הסוחר המורשע בסוסייטה ז'נרל: "הייתי רק בורג קטן במכונה - והפכתי לאחראי לכל המשבר הכלכלי"

נפילתו של ז'רום קרוויאל, הסוחר מהבנק הצרפתי ובית המסחר סוסייטה ז'נרל, נהפכה לסמל למשבר הכלכלי כולו. באוקטובר דן אותו בית משפט בפאריס לחמש שנות מאסר ולשנתיים על תנאי, והורה לו לשלם פיצויים בסך 4.9 מיליארד יורו לסוסייטה ז'נרל, שבו עבד מ-2000 עד 2008. קרוויאל, 33, הואשם ב-2008 בגין הונאה ומסחר ללא אישור. הוא פרץ למחשבים וזייף מיילים ומסמכים בניסיון להסתיר את פקודות המסחר שלו, שהיקפן הגיע ל-50 מיליארד יורו. מנכ"ל סוסייטה ז'נרל לשעבר, דניאל בוטון, כינה את קרוויאל "טרוריסט". "לדעתי, נעשה פה עוול גדול. זה כאילו שמישהו היכה אותי בראש עם אלה - קודם עם מאסר של חמש שנים, ואז עם קנס של מיליארדי יורו. והבנק זוכה מכל אשמה", אומר קרוויאל, שאף פירסם ספר על הפרשה, "ההסתבכות: זיכרונותיו של סוחר".



עם המשכורת הנוכחית שלך, 2,300 יורו בחודש, תצטרך לעבוד 177 אלף שנה כדי לשלם את הקנס.



"השופט פשוט אימץ את סוג הטיעונים שמשמשים את עורכי הדין של סוסייטה ז'נרל. פסק הדין לא הביא בחשבון אף אחת מהנסיבות המקלות שהצגנו. כנראה שאנשים ניסו להגן על הבנק ועל הקהילה הפיננסית בפאריס, וכדי לעשות זאת היה צורך 'לחסל' את ז'רום קרוויאל".



העיתון הצרפתי "לה פיגרו" תיאר אותך בבית המשפט כך: "אדם בודד, לוקח נשימות ארוכות, יושב ברפיון וראשו מתנדנד". באמת הופתעת מהחלטת בית המשפט?



"הקרקע ממש נשמטה מתחת לרגליי, זה היה בלתי צפוי. ברגעים הראשונים שותקתי. יותר מכל, חרדתי ממה שיקרה לאמי אם אשלח ישירות לכלא. כל הפרשה היתה קשה מאוד עבורה. אני לא מבין את גזר הדין: הוא מתעלם מהמשבר הכלכלי ומטיל את האשמה על כתפיי בלבד. הצגנו לבית המשפט עדויות לכך שסוחרים רבים עשו דברים דומים למה שאני עשיתי ושהבוסים שלי ידעו בדיוק מה קורה. הבנק זוכה מכל אשמה".



עם זאת, בית המשפט לא קיבל את קו ההגנה שלך. הקנס שהוטל עליך הוא בדיוק הסכום שהמעסיק שלך טען שהפסיד עקב הפוזיציות הבלתי מורשות בספרי המסחר שלך, שערכן קרס תוך שלושה ימים בינואר 2008, כשהשווקים ברחבי העולם רשמו ירידות חדות. זהו הנזק הגדול ביותר שנגרם עד כה לבנק עקב הימורים על מחירי מניות.



"תוך כדי התהליך לא הרווחתי סנט, לא התעשרתי באופן אישי ולא ביצעתי שום הונאה. רק רציתי להיות עובד טוב ולייצר רווחים גבוהים ככל האפשר עבור המעסיק שלי. הייתי רק בורג קטן במכונה - ונהפכתי לאחראי לכל המשבר הכלכלי".



ב-2005 קודמת לתפקיד סוחר בכיר והתחלת ליצור בידול בינך לשאר הסוחרים. איך השגת זאת?



"התמחיתי במניות גרמניות. לאחר כמה חודשים לקחתי את הפוזיציה הראשונה שלי, על מניית ענקית הביטוח הבינלאומית אליאנז, והימרתי כי תיפול בשוק. בתחילה, רשמתי הפסדים. אבל אז, הפיגוע ברכבת התחתית של לונדון גרם לירידות חדות בבורסות. הבנק גרף 500 אלף יורו מהעסקה שלי".



איך הגיבו הממונים עליך?



"כשדיברתי עם הממונה שלי על העסקה בארוחת צהריים, הוא נזף בי קלות: כסוחר שנמצא בתפקיד רק שישה חודשים, לא הייתי אמור לקחת פוזיציות כאלה. ולמרות זאת, אחרי הכל, הוא שיבח אותי והגביר את החופש שלי לבצע עסקות ספקולטיביות מ-2 מיליון יורו ל-5 מיליון יורו. זאת התנהלות טיפוסית לעולם הסותר של חדר העסקות: חרגנו מעבר למגבלות הסיכון על בסיס יום-יומי. הבוסים ידעו זאת, אבל מעולם לא גינו זאת".



אך גם 2 מיליון יורו או 5 מיליון יורו להימורים לא השביעו את רצונך במשך זמן.



"המשכתי להעלות את ההימורים והבחנתי שהממונים עלי מגבים אותי מתוך האינטרסים שלהם ולטובת הבנק. בסוף 2006 צברתי פוזיציות שורט בקנה מידה גדול על dax, מדד בורסת פרנקפורט, בשווי כמה מיליארדי יורו, שאותן מכרתי ברווח של 20 מיליון יורו בפברואר 2007. מאז העסקה עם מניית אליאנז, הממונים עלי לא הגבילו אותי. הרווחתי סכומי כסף גדולים באופן קבוע. תוך שלוש שנים הבוסים שלי העלו את היעדים שלי ב-1,700%, מה שמראה שהם ידעו בדיוק מה מתרחש".



ואז תקף אותך שיגעון גדלות והתחלת להמר עם מיליארדים.



"זה לא הרגיש כמו שיגעון גדלות. עם תמיכת הבוסים שלי, נקלעתי לסחרור של להרוויח עוד ועוד. במארס ראיתי שהסיכונים הקשורים למשכנאות הסאבפריים בארה"ב יצאו משליטה, והימרתי על קריסה. הרעיון הלהיב אותי כל כך שבהדרגה צברתי פוזיציות בשווי 30 מיליארד יורו. אבל בין מארס ליולי רשמו הבורסות עליות מתמשכות, שחשפו אותי לפוטנציאל הפסדים אדיר של עד 2 מיליארד יורו. הבנק כיסה את ההפסדים שלי בכל פעם, ומדי יום שילם עבור ההפסדים שלי בבורסה - מבלי לומר דבר".



אך אז הגיעה נקודת המפנה.



"ביולי נכנס השוק להתקף חרדה, וגרפתי רווח של 500 מיליון יורו. בכל זאת הייתי משוכנע שהשווקים ימשיכו ליפול, אז חזרתי עם הימור של 30 מיליארד יורו. בהיתי במסך מזריחה עד שקיעה, סחרתי בסכומי עתק, בקושי הספקתי לישון והרווחתי לבנק 1.5 מיליארד יורו עוד לפני סוף השנה".



"עבורי, זאת היתה תשוקה"



עבדת במה שמכונה דסק דלתא וואן, שמטפל בחוזים עתידיים בסיכון נמוך, בדרך כלל תוך גידור של מדדי הבורסות האירופיות. החשיפה המקסימלית לסיכון בדסק הזה היתה 125 מיליון יורו. איך הצלחת בסופו של דבר להמר עם מיליארדי יורו?



"הממונים עלי ניטרלו את מערכת ההתראות. אם הייתי רוצה, יכולתי להשקיע גם 100 מיליארד יורו ביום אחד. הבוסים שלי הסירו מהמחשב שלי את כל המגבלות".



למרות זאת, דומיניק פאות, השופט הראשי במשפטך, טען כי הוכח ש"תיכננת את מערכת ההונאה השיטתית", והוא הרשיע אותך ב"הפרת אמונים, זיוף ושימוש בלתי מורשה במערכות מחשב". אתה באמת סבור שאתה חף מפשע?



"פעלתי בשיטות שכבר היו נהוגות בבנק, שלמדתי שם. לא המצאתי דבר. גם סוחרים אחרים פעלו כך. רק נדרשתי מדי ערב להסוות את הפעילות שלי כך שייראה כאילו לא היתה חריגה מגבולות הסיכון. כדי להסוות את פוזיציות המסחר שלי, הצגתי עסקות מנוגדות כך שייראה כאילו החשיפה נוטרלה. הפיקוח הפנימי ראה שאין לי שותפי סחר לאותם גידורים, אבל איש לא אמר דבר. לפעמים נכנסתי לפוזיציות של 50 מיליארד יורו. כך הגעתי תוך שנתיים למצב שאני סוחר בניירות ערך בשווי 400 מיליארד יורו עם שותפים לא ידועים לבנק".



האם קנה המידה של העסקות שלך לא משך את תשומת לבם של הממונים עליך?



"לא, בכלל לא. כבר באפריל 2007 הם קיבלו מייל שבו נטען שאני מבצע עסקות מפוברקות עם שותפים לא קיימים בקנה מידה אדיר. הבוסים שלי אמרו לי לטפל בזה. במהלך 2007 הם קיבלו מיילים רבים באותו עניין".



תאר לנו כיצד נראה יום עבודה טיפוסי שלך בבנק.



"הייתי מגיע לפני 7:00 ולרוב יוצא רק בסביבות 22:00. זאת היתה תקופה של לחץ, אדרנלין ותשוקה לעבודה שעזרו לי לעבור אותה. לעתים קרובות אפילו לא הייתי יוצא החוצה לאכול".



איך הצלחת לעבור את התקופה הזאת? עם סמים?



"מעולם לא. עבורי, זאת היתה התשוקה. באותה תקופה חשבתי שהחיים הווירטואליים האלה נורמליים לחלוטין. הדבר היחיד שהקדשתי לו תשומת לב היה העליות והירידות של ניירות הערך במחשב שלי. גם כשהייתי יוצא, זה היה תמיד עם עמיתים מחדר המסחר".



חלק מהסוחרים טוענים כי המודל שלהם לחיקוי הוא גורדון גקו, איש הפיננסים שגילם מייקל דאגלס בסרט "וול סטריט" מ-1987. גם אתה חשבת כך?



"בפירוש לא. יש כמה ציטוטים מהסרט שאנשים עדיין משתמשים בהם בחדר המסחר. אני חושב לעתים קרובות על העצה של גורדון גקו: 'אם אתה צריך חבר, השג כלב'. למרבה הצער, אני מזדהה עם האמירה הזאת".



בסצינת הפתיחה של "וול סטריט: הכסף מדבר", משתחרר גורדון גקו מהכלא לאחר שריצה כמעט שמונה שנים בגין סחר לפי מידע פנים והונאת ניירות ערך. בדומה לך, הוא כותב ספר על הצד האפל של העולם הפיננסי ומצליח לנקום בכך שהוא מרוויח יותר כסף משהרוויח בחייו. האם גם אתה חשבת לנקום?



"לא. זה לא יעזור לאיש. אני רק רוצה שהאמת תצא לאור, שכולם ייקחו אחריות על מעשיהם".



האם מפיקי קולנוע פנו אליך וביקשו לרכוש את הזכויות לסיפור החיים שלך?



"היו כמה פניות, אבל זה לא מעניין אותי. בשנתיים האחרונות היעד היחיד שלי היה להגן על עצמי. אנשים בחנו את החיים שלי במיקרוסקופ. פורסם שהמשטרה מצאה ספר קוראן בדירה שלי, אז אנשים חשבו שעבדתי מטעם אל-קאעדה. מגוחך".



דניאל בוטון, לשעבר יו"ר ומנכ"ל סוסייטה ז'נרל, כינה אותך טרוריסט, משום שסיכנת 50 מיליארד יורו במסחר הספקולטיבי שלך. סכום זה שווה פחות או יותר לשווי השוק של הבנק כולו.



"היעד היחיד שלי היה לגרוף רווחים גבוהים ככל האפשר עבור המעסיק שלי. נלכדתי בסחרור שהוביל אותי מטה ומטה - בתמיכת הבוסים שלי".



גופי הפיקוח הנפיקו לסוסייטה ז'נרל 70 התראות סיכון.



"בפועל היה מספר גבוה בהרבה של התראות, אך גם הבכירים היו מעורבים בספקולציות נרחבות. היו מגבלות על כמות החשיפה המקסימלית לכל סוחר, אך איש לא הקדיש להן תשומת לב. כפי שאמרתי, המפקחים שלי ניטרלו את מערכת ההתראות במחשב שלי".



מה קבור במאזני הבנק?



במהלך המשפט העידו מנהלים מסוסייטה ז'נרל כי "לא היית מורשה, וגם הבוסים שלך לא היו יכולים להעניק לך הרשאות, לקחת סיכונים שכאלה, שייצגו איום פוטנציאלי קטלני לבנק".



"באף נקודה אף אחד לא בא ואמר לי: 'ז'רום, תפסיק את הטיפשות הזאת!'. להפך, הם עודדו אותי לבנות פוזיציות ולקחת סיכונים. בקיץ 2007 יצאתי לחופשה של שבועיים. בכל בוקר הם היו מתקשרים אלי כדי להתייעץ כיצד לנהל את הפוזיציות שלי. לאחר שבוע בלבד נאלצתי לחזור לעבודה".



נאלצת לחזור משום שהסיכונים יצאו משליטה?



"לא. הם ראו שאפשר לעשות עוד כסף והתעקשו שאחזור".



והבנק אילץ אותך להפחית את פוזיציות המסחר שלך?



"בדיוק להפך. בסוף השנה הם אמרו לי שהדבר היחיד שעלי לעשות הוא להמשיך לבצע עסקות דומות עבור הבנק, ופטרו אותי מכל שאר תחומי האחריות שלי. הם עודדו אותי לקחת סיכונים".



האם אתה מצליח לעכל את העובדה שאיש מעולם לא הימר בסכומים גבוהים כל כך על מניות כמוך?



"איש אינו יודע מה קבור במאזני הבנקים. למעשה, הם בלתי חדירים בעליל. השקעה של 150 מיליון יורו מתרחשת בשנייה אחת. השקעה של מיליארד יורו מתרחשת בארבע שניות. המהירות שבה הכל קורה בעידן המחשבים גורמת לך לאבד תחושה לגבי הסכומים הכרוכים בכך. השוק הבינלאומי כה גדול, שהוא סופג את כל ההזמנות תוך שניות. הגלגל ממשיך להתגלגל מהר ומהר יותר. זה מטורף".



באוקטובר 2007 דיווחה יורקס, בורסת הנגזרים הגרמנית-שווייצית, לסוסייטה ז'נרל שאחד הסוחרים שלו, אדם בשם ז'רום קרוויאל, עושה מניפולציות במדד בורסת גרמניה. מה הביא לדיווח הזה?



"הימרתי ב-30 מיליארד יורו שמדד dax ייפול. הרווחתי מהעובדה שהשווקים קרסו בנפילה של 2007. מימשתי את ההשקעה שלי, ועזרתי בכך לייצב את השוק. השחקנים בשוק חשו שיש מניפולציה בשוק והתלוננו עלי לבורסה הגרמנית. הבורסה פתחה בחקירה והבינה שסייעתי לייצב את ה-dax".



בנקודה זאת הבנק אמור היה להבין מה מתרחש.



"ערב אחד פנו אלי מנהלי הסיכון בבנק ותיחקרו אותי לגבי האסטרטגיה שלי בגרמניה. מאוחר יותר הבוס שלי אמר לי שאני צריך למצוא תגובות ריקות מתוכן לשאלות שהגרמנים שלחו בכתב, ושבשום מצב לא אחשוף את אסטרטגיית המסחר שלי. כל המפקחים שלי ראו את המכתב הזה".



האם הבורסה הגרמנית הסתפקה במכתב שלך?



"לא לגמרי. בנובמבר הם שלחו מכתב נוסף, שממנו השתמע בבירור שלקחתי פוזיציות ביותר ממיליארד יורו תוך שעתיים וחרגתי בהרבה מהמגבלות. כמובן, המפקחים שלי ראו את המכתב הזה. ושוב התבקשתי להכין תגובה כתובה בלתי מחייבת, שאותה הבנק העביר לבורסה".



האם מפקחי הסיכון בבנק לא עושים יותר מזה?



"לא. יש הרבה צביעות בעניין הזה כי כולם רואים הכל אבל איש לא אומר דבר. אי אפשר לצאת לבד נגד המודל העסקי של הבנק".



האם היית הסוחר היחיד שעבד כך?



"בסוף הספר שלי יש כמה מכתבי פיטורים שמראים בבירור שזה היה הנוהג בדסק דלתא וואן ובבנק כולו".



הבוס שלך העיד במשפט שלא ידע מה עושים הסוחרים. הוא טען שלא היו לו אמצעים או הכשרה לפקח באופן טוב יותר אחר הפעילויות.



"הוא רצה להציל את עורו. בנקודה מסוימת, כשהשופט הקריא בקול מייל שנשלח אליו לגבי עסקה של מיליארד יורו שעשיתי, הוא ציין שמעולם לא קרא את הפסקה השנייה המכריעה - רק את הפסקה הראשונה והשלישית. כך התנהל המשפט כולו. המנהלים חזרו ואמרו שלמרבה הצער הפרטים הקטנים חמקו מהם, ושהם עצמם מעולם לא עבדו כסוחרים".



והשופט האמין להם?



"ביחס לאוזלת היד שלהם, הם תבעו בונוסים גדולים למדי, בין 700 אלף יורו ל-2 מיליון יורו. נדהמתי לראות שהם הצליחו לצאת בשלום מעדותם בבית המשפט. היו עשרות מיילים שהצביעו על כך שהם ידעו על העסקות".



האם אתה סבור שהמנהלים שלך לשעבר צריכים להישלח גם הם לכלא?



"זה לא הדבר החשוב, אבל אני סבור שזה עוול שהאשמה כולה נופלת על כתפיי. גזר הדין נגדי נועד להציל את המערכת ואת תדמית הבנקים הצרפתים".



התובע אמר במשפט: "הוא הונה את המפקחים עליו, את חבריו, את עמיתיו".



"לא הוניתי איש. סיפקתי לעמיתיי מיליוני יורו כדי שיוכלו לעמוד ביעדים שהוצבו להם. הבוסים שלי הרוויחו ממני כשבאו בדרישות לגבי הבונוסים שלהם. הם התרברבו שבזכות התוצאות שלי הם יכולים לדרוש יותר כסף. כיום הם אומרים שלא ידעו דבר".



ועדיין, בסופו של דבר הם איבדו את עבודתם.



"למיטב ידיעתי, כולם חוץ מאחד כבר מצאו עבודה".



במהלך המשפט אמר עורך הדין שלך: "קרוויאל עוצב, תוכנת ועוות בידי סוסייטה ז'נרל. הם יצרו אותו". זאת לא טענה מוגזמת?



"אני יודע רק דבר אחד: כל מה שלמדתי על עסקי הבנקאות, למדתי במגדלי הבנקאות של סוסייטה".



ועדיין, אף סוחר לא ניצל את חופש הפעולה שלו באופן ברוטלי כמוך. אינך יכול להתחמק מאחריות אישית.



"עשיתי דברים בלתי סבירים. אבל גם זכיתי לעידוד מצד המנהלים שלי במשך שלוש שנים להמשיך לעשות בדיוק את מה שאני עושה. השתמשתי בטכניקות שלמדתי בבנק, אולי רק בהיקף גדול יותר. מעולם לא ניסיתי להתחמק מאחריות. אבל איני יכול לקבל את העובדה שאני מוצג כאדם היחיד שאמור לשאת באחריות".



האם לבנקים יש אפשרות לשלוט באנשים כמוך?



"כמובן. אבל הם צריכים לרצות זאת. הבעיה היא שפיקוח ורגולציה פועלים בניגוד גמור למרדף אחר רווחים גבוהים יותר, בתקופה שבה כל הבנקים רצו למקסם את התשואה על ההון שלהם".



מה חסר? הרצון?



"זה ללא ספק המצב בסוסייטה ז'נרל. זאת לא היתה בעיה טכנולוגית: בבנק היו מערכות התראה שמגיבות בננו-שניות. נציבות הבנקאות הצרפתית הטילה על סוסייטה ז'נרל קנס בסך 4 מיליון יורו בעקבות הפרשה. הדבר מראה שלבנק יש אחריות מסוימת".



תישאר חופשי עד תום הליך הערעור שלך, מה שעשוי לקחת כמה שנים. בנוסף לעונש המאסר ולקנס, השופט אסר עליך לעסוק בתעשיית השירותים הפיננסיים. האם אתה שמח שתמו ימייך כבנקאי?



"עדיין לא הכל יצא לאור. אנסה להיערך לדיונים עוד לפני משפט הערעור ולמצוא מומחים שיתמכו בגרסה שלי. בכל זאת, מאז שהפרשה התפרסמה בפומבי, מצבי האישי השתפר. כעת אני יודע מיהם חבריי האמיתיים. יש לי זמן לבקר את אמי בבריטניה. אנחנו מדברים על דברים שמעולם לא דיברנו עליהם קודם לכן. כיום אני יודע מהם הדברים החשובים באמת בחיים".