>> מועדוני חברים יכולים להיות עניין בעייתי. הם מגיעים לעתים עם יותר מחויבויות מזכויות, ותמיד יכולה להיות לחבר בעיה עם החברים האחרים במועדון. גראוצ'ו מרקס, המוכר מבין רביעיית הקומיקאים האחים מרקס, טבע את האמרה: "אני לא רוצה להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי".
במאי השנה, לאחר מאמצים של כמעט שני עשורים, התקבלה ישראל למועדון הבינלאומי היוקרתי ביותר - ה-oecd (ראשי תיבות של organisation for economic co-operation and development organisation), הארגון של 34 המדינות המפותחות בעולם.
עבור הפוליטיקאים הישראלים זו היתה סיבה לחגיגה: הקבלה לארגון היתה חותמת רשמית להצלחה הכלכלית של ישראל, והזדמנות להצטלם ולטפוח לעצמם על השכם. אחרים, בהם כלכלנים ופקידים בכירים בהווה ובעבר, בחרו למתן את ההתלהבות ששודרה ממסדרונות השלטון. "מדובר בסופו של דבר בלא הרבה יותר ממועדון חברים", הם אמרו, מכיוון של-oecd אין סמכויות, אין מנדט לקבל החלטות, אין כסף לחלק ואין דרך לאכוף מדיניות. הארגון יכול אמנם להביע דעתו על מצבם של חברי מועדון ולהציע מדיניות - אך אינו יכול או מתיימר לפקח על הביצוע.
עד לא מזמן חברות ה-oecd היו באמת המדינות המובילות בעולם, אך המשבר של 2008 טרף את הקלפים. זה מועדון שבו חברות מדינות כמו יוון, פורטוגל, ספרד, אירלנד, מקסיקו וטורקיה - שהציגו ניהול כלכלי חסר אחריות ונקלעו למשברים קשים. לעומתן, הכוכבות הנוכחיות של הכלכלה העולמית - סין, הודו וברזיל, המציגות צמיחה מואצת ומסומנות כקטר של הכלכלה הגלובלית בעשור הקרוב - נעדרות ממנו.
נכון שהתוצר לנפש במדינות אלה עדיין נמוך מזה של המערב, אבל קצב הצמיחה שלהן גבוה פי כמה, ובקצב הזה הן ידביקו את המערב בתוך פחות מדור. אפילו ישראל צומחת מהר יותר: מנתונים שפירסמה השבוע הלמ"ס מתברר שהתוצר לנפש עלה ב-2010 ב-2.7% לעומת ממוצע של 2.3% ב-oecd.
גראוצ'ו מרקס ודאי היה שואל: האם אנחנו באמת רוצים להיות חלק ממועדון של מדינות שעומדות במקום וסובלות מאבטלה קשה? האם אנחנו באמת רוצים לקבל ייעוץ כלכלי ממדינות שהעמיסו על עצמן כל כך הרבה חובות עד שהן מתקרבות לקריסה כלכלית?
זאת ועוד: כמו בכל מועדון, לחברות ב-oecd יש מחיר. הראשון הוא אובדן הגמישות: זה יהיה מאוד לא נעים לממשלה לנקוט מדיניות שנוגדת את כללי המועדון, כי כל חברה חותמת על הסכם שדורש ממנה לקבל את הכללים. לחברי כנסת יהיה קשה יותר, למשל, להעלות הצעות חוק שנוגדות את המלצות ה-oecd.
זה אפילו עולה במזומנים: צריך להחזיק בפאריס נציגים על חשבון המדינה, צריך לשלוח עשרות פקידים בכירים בשנה לישיבות של צוותי העבודה, ויש אפילו התחייבות להשתתף במימון קרן המיועדת לסיוע למדינות אחרות. מי צריך את כל זה?
התשובה היא שאנחנו צריכים את זה. אלברט אינשטיין כבר הראה שבטבע הכל יחסי, וזה נכון גם במדעי החברה. תחשבו על עצמכם: לפי מה אתם קובעים את היעדים שלכם? עבור רוב האנשים התשובה האמיתית תהיה: השכר שאליו אני שואף נקבע לפי שכר הקולגות שמעלי. הבית שאני רוצה הוא בהתאם לבית היפה ביותר בשכונה שלי. החינוך שאני מבקש לילדי הוא בהתאם לחינוך של החברים המצליחים בקבוצת ההתייחסות שלי. גם מדינות פועלות באותה צורה. אם אתה במרכז אפריקה, אתה משווה את עצמך למדינות מסביב. אם אתה לא בשום מועדון, כפי שישראל היתה עד כה, אין לך יעד מוגדר לשאוף אליו. אבל אם אתה חבר ב-oecd - השאיפה האנושית היא להתקרב ולהצטרף לטובים.
ה-oecd הוא ארגון מקצועי ורציני: כלכלניו מייצרים מדי שנה מאות דו"חות, השוואות והמלצות מדיניות, המאלצות את חברי המועדון להביט במציאות כפי שהיא באמת, ולראות כיצד היא צריכה להיראות - לפחות לדעת אנשי הארגון. מי שהתקבל למועדון, למשל, צריך לקבל את האמנה לאי-מתן שוחד בעסקים. זהו גורם שאולי מגביל עסקות נשק בטווח הקצר, אבל הוא תורם ליצירת תרבות של שקיפות והוגנות בטווח הארוך.
למעשה, כמה חודשים לאחר הקבלה למועדון כבר אפשר לראות את השפעת ה-oecd על השיח הציבורי הישראלי. הלמ"ס החלה להוסיף בהודעות השוטפות שלה על החשבונאות הלאומית את המיקום של ישראל ביחס לממוצע המועדון - וראוי שתתן באופן שוטף את המיקום המלא ביחס לחברות בארגון.
מבחן פיז"ה, המודד את ביצועי מערכות החינוך של החברות ב-oecd, מראה כי לישראל יש לאן לשאוף - הישגיה אמנם השתפרו במעט, אבל הם עדיין נמוכים מאוד, גם בקרב תלמידים מצטיינים.
בשנים הקרובות תגבר המגמה הזו ויש סיכוי טוב שבעתיד חלק מהציבור ילמד שבמדעי החברה והכלכלה בדרך כלל אין למספר משמעות - אלא אם משווים אותו למספר אחר. יצר התחרות האנושי, גם ברמה של מדינות, מניע רבים להתאמץ ולהשיג יותר. הרבה סינים יוצאים לעבודה במטרה אחת: להיות המדינה המובילה בכל מבחן אפשרי. אף שאין ל-oecd שיניים, החברות בו חושפת את מצבנו האמיתי. כך החברות בארגון יכולה להיות גורם מניע חזק יותר מהמלצות ועדות ממשלתיות שלעולם לא ייצאו לפועל.
2011
ישראל תימדד בכל תחום ביחס למדינות אחרות בעולם, מה שיניע אותה לשפר את מצבה
*oecd מספר הפעמים שהמונח הופיע ב"הארץ" וב-themarker
2009
259
2010
622
למה ישראל כן רוצה להיות חברה במועדון שמוכן לקבל אותה
איתן אבריאל
31.12.2010 / 7:07