נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הורשע בשתי עבירות אונס

בבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע הבוקר (חמישי) את נשיא המדינה לשעבר, משה קצב בשתי עבירות אינוס ובעבירת מעשה מגונה בכוח.



הדיון בהכרעת הדין של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. במהלך הכרעת הדין אמר השופט קרא, כי "אנו מקבלים את גרסת א' לפיה הליך השפלתה נבע מסיבה אחת, והיא סירובה להיענות לדרישותיו המיניות של הנאשם". נשיא המדינה לשעבר הואשם בביצוע שני מעשי אונס ומעשה מגונה בכוח בא' ממשרד התיירות, בהטרדה מינית של ה' מבית הנשיא, במעשה מגונה ובהטרדה מינית של ל' מבית הנשיא, וכן בהטרדתה כעדה ובשיבוש הליכי משפט.



קרא אמר כי "עדותו של הנאשם היתה רצופה בשקרים". בהתייחסו לאירוע שהתרחש בלשכתו של קצב במשרד התיירות, ושבמהלכו לטענת א' קצב אנס אותה, ואמר כי "לא נותר אלא לקבוע כי האירוע בלשכה התרחש גם התרחש". עוד אמר קרא, כי "חיזוק ממשי לראיות התביעה מצאנו ביומן המרכז לנפגעות תקיפה מינית בירושלים, הכולל רישום מפיה של א' על הטרדות מיניות. אין מדובר בו באונס אך הוא שולל את טענת הנאשם בדבר עלילה".



השופטים ביקרו את קצב כי רק בסיכומים העלה לראשונה טענה חלופית של קיום יחסי מין בהסכמה עם א', לאחר שלכל אורך הפרשה הכחיש קיומם של יחסי מין. לדברי השופט קרא, ‫"הנאשם אינו יכול להטל בתביעה ובבית המשפט ולקפץ מטענה לטענה".‬ על פי הכרעת הדין, הנאשם נמצא בלתי מהימן. "לא קיימת בנמצא כל טענה שתתמוך בטענה לפיה התקיימו יחסי מין בהסכמה. איך יכולה לטעון ההגנה לכך שעה שהעד טוען כי לא קוימו יחסים כלל? גם אם נקבל את גרסת ההגנה לגילויי חיבה, אלה אינם מעידים על הסכמתה... ובהיעדר ראיה אחרת טענת ההסכמה תלויה על בלימה".‬



קרא שקבע כי בית המשפט מאמין לגרסתה של א' שממשרד התיירות אמר כי הזמן שחלף הביא ראיות חדשות התומכות בא' ממשרד התיירות. לדברי קרא, עדותה של א' ממשרד התיירות חוזקה בראיות וכי היא שוללת למעשה את טענותיו של משה קצב. השופטים קבעו בהכרעת הדין כי כל טענותיה של א' סותרות את גרסתו של קצב. לדברי קרא, קצב נטע בלבה של א' תחושה שהיא מלכה והחל בהטרדות, וכשלא נענתה, החל הנאשם להתנכל לה. עוד אמר השופט, כי הנאשם אמר שהוא מאוהב בה והחל להשפיל אותה.



"משההגנה טענה שמדובר בעלילה זדונית המונעת מרצונה של א' לנקום בנאשם כי פיטר אותה, הביאה התביעה שורה של עדים שהעידו על התבטאויות שונות שנשמעו מפיה של א' על ציר הזמן מאז האירוע ועד פרוץ הפרשה. עדויות אלה שוללות את טענת העלילה", אמר קרא. "כל עדויות אלה שבאו מפיה של א' סותרות את טענת הנאשם לפיה מדובר בהמצאה מאוחרת המונעת מרגשות".



קצב הגיע לבית המשפט מלווה בסנגוריו עורכי הדין אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא, ועם בני משפחתו. רעייתו גילה לא הגיעה לבית המשפט. לדברי קרא, בהחלטתו שלא לקבל את עסקת הטיעון, טרף משה קצב את הקלפים. לדברי קרא, הנאשם הצטרף למערך ההאשמות והההשמצות. הוא קבע כי טענות האליבי של קצב הופרכו ואמר כי מי שדיבר בשני קולות, אינה הפרקליטות אלא הנאשם קצב עצמו. עוד אמר השופט קרא, כי בהתנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, לא נפל פגם.



האישום: אנס את א' פעמיים



לפי האישום, בשתי הזדמנויות, באפריל וביוני 1998, אנס קצב את א' ממשרד התיירות. פעם אחת במשרדו בתל אביב, ובפעם השנייה במלון פלאזה בירושלים. באירוע אחר הגיע לדירתה ונגע בשדיה בניגוד לרצונה.



לגבי ל' נטען כי בדצמבר 2005, כשנערכה לקצב מסיבת יום הולדת 60, חיבק אותה ממושכות והטה את פניו לצווארה "כמי שמבקש להריח אותה, וזאת לשם גירוי מיני". ל' עזבה את הלשכה נסערת ובוכה, ולאחר מכן אירע בין השניים מקרה דומה. לגבי ה' נטען כי קצב חיבק אותה חיבוק ממושך בכמה מקרים והוסיף לחבקה גם לאחר שהעירה לו על כך וביקשה שיחדל. בתגובתו לאישום קצב הכחיש את כל ההאשמות.



הפרשה שפרצה בסערה לתודעת הציבור



פרשת קצב נכנסה בסערה לתודעת הציבור במוצאי שבת, 8 ביולי 2006 לאחר שעיתונאי ערוץ 2 אמנון אברמוביץ' חשף כי נשיא המדינה משה קצב נפגש כמה ימים קודם לכן עם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, והתלונן כי מנהלת לשכתו לשעבר ניסתה לסחוט אותו בטענה שביצע בה מעשים מגונים. על פי הדיווח, קצב ביקש להגיש תלונה על סחיטה באיומים ועלילת שווא.



באוגוסט כבר נחקר קצב לראשונה במשטרה, כשבמקביל בפני החוקרים מצטברות תלונות של נשים המתארות סיפורים דומים במהותם: קצב, כשר או כנשיא, פעל בדפוס דומה, העניק מחמאות וחיזר בלי הפסקה, ומעשיו הפכו בהדרגה למעשים בעלי אופי מיני בוטה. אחת התלונות היתה של א' שעבדה עם קצב במשרד התיירות. היא תיארה שני מעשי אונס שביצע בה, לכאורה. באוקטובר 2006, על בסיס תשתית ראייתית, מחליטה המשטרה להמליץ להגיש נגד קצב כתב אישום בעבירות מין חמורות, בראשן אונס.



בינואר אימץ מזוז באופן עקרוני את המלצות המשטרה והודיע כי החליט להעמיד את קצב לדין, בכפוף לשימוע, גם בעבירת אונס. השימוע שהתקיים במאי אותה שנה הפך את הקערה על פיה, ולמעשה הכניס את מערכת אכיפת החוק לסחרור. בעקבות השימוע נסוג מזוז מלב כתב האישום, ויתר על סעיפי האונס ועל תלונתה של א' מבית הנשיא, המתלוננת שהפרשה צברה תאוצה בגללה. יחד עם זה מזוז הבהיר כי התנהלותו של קצב היא כ"עבריין מין סדרתי".



הסדר הטיעון שגובש גרר את הפרקליטות לבג"ץ. שש עתירות הוגשו נגדו, בהן של מתלוננות. בדיון שהתקיים בבג"ץ באוקטובר 2007 הקשתה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, על נציגי הפרקליטות שעמלו כדי לשכנע כי קיים קושי ראייתי ממשי בהוכחת מקרי האונס הנטענים לבית המשפט. ביניש הביעה את דעתה כי "אין שום דבר מיני" בכתב האישום המתוקן, שאותו ביקשה הפרקליטות להגיש במסגרת הסדר הטיעון עם קצב. אלא שבסופו של דבר הרכב שופטי בג"ץ דחה את העתירות, ונמנע מלהתערב בהחלטתו של מזוז להגיע להסדר הטיעון המקל.



אלא שבכך הפרשה לא באה לסיומה: באפריל 2008, ביום בו היה אמור להיות מוצג לבית משפט השלום בירושלים הסדר הטיעון המרוכך, חזר בו קצב מהסכמתו וביקש להילחם על חפותו בבית המשפט. מזוז, שהתבזה לעיני כל, קיבל את ההודעה על חזרתו של קצב מהסדר הטיעון בתדהמה. בתגובה אמר כי כל הסכם והבנה שהיו בבסיס הכוונה לרקוח הסדר טיעון מבוטלים.