לרמוז כי השריפה היתה קטנה, אלא להצביע על ההשפעה העצומה של צריכת האנרגיה היומיומית - שמייצרת מדי שנה כמות פחמן דו-חמצני השקולה לכ-150 שריפות ענק בכרמל.



תרומתה של ישראל לפליטת הפחמן הדו-חמצני לאטמוספירה קטנה. ובכל זאת, זיהום האוויר והאקלים אינם מכירים בגבולות מדיניים, וש להתייחס לשריפות בהקשר הגלובלי. רשת המחקר העולמית שמעבדתנו חברה בה, מנטרת את רמת גזי החממה באטמוספירה, ובאחרונה פירסמה נתונים ל-2009. בשנה זו שיחררה האנושות קרוב ל-30 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני כתוצאה משריפת דלקים מאובנים. נתון זה אינו כולל את השפעת היערות, הבאה לידי ביטוי בשתי צורות: ראשית, יערות נשרפים בהיקפים גדולים, ולרוב בעקבות סיבות טבעיות, אבל חלק ניכר מהשריפות הוא שלב בהפיכת יערות לשטחים חקלאיים. התוצאה של שריפות אלה היא פליטה נוספת של כ-4 מיליארד טונות פחמן דו-חמצני מדי שנה.



אבל, וכאן מגיעות הבשורות הטובות, היערות קולטים כמות גדולה מגז החממה הבעייתי, ובאופן מפתיע, התברר כי הערך שמצאנו עבור קליטת פחמן דו-חמצני ביערות בישראל נכון בממוצע גם לכל יער אחר בעולם - כ-9 מיליארד טונות של גז חממה בשנה. ערך זה קרוב לשליש מפליטת הפחמן הדו-חמצני שמשחררת כל האנושות כתוצאה מצריכת אנרגיה, וגבוה בהרבה מהכמות שמשתחררת בעקבות שריפות יער. לכן, היערות הם ידיד גדול וחשוב בדרכים רבות מכפי שאנו בדרך כלל מעלים בדעתנו. היערות בישראל מדגימים את הפוטנציאל שבהרחבת יערות לאזורים יבשים, ומשמשים דוגמה עבור מדינות אחרות באזורים אלה.



הכותב הוא פרופסור במחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה במכון ויצמן וחבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה