>> המזכירה בחברת ארגו מדיקל (argo medical) נראתה מעט עייפה. השעה היתה 16:00, המועד אליו הוזמנו כדי לקיים את הראיון עם עמית גופר, היזם והמנכ"ל של החברה. לפנינו התקיים ראיון נוסף ובחמש ושלושים תוכנית רדיו פופולרית ביקשה לראיין את היזם עמית גופר ויד ימינו אורן תמרי. בשבועות האחרונים המצב החמיר. אם קודם לכן הראיונות זרמו בקצב של אחת לכמה שבועות, כיום מדי יום נאלצת ארגו מדיקל להדוף את התקשורת.
האשמה לכך מוטלת על סדרת הטלוויזיה האמריקאית הפופולארית glee, שפירסמה באחרונה באחד מפרקיה קטע וידיאו שבו מוזכר מכשיר ה-rewalk שפותח על ידי ארגו מדיקל. "איזה בחור מישראל פיתח את זה", נאמר בפרק על ידי דמותו של ארטי, אחד מכוכבי הסדרה שהיה משותק ברגליו ופתאום מצליח ללכת.
ארגו מדיקל פיתחה מכשיר שמאפשר למשותקים בשתי גפיים ללכת מחדש בסיוע קביים, אולם גם לפני glee זכתה ארגו מדיקל לאינספור פרסומים בתקשורת - בעיקר בגלל שבפעם הראשונה היא הצליחה לפתח מוצר שמלהיב ומסעיר נכים מכל העולם, ובעיקר עונה על הצורך הבסיסי שלהם: לחזור ללכת.
אנחנו נכנסים לחדר ההדגמות של החברה ביקנעם. המכשיר נראה כמו הכלאה בין שלד של סרטן לחליפה של איש הברזל. המערכת, הדורשת שימוש בקביים לסיוע בשיווי המשקל, כוללת תומכים ממונעים לרגליים, חיישנים ותרמיל שמכיל את סוללות הליתיום הנטענות של המכשיר ואת לוח הבקרה שלו. המשתמש בוחר במצב מסוים באמצעות שלט המחובר לפרק כף היד - עמידה, ישיבה, הליכה, ירידה או עלייה - ולאחר מכן נשען קדימה, כדי להפעיל את החיישנים המוצמדים לגוף, ולהתחיל את תנועת הרגליים הרובוטיות.
בחינת גבולות הפיסיקה
הסיפור של ארגו מדיקל הוא בעצם סיפורו של עמית גופר, 57, מהנדס היי-טק ותיק, המשותק בפלג גופו התחתון וגם מוגבל בתנועות בידיו. לפני שנפצע, היה אחד היזמים של חברת אודין מדיקל שנמכרה למדטרוניק תמורת 9 מיליון דולר לאחר שהושקעו בה 32.5 מיליון דולר. ב-1997 עבר תאונת טרקטורון ומאז הוא משותק.
גופר מסוגל לבצע רק תנועות מסוימות בידיו ולמעשה אינו יכול להשתמש בהמצאתו מכיוון שאינו יכול לעשות שימוש מלא בידיו. "התחלתי להשתמש בכיסא גלגלים אבל לא הבנתי למה בעצם אין שום פתרון אחר שמאפשר למשותקים להתנייד. חשבתי שיהיה מעניין להמציא שלד חיצוני עם מנועים שיאפשר לנכים ללכת. התלבטתי אם הפיסיקה יכולה לתמוך בפיתוח כזה, אם אפשר לפתח סוללות בגודל נורמלי שתומכות בשלד שכזה".
גופר, מהנדס עם שלושה תארים בהנדסת אלקטרוניקה, אומר כי "היו ניסיונות בעבר ליצור מכשיר דומה, אבל כולם נכשלו כי לא חשבו מנקודת המבט של הנכה שאמור להשתמש במוצר". גופר התייעץ עם חברו הטוב רמי לנגר, מנכ"ל חברת infinite memories, אם השוק גדול מספיק לפיתוח כזה. הוא קיבל תשובה חיובית והחליט ללכת על זה. "לא רציתי לפתח מוצר ולזרוק בסופו של דבר לפח שנים של עבודה על מוצר שלא משתמשים בו.
"האמת שבתחילת הדרך, כשבדקתי אם יש צורך במוצר כזה, זה היה נראה יותר מדי טוב. רציתי שמישהו ישפוך עלי מים. בדקתי במפקד האוכלוסין האמריקאי שנערך כל עשר שנים והתברר לי שגודל השוק האמריקאי הוא 500-600 אלף משותקים שיכולים להשתמש במכשיר. מתוכם 130 אלף ירצו להשתמש בו כבר עם שיווקו. באירופה המספר הראשוני של המשתמשים יכול להגיע לקצת יותר ל-150 אלף איש".
לא רק תומך הליכה
גופר אומר כי החליט מראש שהוא מפתח מוצר שלא רק תומך הליכה אלא מתקן שלם - רובוטי - שמסוגל לגרום לנכים ללכת. "רציתי מתקן שיאפשר למשותק ללכת איתו מהבוקר ועד שהוא הולך לישון בלילה". מאז הפיתוח שלו המוצר עבר ניסויים קליניים במחלקת השיקום הנוירולוגי בבבית החולים תל השומר בניהולו של ד"ר גבי זליג.
הניסויים הסתיימו בהצלחה באוגוסט 2008. ארגו מדיקל פיתחה שני שלדי רובוט: אחד למוסדות שיקום ובתי חולים, גרסת rewalk i, והשני rewalk p, גרסה שמיועדת למשתמשים פרטיים. השוני בין השניים הוא בעיצוב ובמחיר. השלד הרובוטי ללקוחות פרטיים מעוצב יותר כגאדג'ט אופנתי, בעוד תפקידו העיקרי של השלד הרובוטי למוסדות הוא לאמן נכים במרכזי שיקום.
לקוחות פרטיים לא יוכלו להשתמש בשלד מיד לאחר רכישתו. הם יצטרכו לעבור הכשרה של כשבועיים עם מדריך ולקבל אישור כדי ללכת עם השלד. המחיר של השלד הרובוטי למוסדות יהיה 80-90 אלף דולר (לא כולל הדרכה שיכולה להסתכם בעוד כמה אלפי דולרים). המחיר ללקוחות פרטיים יהיה כנראה כמחצית מכך.
מאחורי ארגו מדיקל ניצבת שורה של משקיעי הון סיכון: ויטהלייף, scp, קרן בירד , קרן פרוסיד, קרן מרק ריץ ומשקיעים ספרדיים. בסך הכל גייסה החברה עד היום כ-5 מיליון דולר. והיא נחשבת לרזה יחסית עם 11 עובדים בשלב זה.
המתחרה של החברה, elegs האמריקאית, דורגה באחרונה כאחת מ-50 ההמצאות המבטיחות של 2010 על ידי העיתון "the time". בימים אלה ארגו מדיקל מתחילה לשווק את השלד למרכזי שיקום באירופה. החברה קיבלה גם את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (fda), המאפשר לה למכור את המכשיר למרכזי שיקום ובתי חולים בארה"ב.
"יש עניין גדול במוצרי החברה"
גופר אומר שהוא מאמין שלמרות המחיר הגבוה של המוצר, יהיה לו שיפוי רפואי. "חברות ביטוח רפואי ישלמו עליו כדי שלקוחות ישתמשו בו כי הוא חוסך להם אשפוזים חוזרים. חוץ מזה, אנשים יקחו את הכסף למימון המוצר מן הגורן ומן היקב.
"האמת שזה די דומה לתשלום על כיסאות גלגלים. 9% מהנכים מקבלים כיסא גלגלים, והיתר רוכשים כיסא באופן עצמאי או שמקבלים אחד מצד שלישי, למשל המשפחה. אחד החיזוקים מגיע מהמשפחה. נורא מרגש את המשפחה לראות את אדם נכה שב ללכת". גופר אומר כי המחיר לא מבהיל כי ההשוואה היא למחיר של פרוטזות. עלות של פרוטזה ממוחשבת לשני רגליים עשויה להגיע ל-90 אלף דולר.
הייצור של השלד הרובוטי של rewalk יהיה ברובו בישראל, אבל לא רק. "כל האלקטרוניקה, האינטגרציה, הבדיקות וההנדסה יתבצעו בישראל. ישנם חלקים, למשל מנועים, שאי אפשר לקנות כאן - ואותם נרכוש בגרמניה או בסין".
הנכה הראשון שניסה את rewalk הוא שי שבתאי. גופר זוכר את הרגע שבו שבתאי ניסה לראשונה את השלד הרובוטי שפיתח. "הייתי מרוכז יותר מדי במכשיר. פחדתי ששבתאי ייפול. הסתכלתי כל הזמן רק על המכשיר. אחרי זה שאלתי את שבתאי איך היה ללכת עם זה בפעם הראשונה והוא אמר לי שהיו לו דמעות בעיניים".
גופר אומר שהוא מקווה מאוד שהמוצר ישווק גם בישראל. "אני מקווה מאוד שלא יהיה מצב שהנכים במשרד הביטחון האמריקאי ילכו לפני הנכים הישראלים. אבל יש כאן בירוקרטיה שקשה להתמודד איתה".
אורן תמרי, סמנכ"ל תפעול בארגו מדיקל, אומר שהחברה ניסתה לשתף פעולה עם ארגון נכי צה"ל אבל ללא הצלחה. "היינו מוכנים בתחילת הדרך לתת את המוצר במחיר עלות. רק כדי לנסות את המוצר. אבל זה לא קרה".
"אנחנו מעוניינים למכור את המוצר לכל חמשת בתי החולים השיקומיים בישראל", אומר גופר.
מבחינת מכירות, גופר אומר שיש עניין גדול במוצרי החברה. בעיקר בקרב מוסדות רפואיים. "שני בתי חולים באיטליה כבר הודיעו שהם רוכשים את המוצר. בית חולים נוסף בפילדלפיה, שבו נערך הניסוי האמריקאי, הודיע שירכוש אותו. גם בספרד יש מוסדות שירכשו את המכשיר", אומר תמרי. להערכתו בחודשיים הקרובים ארגו מדיקל תמכור כעשר יחידות.
לסיום, אומר גופר שהוא לא חושב בכלל על אקזיט למרות שמדובר בסטארט-אפ עסקי לכל דבר. "אפיק האקזיט לא ממש ברור לי. טרם גיבשתי את הדעה שלי בעניין. מי שיש לו בוודאי דעה מגובשת הרבה יותר אלה קרנות ההון סיכון. הן ימצאו את אפיק האקזיט".
"חשבתי שיהיה מעניין להמציא שלד שיאפשר לנכים ללכת"
מאת גיא גרימלנד
30.12.2010 / 6:48