הכרעת הדין תקבע את תדמיתם של האנשים שהובילו למשפט קצב

>> הבוקר יוכרע דינו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, הנאשם בעבירות של אינוס, מעשים מגונים והטרדות מיניות. קצב עומד במוקד הפרשה אך ארבע דמויות שליוו את הפרשה מתחילתה ממתינות גם הן לתוצאותיה: עו"ד מני מזוז, עו"ד ערן שנדר, עו"ד אירית באומהורן וא' מבית הנשיא שלא נכללה בכתב האישום. ארבעתם נמצאים היום הרחק מאולמות בתי המשפט.



כתב האישום מייחס לקצב שתי עבירות אינוס שביצע בא' שעבדה כמנהלת לשכתו בעת שכיהן כשר התיירות. האחד באפריל 1998, כשהשניים היו באירוע בתל אביב, קצב ביקש אז מא' להתלוות אליו למשרד כדי לקחת דבר מה ששכח. כששהגיעו למשרדו בתל אביב, לפי האישום, משך קצב את א' לרצפה, הפשיטה בכוח והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה. חודשיים לאחר מכן ביקש קצב מא' לפגוש אותו במלון בירושלים לצורכי עבודה. בחדרו הדף אותה למיטה, פשט את מכנסיה וקיים עימה יחסי מין למרות התנגדותה, תוך שהוא אומר לה: "תירגעי, את תיהני". העונש על עבירות האינוס הוא עד 16 שנות מאסר.

המעשה המגונה המיוחס לקצב נוגע לאירוע אחר שהתרחש בעת שהשניים היו בדירתה של א' ואז לפי האישום, התקרב אליה קצב תוך שהוא נוגע בחזה. א' הדפה אותו מעליה והוא עזב את ביתה. העונש על עבירת מעשה מגונה בכוח הוא שבע שנות מאסר.



כמו כן, לפי האישום נגדו, הטריד קצב מינית מתלוננת אחרת, ל', והעיר לה הערות על לבושה, עיניה ושאל אם יש לה חבר. בהזדמנות אחרת צבט את לחייה וחיבק אותה תוך שהוא מצמיד את גופו לגופה ומבקש להריח אותה לשם גירוי מיני. העונש על עבירות הטרדה מינית הוא שנתיים מאסר. בנוסף ניסה קצב לדלות מידע מל' אודות חקירתה במשטרה וניסה להסביר כי נישק אותה לאחר שעבדה קשה לחגיגות יום הולדתו ה-60. עבירה זו היא עבירת שיבוש מהלכי משפט והעונש המקסימלי עליה הוא שלוש שנות מאסר.



סוג הכלא ייקבע לפי חומרת העונש



אם יורשע קצב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, במיוחד אם יורשע באונס, ספק אם יוכל להתחמק מעונש מאסר ממושך. לאחר הכרעת הדין, יציגו הצדדים את הטיעונים לעונש ובסופם יגזור בית המשפט את דינו של קצב בגין העבירות בהן הורשע.



זו אמנם אינה הפעם הראשונה שבה נבחר ציבור ירצה עונש מאסר ממושך, אך זו הפעם הראשונה בה ייכנס נשיא לכלא, אם יורשע.



"ברגע ששירות בתי הסוהר (שב"ס), ידע על מועד כניסתו של קצב לריצוי עונש המאסר, תוכן תוכנית וייקבע באיזה כלא הוא יירצה את מאסרו", מסביר גונדר (בדימוס), יצחק ניר. לדבריו, שב"ס ימנע מאדם מכובד כמו קצב שהייה של שבעה ימים בבית מעצר לצורך מיונים, בדיקות רפואיות וסוציאליות. "קצב ייקלט בצורה מסודרת. גזר הדין יתן אינדיקציה לאיזה כלא הוא ישובץ", אומר ניר ומסביר כי ישנם בתי כלא בהם רמת הביטחון היא מזערית דוגמת מעשיהו וכלא חרמון, אליהם שולחים לרוב אסירים שנדונו לעד חמש שנות מאסר.



ברמת חומרה גבוהה יותר ניתן למצוא את כלא צלמון שהוא ברמת ביטחון בינוני ואליו נשלחים אנשים שנדונו לעד שבע שנות מאסר. בבתי הסוהר שהם ברמת ביטחון מירבי נמצאים האסירים המסוכנים. ניר מוסיף כי בכלא מעשיהו יש אגף לשומרי דת ובני המשפחה יכולים לבקר בקלות רבה יותר בשל הקירבה. עם זאת, לדבריו, דווקא בכלא חרמון התנאים הטובים ביותר - מדשאות ושני אנשים בתא ולא ארבעה או שישה כמו במעשיהו. "כלא חרמון הוא כמו בית הבראה", הוא אומר. ניר מזכיר גם את כלא באר שבע, שהוא מודרני לדבריו ואף יהיה קרוב לבני משפחתו של קצב.



לדברי ניר, חשוב שכל אסיר שלא ריצה בעברו עונש מאסר וזוהי פגישתו הראשונה עם שירות בתי הסוהר, יעבור הדרכה. "חשוב מאוד להיות חביב לכולם ולזכור שיחס גורר יחס. אם הוא יתייחס יפה לאסירים הוא יקבל את אותו היחס בחזרה".



הדמויות שנעלמו



בנוסף לקצב ולבני משפחתו המתוחים לקראת הכרעת הדין, ישנן ארבע דמויות מרכזיות שהיו חלק בלתי נפרד מפרשת קצב, אך סיימו את תפקידן טרם הכרעת הדין.



מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, הורה באוגוסט 2006 על פתיחת חקירה פלילית נגד קצב בחשד לעבירות מין. בינואר 2007 הודיע מזוז על כוונתו להגיש כתב אישום נגד קצב בעבירות של אונס נגד א' ממשרד התיירות וא' מבית הנשיא בכפוף לשימוע. התפנית בעמדתו של מזוז חלה ביוני 2007 עת הודיע כי הגיע להסדר טיעון לפיו, קצב יודה ויואשם בעבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית.



על הסדר טיעון זה עליו הגנה פרקליטות המדינה בבג"ץ נמתחה ביקורת ציבורית ומשפטית. ביקורת ציבורית נוספת נמתחה על משרד המשפטים ועל מזוז לאחר שקצב חזר בו מהסדר הטיעון באפריל 2008 ואף כאשר קיבל מזוז את החלטתו השלישית בפרשה להגיש כתב אישום המייחס לו עבירות אונס רק נגד א' ממשרד התיירות.



מזוז פרש מתפקידו בפברואר שנה שעברה. מזוז חזר משהות בחו"ל ואומר כי ישמע את הכרעת הדין בביתו.



ערן שנדר כיהן כפרקליט המדינה ובמסגרת פרשת קצב היה שותף ולקבלת ההחלטות בפרשה. שנדר פרש בדצמבר 2007, חמישה חודשים לפני שקצב חזר בו מהסדר הטיעון. הוא עוסק בתחום החינוך ולדבריו: "בעיקר עושה טוב". בימים אלה הוא שוהה בחו"ל ואינו מתכוון להגיב לפרשה: "אני לוקח את הדברים בפרופורציה", אמר.



עו"ד אירית באומהורן כיהנה כפרקליטה בפרקליטות מחוז ירושלים והיתה הפרקליטה המלווה של פרשת קצב. באומהורן פרשה במאי האחרון וכיום היא עורכת דין עצמאית ומייצגת בין היתר את ניצב אורי בר-לב שחשוד בעבירות מין. לאחר פרישתה מהתפקיד התבטאה לא אחת בתחושתה כי המדינה בגדה במתלוננות בפרשת קצב. באומהורן תצפה בהכרעת הדין במשרדה ולאחר מכן אף תתייחס לפרשה ולהתנהלות הפרקליטות.



א' מבית הנשיא פתחה למעשה את פרשת קצב. ביולי 2006 הגיע קצב למזוז והתלונן כי א' ומקורביה מנסים לסחוט אותו באיומים. תלונתו זו הובילה לא' מבית הנשיא שחשפה עבירות אונס שביצע בה קצב במהלך כהונתו. ואולם, כמי שהתחילה את הפרשה, א' מבית הנשיא לא נכנסה לכתב האישום ובמשרד המשפטים אף ציינו שעדותה אינה אמינה. כיום, א' מתגוררת בבית הוריה ואינה עובדת. את הכרעת הדין היא תשמע בבית הוריה והתנהלותה לאחר מכן, לדברי יועץ התקשורת שלה, ניסים דואק, תיקבע לאור הכרעת הדין.