אחרי מאבק ארוך אפשר לסמן ניצחון בסיבוב הראשון למשרד התקשורת: הוא ריסן את מונופול הסלולר באמצעות שורה של רפורמות שייכנסו לתוקפן בשנה הקרובה ? זאת לא רגולציה משעממת - זה הכיס של כולנו ? השר משה כחלון כבר מסמן את היעד הבא - ספקיות תשתית האינטרנט: "הן תוקעות
הלילה בחצות, מי שלא יעביר את זמנו במסיבות ובנשיקות המסורתיות, יוכל להתקשר למכריו לאחל להם שנה אזרחית טובה. המחיר שיידרש לשלם עבור השיחות האלה יהיה נמוך מזה שהיה נהוג רק חמש דקות קודם לכן: דמי הקישוריות יורדים הלילה ביותר מ-70%. המשמעות: הצרכנים והמשק הישראלי יחסכו לפחות מיליארד שקל ב-2011.
אחרי שנים שבהן סובל שוק הסלולר ממבנה ריכוזי, תחרותיות נמוכה ותעריפים גבוהים, נכנסות הערב לתוקפן כמה רפורמות חשובות במסגרת חוק ההסדרים שאושר השבוע יחד עם התקציב, העשויות לשנות את המצב הקיים. "תהיה תחרות", מבטיח שר התקשורת, משה כחלון: "2011 תהיה שנת המהפך בשוק התקשורת בכלל ובסלולר בפרט".
אל קו חצי הגמר הזה מגיע כחלון אחרי ריצה ארוכה ומיוזעת. זאת היתה שנה לא פשוטה עבורו, שבה הופעלו עליו לחצים בלתי רגילים מצד בעלי החברות הסלולריות שיצאו נגד הרפורמות בתחום, ובראשן דמי הקישוריות; נגד המשרד הופעלו לוביסטים בכנסת, הוגשו עתירות לבג"ץ ואף הושמעו הכפשות אישיות.
"הגעתי למסקנה שקל יותר לעשות מאשר לא לעשות", מסכם כחלון. "ראיתי שוק עם עוולות צרכניות שזועקות לשמים, חוסר תחרות, פגיעה בצרכנים ולקוחות בשבי. כאשר עיני הציבור נשואות אלינו כמי שיכולים לסייע להם - קשה יותר לא לעשות דבר".
מלבד הורדת הקישוריות והרפורמות בחוק ההסדרים, החליט המשרד באחרונה על 16 תיקונים צרכניים שגם הם ייכנסו לתוקפם ב-1 בינואר. עם זאת, מצהיר כחלון: "אני לא מאמין גדול בתיקונים צרכניים, כי החברות תמיד מוצאות דרך אחרת. המהפך האמיתי יגיע עם כניסת מפעילים חדשים. מפעילים סלולריים נוספים הם הפתרון, כי הם יצטרכו להיאבק על לקוחות ולפתות אותם - ווהתחום שבו הם יכולים להתחרות הוא המחיר".
לפני כמה שבועות עלתה חמתו של כחלון על חברות הסלולר, כאשר ראה שאלה חזרו על הריטואל הקבוע של העלאת תעריפים בשיעור דומה ובתזמון דומה. כחלון הגיב בפנייה לרשות להגבלים עסקיים, בבקשה להכריז על חברות הסלולר "קבוצת ריכוז", מדרגה יותר נמוכה ממונופול. כחלון חושף כעת כי הוא לא נסוג בו: "נפגשתי לאחרונה עם יו"ר ועדת כלכלה, שר התמ"ת והממונה על ההגבלים עסקיים בנושא, ואני מתכוון להיות מעורב באופן אישי בקידום חוק 'קבוצות הריכוז' כדי למנוע ריכוזיות בשוק התקשורת".
אייפון לצילום
כחלון בקיא לפרטי פרטים בתחום הסלולר, אבל רגע לפני הצילום לכתבה, דואג יועץ התקשורת של כחלון להגניב לו ליד אייפון של אחד מעובדי המשרד - הוא עצמו מסתובב עם ה"ממשלתי" הרגיל, מכשיר נוקיה בן שלוש שנים. גאדג'טים כסמלי מעמד לא תמצאו אצלו. הוא חיפאי גאה, שבעבר אף הסתובבה שמועה על רצונו להיות ראש העיר חיפה.
השר הקודם במשרד, אריאל אטיאס, נלחם במשרד האוצר בכל דרך. מנגד, כחלון מצא באוצר שותף לדרך, ודחף את הרפורמות גם באמצעות חוק ההסדרים - ה"בייבי" של נערי האוצר. כחלון מקפיד להודות לכל הגורמים שסייעו לו בשנה הקשה, מעובדי משרדו, דרך השותפים במשרדי האוצר והמשפטים, דרך יושבי ראש ועדת הכלכלה ואף יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין. הקואליציה הזו שהרכיב כחלון איפשרה לו לטפל בשוק התקשורת באופן מבני, וזאת כאשר קודמו עסק בעיקר בקוסמטיקה.
את השלב הראשון בניעור השוק סיים כחלון בהצלחה, אבל כפי שהוא עצמו מודה, הדרך עוד ארוכה: "2010 היתה שנת הסרת החסמים עבור השוק, הכנו את הקרקע", הוא אומר. "2011 היא השלב הבא. אני רואה במהפכה של התשתיות מהלך חשוב לא פחות, ואולי אפילו יותר, מאשר מהפכת הסלולר. לכן גם רתמתי לזה את ראש הממשלה, שמגלה בכך עניין אישי. יש לנו גם עניין גדול מאוד בפס רחב. ישראל מרושתת בפס רחב - זה דבר שיזניק את המדינה קדימה. נגישות לפס רחב יכולה לתרום לצמצום פערים, למדע, לתרבות ולטכנולוגיה.
"מסיבה זו אנחנו מקדמים את כניסת חברת חשמל לענף התקשורת", מסביר כחלון. "התחרות בין ספקי התשתיות (חברת החשמל מול בזק ו-hot, א.ז) תהיה גורם מאזן למבנה ההון הבעייתי של חברות התקשורת בישראל, שרובן משתמשות במזומנים לחלוקת דיווידנדים לבעלי המניות, ולמעשה חסרות מזומנים להשקעות. התחרות החדשה מצד חברת החשמל תהיה על עצם קיומן ולכן הן ייאלצו להשקיע בתשתיות ולשדרג את הקווים בפרקי זמן קצרים.
לדברי כחלון, "חברת החשמל מתכוונת לפרוס סיבים אופטיים לבתי לקוחות ולאפשר אינטרנט במהירות 100 מגה-ביט, בהעלאה ובהורדה. נקבע כי החברה חייבת למצוא שותף שירכוש שליטה של 51% במיזם. הרישיון שניסח משרד התקשורת למיזם הוא כזה שיחייב שחברת החשמל תצטרך לפרוס את התשתית החדשה לכל יישוב בישראל בתוך חמש שנים".
יש לזה מודל עסקי? פריסת סיבים אופטיים היא עניין יקר.
"לנו יש יכולת לייצר תמריצים למיזם, כי האינטרס הציבורי גובר על האינטרס הכלכלי". כחלון רומז כי הממשלה מוכנה ללכת לקראת חברת החשמל כדי שהמיזם ייצא לפועל, ואין כוונה להפוך אותו למקור הכנסה לקופה.
משרד התקשורת מסמן יעד נוסף - שוק הטלפונייה הנייחת, שסובל גם הוא מבעיה קשה בתחרותיות: באינטרנט שולט דואופול בזק (60%) ו-hot (עם 40%). בטלפוניה המצב בעייתי עוד יותר: בזק מחזיקה בכ-73% מהשוק הפרטי, וב-82% מהשוק העסקי. ועדה שגייס המשרד לבחינת רפורמות בשוק הטלפון הקווי, בראשות אמיר חייק, רו"ח ואיש עסקים פרטי, שבעבר היה מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר, אמורה למסד בישראל "שוק סיטוני" שיאפשר לחברות לרכוש מבזק ומ-hot קווים בהנחה ולשווק אותם לצרכן הסופי.
דקות לפני הראיון יוצא חייק ממשרדו של כחלון. "חייק הודיע שבתוך כמה שבועות הוא יגיש מסקנות ביניים", אומר כחלון. "צריך להבין שגם בעניין השוק הסיטוני וגם בעניין חברת החשמל - בזק ו-hot משתמשות בכל טריק אפשרי, תוקעות מקלות בגלגלים - ובסופו של דבר זה פוגע קשות בכל הצרכנים. אעשה הכל כדי שהרפורמות ייצאו לפועל".
עיד"ן ההפרטה
החודש אישרה ועדת הכלכלה את החקיקה המייגעת ביותר בכנסת הנוכחית - המעבר לרישיונות בטלוויזיה המסחרית. משמעות החוק הוא כי זכייניות הטלוויזיה המסחרית יקבלו רישיון שידורים קבוע ולא יידרשו לגשת מדי כמה שנים למכרז, שבו הן יכולות גם להפסיד ולאבד את מקומן בשוק, כמו שקרה לטלעד.
מאז יצא החוק לדרך ועד שעבר בכנסת חלו בו שינויים רבים, החל בהוצאת הכבלים והלוויין מהחקיקה, דרך פיצול נושא ערוץ 9 ועלייתו לממיר ה-dtt ושינויים נוספים.
נושא שעמד במרכזם של כמה מהדיונים הוא המשך האחזקה המשותפת בחברת החדשות - כחלון נכנע לזכייניות ערוץ 2 ואישר להן להמשיך להחזיק במשותף בחברת החדשות לתקופה של שלוש שנים אחרי שיעברו לרישיונות, כלומר גם לאחר שקשת ורשת יתפצלו לערוצים נפרדים ישדרו שניהם את אותה מהדורה, וכן תוכניות חדשותיות נוספות שיאושרו. הדבר יוצר מונופול דה-פקטו של שידורי חדשות טלוויזיוניים.
"מצאתי לנכון לאפשר למחזיקי רישיון להחזיק בחברת חדשות משותפת לתקופה מוגבלת של עד שלוש שנים. אני מדגיש את המלה 'עד', כי אין לי ספק שאם החברות יהיו בעלות רישיון, כוחות השוק יובילו לתחרות גם בנושא החדשות", הוא מסביר.
נראה שכחלון מתגאה בעיקר בהחלטתו להפקיע את ערוצים 22 ו-10 מידי הזכייניות הנוכחיות, מה שיכול להביא לפתיחת דף חדש בתחרות שבה יימחקו הרגלי הצפייה שנוצרו במשך כמעט 20 שנה. המועד הראשון של המעבר לרישיונות נקבע ל-2012, ואולם מאז השתנתה החקיקה והוא הועבר ל-2013 או 2014, לפי בחירת השר, כאשר זכייני ערוץ 2 יכולים להחליט שהם נשארים במשטר זיכיונות עד לסוף הזיכיון שלהם ב-2015.
הדבר יוצר אי בהירות, שכן במידה שהגופים ירצו לקבל רישיון במועדים שונים, זה יכול להביא לשמיטת הקרקע מעל פתיחתה של התחרות בעידן הרישיונות. הנוסח הנוכחי מאפשר לשר גמישות במעבר, ויש להניח כי המטרה היא להגיע למצב שבו כל שלושת החברות הקיימות יעברו לרישיון באותה העת.
בהקשר לתחום השידורים, מטיל כחלון פצצה לא קטנה ומודיע כי מערך עיד"ן פלוס (dtt) ייצא בעתיד להפרטה. מדובר במערך שמפעילה כיום המדינה, ומשדר 5 ערוצים דיגיטליים בחינם: 1, 2, 10, 33 ו-99. כעת מתכננת המדינה להרחיב את המערך בעוד 7 עד 10 ערוצים, ואז למכור אותו ליזם פרטי. "עם הרחבת מערך ה-dtt, הדבר הנכון יהיה שהתשתית לא תוחזק על ידי רגולטור", מסביר כחלון. "אנו מדינה עם כלכלה חופשית". עד כה השקיעה המדינה כ-60 מיליון שקל בהקמת ה-dtt, אך מכירת המערך אחרי השבחתו תכניס למדינה סכום גדול מזה בהרבה. מדובר למעשה במיני מהפכה שבה תקום פלטפורמת טלוויזיה שלישית, מתחרה ל-hot ו-yes.
בכירים בשוק התקשורת טוענים נגד כחלון כי הוא גורר רגליים ברפורמה החשובה מכולן - הקמת רשות תקשורת עצמאית שתחליף את משרד התקשורת, כנהוג בעולם. סמוך לכניסתו לתפקיד, הביע כחלון תמיכה בהקמת גוף כזה. כחלון טוען כי לא נסוג מכוונתו: "אני עדיין עומד במריי. צריכה לקום רשות תקשורת, למרות כל ההישגים של המשרד השנה. אם היתה רשות תקשורת בישראל, לא היינו נדרשים לפעולות דרסטיות כמו אלה שעשינו השנה. הדברים פשוט התפתחו לממדים מפלצתיים, קנסות יציאה, התחייבויות, ריבוי מסלולים".
אם כך, מדוע תזכיר החוק בנושא רשות התקשורת לא הגיע לשלבי חקיקה? כחלון מסביר כי נעשתה במשרד חשיבה מחדש לגבי נוסח החוק, במטרה להגדיל את עצמאות הרשות, ולחזק את יכולות הניהול והאכיפה שלה. "אני לא מוותר על הכיסא לטובת מישהו טוב פחות, אלא לטובת מישהו טוב יותר", הוא מתבדח.
אבל לא צריך לדאוג לכחלון. גם אם המעבר לרשות תקשורת, שתבטל את הצורך במשרדו, יתממש עוד בקדנציה שלו, סיכוייו לקידום גדולים. כחלון הוא אחד האנשים החזקים בליכוד, ומקורב לנתניהו. "אמרתי כבר שאני הולך להישאר בחיים הציבוריים עוד קדנציה אחת. הייתי רוצה לקבל תפקיד של שר כלכלי בכיר בקדנציה הבאה, אבל זה הכל שאלות תיאורטיות", הוא אומר וצוחק: "מי יודע, אולי מחר ציפי לבני תהיה ראש הממשלה".