הבנק המרכזי של אירופה נגד הספקולנטים בשוק האג"ח

ניו יורק טיימס



>> זה הקרב שיכריע את גורל היורו. בצד אחד של הזירה נמצא הבנק המרכזי של אירופה (ecb), המוציא מיליארדי יורו כדי לחזק את שוקי האג"ח החלשים של אירופה ולהגן על המטבע המשותף. מן העבר השני ניצבים קרנות גידור ומוסדות פיננסיים גדולים המהמרים נגד אותן אג"ח, וכתוצאה מכך נגד הבנק המרכזי - סמל האיחוד המוניטרי רב העוצמה של אירופה.

יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (imf), דומיניק שטראוס-קאהן, קרא לאירופה לנקוט צעדים נרחבים יותר כדי להדוף את הספקולנטים. "זה נהפך למשחק של חתול ועכבר", אמר מוחמד אל-עריאן, מנכ"ל ענקית קרנות האג"ח פימקו.



מאז מאי רכש הבנק המרכזי של אירופה אג"ח ממשלתיות של יוון ואחרות בשווי כ-69 מיליארד דולר. הוא גם הזרים באופן עקיף מאות מיליארדי דולרים למערכות הבנקאות ביוון ובאירלנד. ואולם הספקולנטים ממשיכים לחזור.



כבר כעת מחזיק הבנק המרכזי של אירופה בכ-17% מסך האג"ח של יוון, אירלנד ופורטוגל - לפי הערכת גולדמן סאקס. ואולם בקרב ההיאבקות בין הבנק המרכזי לשוקי האג"ח, הפסיכולוגיה עשויה להיות אף חשובה יותר מהכסף עצמו. אף קרן גידור בודדת אינה יכולה לקוות לנצח את הבנק המרכזי במשחק שלו.



הבנק נהנה גם מיתרון ההפתעה. באמצעות הדגשה כי הבנק המרכזי "שומר על עירנות", העלה נשיאו, ז'אן-קלוד טרישה, את הסיכון עבור ספקולנטים שעשויים לנסות להרוויח מהימורים נגד אג"ח של יוון, פורטוגל או אירלנד.



כרגע היקף ההתערבות של הבנק קטן בהרבה מהדרוש להרגעת השווקים. ההערכה היא שהבנק חושש מרכישת אג"ח כה רבות של מדינות בשולי אירופה, ואינו מעוניין להיגרר בעל כורחו לחילוץ של ממשלות בזבזניות ושל הבנקים שרכשו את האג"ח שלהן.



השווקים מנצלים את החששות האלה. פימקו, למשל, מכרה את מרבית אחזקותיה באג"ח של יוון, אירלנד, פורטוגל וספרד בסוף 2009 ובתחילת 2010, אף שהיא ממשיכה להחזיק באג"ח של גרמניה, שנחשבות הבטוחות באירופה.



פאבאן וודווה, ראש אסטרטגיית ריביות אירופה בבנק ג'יי.פי מורגן צ'ייס, מהסוחרים הגדולים באג"ח ממשלתיות של אירופה, אמר שלקוחות רבים היו מעוניינים למכור אג"ח של מדינות פריפריה (כמו יוון וספרד) לבנק המרכזי, וימכרו עוד כל עוד הוא יהיה מוכן לקנות. "אם הבנק מוכן לקנות, אני עדיין ממליץ למכור כל עוד יש ביקוש", אמר וודווה. הוא הסביר שהבנק המרכזי קיווה שנוכחותו בשווקים תרגיע את המשקיעים ותשכנע אותם להמשיך להחזיק באג"ח. ואולם במקום זאת, לדבריו, רבים פשוט ניצלו את ההזדמנות כדי למכור.



סמנכ"ל השקעות בקרן גידור גדולה בניו יורק, שביקש לשמור על עילום שם, דיווח כי הקרן שלו וקרנות אחרות מכרו בחסר - כלומר הימרו נגד אג"ח של פורטוגל ושל אירלנד בקיץ. הם עשו זאת באמצעות מכירתן, אך גם באמצעות רכישת ביטוח נגד חדלות פירעון בשוקי הנגזרים. "העסקה הזאת היתה רווחית מאוד", אמר, אך הוסיף כי הקרן סגרה פוזיציה זו מאחר שהעריכו כי תפסיק להיות כדאית.



לפי חישובי ג'יי.פי מורגן, שוק ביטוח האג"ח מעריך כי יש סיכוי של כ-15% שספרד לא תוכל לפרוע חובות בחמש השנים הקרובות. ואולם סוחרים ואנליסטים טוענים כי הבנק המרכזי הוא שחקן מתוחכם. הוא מנהל עסקות רבות באמצעות הבנק המרכזי של גרמניה (הבונדסבנק) ובנקים מרכזיים במדינות נוספות בגוש היורו, שפועלים באמצעות קבוצה של בנקים מסחריים.



טרישה ידוע כמי שמחזיק מסוף נתונים על שולחנו במשרד ולעתים קרובות מדבר עם 20 סוחרי האג"ח הפועלים בבנק המרכזי. לעתים הוא גם ניגש למקום מושבם בקומה נמוכה יותר, במטה הבנק.



עבור הבנק המרכזי, התזמון של ההתפרצות האחרונה בשוקי האג"ח היה נוח באופן מסוים. מסחר באג"ח לרוב נרגע לקראת סוף השנה, כשמנהלי קרנות סוגרים פוזיציות. לכן המסחר היה דליל יחסית, והבנק המרכזי הניע את השווקים באמצעות סכומים קטנים יחסית.



באמצעות בקשות רכישה בבנקים רבים, יצר הבנק המרכזי גם תהודה בשווקים, שסייעה להגזמת השפעת רכישות האג"ח שלו. ואולם לדברי סוחרים רבים, עד כה לא התערב הבנק בשוקי האג"ח של ספרד או של איטליה, שבהם יהיה קשה יותר להתערב משום שמדובר בשווקים גדולים בהרבה.