>> דו"ח עשיית עסקים ל-2011 מצביע על כך שלמרות המיקום הכולל המכובד של ישראל (29), סביבת עשיית העסקים אינה מעודדת כלל - וישראל נהפכת למדינה קשה יותר ויותר לעשיית עסקים. בכל הקשור לאישורי בנייה, רישום נכס, תשלומי מסים ואכיפת חוזים - ישראל היא בין המדינות האחרונות בעולם; בכל הקשור לפתיחת וסגירת עסק - המיקום סביר; ובגישה לאשראי, הגנה על משקיעים, ומסחר מחוץ לגבולות המדינה - אנו בין המצטיינים בעולם.
מדוע מדינת ישראל נמצאת במקום זה? הסיבה לכך נעוצה באווירה הכוללת שאינה תומכת בקהילת העסקים. אווירה זו נבנתה בעמל רב על ידי אנשים שרואים בעסקים את חזות הרוע, הצביעות, החמדנות והרדיפה אחר רווחים קלים על גבם של העובדים. הם מביטים באורח רומנטי על תפקידה של המדינה בכל הקשור לחברה האזרחית, ושוללים כל מעורבות של המגזר העסקי באספקת מוצרים ציבוריים. כתבות יומיומיות בתקשורת, דו"חות מבקר המדינה, חוויות אישיות של אנשים שמצביעות על מקרים של אזלת יד, אי יעילות ובזבוז - כל אלו אין בהם בכדי לשכנע את אותם אנשים כי רק באמצעות שילוב בין שני הכוחות - הממשלה מצד אחד וקהילת העסקים מצד שני - תוכל מדינת ישראל להתקדם לעבר מיקום גבוה יותר בדירוג העולמי.
הניכור בין קהילת העסקים והממשל לא החל היום. דורות של פקידים מקצועיים פיתחו תפישה שהושרשה עמוק בתודעתם, כי כל מעייניהם של בעלי העסקים היא לעשות רווח על חשבון משאבי המדינה. כתוצאה מכך פיתחו אותם פקידים רשת של רגולציה, פיקוח ואכיפה - שאינה מבחינה בין הנחוץ להגנה על טובת האזרח לבין היכולת לנהל עסק. גישה זו נובעת עמוק יותר גם מחרדה שהסקטור הפרטי עלול יום אחד לתפוס את מקום עבודתם במסגרת גישות ההפרטה ומיקור-החוץ שגברו והלכו בשנים האחרונות (כמו מאבק שירות התעסוקה בתוכנית ויסקונסין).
אין להתעלם מהעובדה כי פערי השכר, ממדי העוני ושיעור העובדים במעמד עובדי קבלן בשכר מינימלי למול שכר הבכירים השערורייתי גרמו לכעס רב על הסקטור העסקי וללחץ להגדלת המס על סקטור זה כדי להפנות את המשאבים לאוכלוסיות החלשות. אולם הבעיה המרכזית היא העובדה שאין בישראל מפלגה ונבחרי ציבור הרואים את הקהילה העסקית כמקור המרכזי ליצירת מדינת רווחה כלכלית. הכנסת נשלטת על ידי גישה פרו-חברתית לעומתית לגישה "הקפיטליסטית" של האוצר. קרן האור היחידה במערכת הפוליטית היא שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר.
ראו מה קורה בבריטניה וארה"ב בנושא זה. ממשלת קמרון-קלג הבריטית מאמצת מדיניות של צמצום וייעול המערכת הציבורית, תוך ניסיון להעתיק חלק מתפקידי המדינה לחברה האזרחית ושילוב אנשי עסקים בכירים במשרדי הממשלה כדי לכוון ולפקח על צעדי התייעלות בתוך הממשלה. התפתחות תנועת "מסיבת התה" וההתמקדות של המפלגה הרפובליקנית במדיניות אנטי-ממשלתית מחד ועידוד עסקים מאידך, גרמה למהפך בבית הנבחרים ובממשל במדינות רבות. כל אלו הובילו לאימוץ מדיניות המס של הנשיא בוש על ידי אובמה - מהלך שככל הנראה החזיר את הצבע ללחיי אובמה והקפיץ את הפופולריות שלו בארה"ב. קבוצה של אנשי עסקים אמריקאית הניחה באחרונה על שולחנו של אובמה "מפת דרכים לצמיחה" שמתמקדת בשלושה צעדים מרכזיים: צמצום וייעול הרגולציה, שיפור משמעותי בחוקי הנזיקין ופישוט מערכת המס.
בישראל אין כל תוכנית אסטרטגית של הממשלה להקל על עשיית עסקים בישראל - ועל כן נראה כי מיקומה של ישראל רק ידרדר במיקום העולמי. לא לאורך זמן תוכל המדינה להסתמך רק על כושר היצירתיות, האלתור והיוזמה של אנשי העסקים בישראל, הפועלים בסביבה קשה ביותר לקיים את עסקיהם.
הכותב הוא מנכ"ל להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל
מדינה אוכלת עסקיה
מוטי שפירא
30.12.2010 / 6:48