ליטא: בין עצמאות לכיבוש

כמו רבים משכניהם, נעו הליטאים בין עצמאות לכיבוש במשך רוב שנותיהם כאומה. שורשיה ההיסטוריים של ליטא נעוצים במאה ה-10 לספירה, אז החלו השבטים הבלטיים להתיישב באזור שבו שוכנת כיום המדינה. כדי להתפרנס, היו שודדים הליטאים את העמים השכנים, עד שבתחילת המאה ה-13 נכבשו בעצמם על ידי אבירים גרמניים ואולצו להתנצר לתקופה קצרה. באותן שנים הוקמה הדוכסות הגדולה של ליטא, שכבשה שטחים גדולים שבהם שוכנות כיום ליטא, בלרוס, אוקראינה, לטוויה, מולדובה, רוסיה ופולין. בשיא התפשטותה במאה ה-15 היתה ליטא המדינה הגדולה ביותר באירופה. במאה ה-16 ובמאה ה-17 היגרו יהודים רבים לליטא, שם קיבלו זכויות רבות, ווילנה נהפכה למרכז ללימוד תורה וזכתה לכינוי "ירושלים דליטא". עם זאת, במאה ה-17 חלה הרעה במצבם של היהודים, בעקבות עלילות דם שהובילו למעשי רצח ומעצרים של יהודים רבים.



במאה ה-16 התאחדה ליטא עם פולין והשתיים יצרו פדרציה משותפת, אבל במאות ה-17 וה-18 נפגעה המדינה קשות בעקבות שורה של תבוסות במלחמות עם האימפריה הרוסית וכתוצאה מרעב, מעוני וממחלות שגבו את חייהם של 40% מאוכלוסייתה. בשלב זה עבר רובה של ליטא לשליטה רוסית, וכך היא נותרה ברובה עד 1914 - למעט מספר חודשים שבהם נכבשה על ידי נפוליאון - למרות מספר רב של מרידות בשלטון הצארי.



במלחמת העולם הראשונה נכבשה ליטא על ידי הצבא הגרמני, וב-1918 היא ניצלה את תבוסת הגרמנים במלחמה והכריזה על עצמאותה כרפובליקה דמוקרטית. הליטאים מיהרו להקים ממשלה, ניסחו חוקה והחלו לפעול כמדינה, אם כי בשטח מוגבל בלבד, לאחר שהצבא הפולני השתלט על הבירה וילנה ועל מחוז וילנה כולו. במשך 19 השנים הבאות, היתה קובנה בירתה הזמנית של ליטא. ב-1939 כבשה בריה"מ את מזרח פולין, וגם את וילנה, והעניקה אותה חזרה לליטא. עם זאת, בתמורה לבירתה נדרשה ליטא להפסיק להתקיים כמדינה עצמאית וסופחה לבריה"מ.



שנה לאחר מכן, ב-1941, הותקפה רוסיה על ידי גרמניה הנאצית ונכבשה על ידי הצבא הגרמני. הנאצים הרגו במלחמה כ-94% מהקהילה היהודית של ליטא, יותר מ-200 אלף יהודים, כשהם נעזרים במשתפי פעולה ליטאים שראו ביהודים את האחראים לשלטון הסובייטי השנוא. לאחר תבוסתה של גרמניה במלחמה, כבשו הסובייטים את ליטא מחדש ודיכאו באלימות את מרד הפרטיזנים הליטאים, שבו נהרגו כ-30 אלף לוחמים ליטאים ואלפים נוספים הוגלו לסיביר.



בסוף שנות ה-80, עם התפוררותה של בריה"מ, זכתה הלאומנות הליטאית לפריחה מחודשת. התנועה העממית לעצמאות ליטא, lietuvos persitvarkymo s?j?dis, זכתה לפופולרית והובילה לקבלתם של תיקונים חוקתיים שביטלו את סיפוחה של ליטא לבריה"מ, הפכו את הדמוקרטיה לחוקית ואימצו מחדש את סמלי הרפובליקה, כולל חידוש הדגל וההמנון הליטאי. בתחילת 1990 ניצחה sajudis בבחירות לפרלמנט והכריזה על עצמאות. בריה"מ דרשה מליטא לחזור בה והפעילה סנקציות פוליטיות וכלכליות נגד המדינה. הצבא הסובייטי השתלט על כמה בנייני ממשלה, אך רק בינואר 1991, עם הריגתם של 13 אזרחים בהתקפה של הצבא הסובייטי על מגדל הטלוויזיה בווילנה, נהפך המאבק לאלים. במשאל עם שנערך בפברואר 1991, הצביעו יותר מ-90% מהליטאים בעד דמוקרטיה ליטאית עצמאית.