וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קיבלנו אגוזים - עכשיו אנחנו מצמיחים שיניים

אבי בר-אלי

31.12.2010 / 7:07

שנה שנפתחה בפנטזיה נגמרה עם החלום ביד: ישראל היא מעצמת גז. עכשיו נותר רק לקבוע מי ירוויח מהמשאב הטבעי. השנה הקרובה תיפתח עם הצעת ועדת ששינסקי לחלוקת הרווחים, ועשויה להסתיים עם הכתרת ישראל גם כשחקן בשוק הנפט



>> לא ניתן היה לכתוב סצינת סיום גרנדיוזית ודרמטית יותר ל-2010 במשק הישראלי: תגלית הגז הטבעי הגדולה בעולם מזה עשור, מאגר לווייתן, אותרה 130 ק"מ מערבית לחיפה, והיא משלימה רצף של שלוש תגליות גז מסחריות באזור בתוך שנתיים. התגלית הזו עשויה להפוך את פני הכלכלה והחברה הישראלית, לשטוף את האגן המזרחי של הים התיכון בגל קידוחי גז ונפט, ואולי אף לשנות את המאזן הגיאו-פוליטי באזור.

ואם מדובר בתסריט כתוב היטב, אז אין סמלי יותר מפרסום דו"ח ועדת ששינסקי עם פתיחת 2011. מחד - האגוזים שאלוהים דאג להעניק לדרי הארץ המובטחת; ומאידך - השיניים שגדלות כדי ליהנות מהם. כך, עוד לפני שזרם קוב גז אחד אל החוף, כבר חילחלו השנה השלכות תגליות הגז למשק הישראלי, מצאו ביטויין בשווקי החשמל והמים ובבורסה ועוררו ויכוחים מרים בשאלה מי ראוי ליהנות יותר ממשאבי הטבע שהתגלו.



מאות אחוזים בבורסה



כדי להבין את שהתרחש השנה, יש לחזור לתחילת 2009. תגליות הגז הגדולות בתמר (247 מיליארד מ"ק) ובדלית (14.2 מיליארד מ"ק) הביאו לכך שרישיונות החיפושים נהפכו לסחורה מבוקשת בידי חברות אנרגיה חדשות שצצו כפטריות אחרי הגשם - לצד טרמפיסטים שביקשו לרכוב על גל הספקולציות בשוק ההון. זכויות קידוח החלו להימכר לכל המרבה במחיר, וחייבו את המדינה להקפיא את חלוקת הרישיונות החדשים עד שיגובשו כללים חדשים למסירת זכויות החיפוש בנכסים הלאומיים, באופן שיבטיח את האינטרס הציבורי וירסן את האנדרמולוסיה בענף.



גם רשות ני"ע נאלצה להיכנס לעובי הקורה בעקבות המונחים הגיאולוגיים שהופרחו לכל עבר, ופירסמה לשימוע מתווה אחיד לדיווחי הבורסה. בשנה החולפת עלה לכותרות גם העניין שגילה השוק האפור בענף הלא מוסדר.



במקביל אנשי עסקים בולטים כמו נוחי דנקנר, יולי עופר ועופר נמרודי, ייסדו זרועות חיפושי גז ונפט והחלו ללקט זכויות בשטחי הים התיכון. כניסתם נתנה את האות להרחבת מעגל המשקיעים במניות חברות האנרגיה,שזינקו במאות אחוזים.



מהפכת הגז הגיעה לפיכך אל הבורסה, ולא נתמכה רק באמצעות בעלי הון - אלא בעיקר באמצעות הציבור הפרטי, שהזרים כספו לבורסה בתקווה לגריפת רווחים מהירים. "לוגים", "bcm" ו"רציו" נהפכו למושגים שגורים כמעט בכל סלון ישראלי.



"משקיעים קטנים" וויכוח גדול



למרות הגאות בשוק ההון, עמדה זו בצל הוויכוח הקשה סביב חלוקת הפירות שתניב נסיכות הגז הישראלית, בין היזמות הפרטית לציבור. החלטתו של שר האוצר לכונן ועדה מקצועית לבחינת המדיניות הפיסקלית בתחום אוצרות הטבע - לראשונה מזה 60 שנה - קטעה את הילולת חברות הגז. מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי הפכו את חלוקת התקבולים ממכירת הגז מ-30%-70% לטובת היזמים לשיעור זהה, רק לטובת הציבור.



עד מהרה החלו חברות הגז לצבוע את הענף בצבעים קודרים. את חזון מעצמת הגז החליפו מושגים כמו "צדק חלוקתי" מול "הלאמה". תחת מאמציהן לממש את הפוטנציאל הגלום במאגרי הגז מעבר לזה ש"על הנייר" פנו החברות למאבק ציבורי, פוליטי ותקשורתי עתיר יצרים ומזומנים, שתפס צביון "עממי" יותר בדמות ה"משקיעים קטנים", שמאחוריהם מנגנון תקצוב אנונימי.



המאבק על עצמאותה האנרגטית של ישראל, היעילות המשקית שלה ואיכות הסביבה בה פינה מקומו למאבק על עתיד היזמות העסקית מול הבטחת אופיה הדמוקרטי של המדינה. זאת, כשמסתמן כי הדו"ח הסופי שתגיש הוועדה אמנם ירוכך.



קדחת הגז חוצה גבולות



ההתלהבות מתגליות הגז לא נותרה בגבולות ישראל, אלא הדביקה גם את שכנותינו. קפריסין האיצה את מכרזי חלוקת שטחי החיפושים בשטחה וחתמה עם ישראל על הסכם גבולות מים כלכליים. לבנון החלה לבחון את פיתוח ענף החיפושים בשטחה, בצד קולות מיליטנטיים שקראו לבדוק את זכויותיה בתגליות שבשטח ישראל.



חציית הגבולות הגיאוגרפיים של סצינת הגז הטרייה בישראל רק החלה ללמד על הזיקה ההדוקה של הענף לזירה המדינית. כוונות שותפות לווייתן, למשל, לייצא את הגז לחו"ל, הביאו לאזכור שיתופי פעולה עם קפריסין, טורקיה או יוון. אלה אף עלו במהלך ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביוון, ובמהלך ביקורו של שר החוץ אביגדור ליברמן בקפריסין.



מאידך, מאבקן של חברות הגז בוועדת ששינסקי זלג אף הוא אל הזירה המדינית. אלה עמדו מאחורי מתקפה שנוהלה בגנות "הגז הערבי" שמקורו במצרים תוך שרבוב הסכם המטריה שנחתם בין שתי המדינות ב-2005 אל הוויכוח לגבי שיעור התמלוגים.



כל אלה עמדו השנה בצל התקוות לעידן גיאופוליטי חדש, שבפניו ניצבת ישראל כשחקן פוליטי וכלכלי עוצמתי. תגליות הענק, כך הובטח, יכולות להוות מנוף ליצירת קשרי ספק-לקוח עם מדינות שכנות, ועל הדרך לתדלק את הפנטזיה הפטריוטית שקסמה השנה במיוחד, לאור מעמדה המידרדר של ישראל בזירה הפוליטית הבינלאומית.



2010 הוכיחה, לפיכך, את בכורתו המסתמנת של ענף האנרגיה בשנים הבאות, והביאה עם סיומה בשורה כלכלית-חברתית-פוליטית יוצאת מגדר הרגיל. 2011, עם זאת, תלמד על מדינת ישראל ועל המשק הישראלי הרבה מעבר לכך.



2011



עם פרסום דו"ח ששינסקי סביר שיוגברו מאמצי חברות הגז לסכל את אימוץ ההמלצות



* גז מספר הפעמים שהמונח הופיע ב"הארץ" וב-themarker



2009



1,871



2010



2,377

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully