המדינות שהתחזקו מהמשבר בגוש היורו

>> גוש היורו במצור. שתיים מחברותיו, יוון ואירלנד, נמצאות בטיפול נמרץ של קרן המטבע הבינלאומית (imf). המשבר מאיים להדביק גם מדינות נוספות. אך למרות כל הצרות בשוק האג"ח, הכלכלה האירופית במצב טוב למדי: התמ"ג של גוש היורו עלה בשנה שהסתיימה ברבעון השלישי ב-1.9%; סקרים עסקיים מצביעים על קצב צמיחה שנתי באירופה של 2% לפחות ברבעון הרביעי - אטי במונחים אמריקאיים, אך לא רע עבור היבשת המזדקנת.



באירופה, הגידול המהיר בתפוקה לעומת פוטנציאל הייצור, יצליח לבסוף למצות אותו. imf, ארגון המדינות המפותחות (oecd) והנציבות האירופית מעריכים כי הצמיחה הפוטנציאלית של גוש היורו תהיה 1%. ואולם שיעור האבטלה נשאר יציב, בשיעור של 10.1%, וממאן לרדת.

גרמניה היא המקור העיקרי להתאוששות הכלכלית באיחוד: התפוקה התעשייתית במדינה זינקה באוקטובר בכ-3%; מדד אמון העסקים של מכון ifo הגרמני נמצא ברמתו הגבוהה ביותר מאז איחוד גרמניה ב-1990; האבטלה במדינה נפלה אל מתחת לרמת השפל שנרשמה לפני המיתון; ההתאוששות הכלכלית, שהיתה מבוססת בתחילה על יצוא מכוניות יוקרה ומוצרי יוקרה נוספים לשווקים מתעוררים, מתרחבת כעת גם לביקוש המקומי בגרמניה.



גם כלכלות אחרות באירופה פורחות - בעיקר אלה הקרובות לגרמניה או נהנות מיתרונות דומים. כלכלת שוודיה התלויה ביצוא נפגעה קשות מההאטה בסחר העולמי, אך הצליחה להתאושש והצמיחה בתמ"ג במדינה הגיעה ל-6.9% ב-2010.



בנוסף, הצלחתן של חברות גרמניות באסיה מסייעת גם לחברות במזרח אירופה, המשמשות ספקיות של החברות בגרמניה, לדברי ג'יליאן אדג'וורת, מבנק אוניקרדיט. צ'כיה היא אחת מהן, ששליש מהיצוא שלה מיועד לגרמניה. בפולין, הגמישות בתקופת המיתון ועוצמתה הנוכחית נוצרו בזכות הצריכה הפרטית המקומית וחבילת תמריצים גדולה שהעניקה הממשלה לכלכלה. אמנם יש חשש כי הגירעון תקציבי שלה יגדל לכ-8% מהתמ"ג השנה, אך חשש גדול יותר קיים לגבי הונגריה: סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הורידה את הדירוג של המדינה אל סף דירוג "זבל", מחשש כי מאמציה להתמודד עם הגירעון בתקציב לא יצלחו.



הצנע יקשה על היציאה מהמיתון



שני איומים גדולים ניצבים מול העמידות של אירופה מפני מיתון: הידוק המדיניות התקציבית, שיתחיל לתת את אותותיו ב-2011, והבעיות בפריפריה של אירופה. יוון ואירלנד מצויות במיתון עמוק. הצנע שיידרש לייצוב הגירעונות התקציביים שלהן יקשה עליהן להתאושש מהמיתון. ספרד בקושי צומחת, ובנוסף, עליה להתמודד עם גירעון תקציבי, שצפוי להגיע ל-9% מהתמ"ג ב-2010. ממשלת פורטוגל פעלה לקיצוץ גירעון תקציבי בסדר גודל דומה, אך התעכבה. עיכוב זה שמר על מצב הכלכלה, אך הלחיץ את משקיעי האג"ח.



ארבע מדינות אלה אחראיות לפחות מחמישית מהתמ"ג של גוש היורו, ולכן חולשתן לא פגעה בחוסן של יתר הגוש. ואולם השפעתן על המדיניות המוניטרית (הריבית והמטבע) בגוש רבה, משום שחששות לגבי נזילותן של כמה מהמדינות פוגעת במוכנות המשקיעים לממן את הבנקים שלהן.



בבנק המרכזי של אירופה קיוו להעניק תנאים נוחים פחות בהלוואות החירום שהם נותנים, אך נשיא הבנק אמר בתחילת החודש כי הבנקים ימשיכו לקבל את ההלוואות בריבית של 1% במשך שלושה חודשים נוספים. במקביל, הבנק המשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות של מדינות בעייתיות כדי להרגיע את השווקים. הבנק המרכזי רכש אג"ח בשווי 2 מיליארד יורו בשבוע שהסתיים ב-2 בדצמבר. מאז מאי הוא רכש אג"ח כאלה בהיקף של 69 מיליארד יורו.



העובדה שהבנק המרכזי של אירופה נאלץ לבצע צעדים מרחיקי לכת כאלה נובעת מכך שרטט פיננסי קטן לכאורה יכול ליהפך במהרה לרעש אדמה גדול. זהו חשש בולט בגוש היורו, שבו מדינות ובנקים כאחד חשופים מאוד זה לחובות של זה. האינטגרציה הפיננסית בגוש תוארה כאחת ההצלחות הגדולות שלו, אך פירושה גם כי בעיות בשולי הגוש עלולות להתפשט במהרה לכלל כלכלות גוש היורו.