הריבית הקפיצה את המדדים

>> הבורסה של תל אביב מסיימת השבוע שנה מצוינת כמעט בכל התחומים.



המשקיעים נהנו השנה מסביבת ריבית נמוכה, מהזרמה מסיבית של דולרים על ידי הבנק הפדרלי וממדיניות פיסקלית מרחיבה. שוק המניות קפץ, בהובלת מגזר חיפושי הגז והנפט; בשוק האג"ח נרשמו עליות, הן באג"ח הקונצרניות הן בממשלתיות; מחירי הזהב, הנפט והסחורות החקלאיות רשמו אף הם עליות; והשקל התחזק מול המטבעות הזרים.

זו היתה שנה שבה מדיניות המאקרו של הממשלות היא שהכתיבה את המגמה בשווקים. מה שהשפיע יותר מכל על השווקים היה תוכניות ההרחבה הכספית של הממשל האמריקאי, שהזרימו לשווקים מאות מיליארדי דולרים, ושלחו את המשקיעים לחפש תחליפים לדולר שנשחק. כניסה של כסף זר לבורסה בתל אביב, בעיקר לשוק האג"ח והמק"מ, הביאו לרווחים גבוהים למשקיעים. גם משבר החובות של כמה ממדינות גוש היורו, ובראשן אירלנד, נתן את אותותיו בשוק בתל אביב, והשאיר את המשקיעים דרוכים בציפייה לתוכניות חילוץ של הבנק המרכזי וקרן המטבע.



ב-2010 עלה ת"א 25 ב-6.5%, ות"א 100 עלה ב-15.5%. האג"ח הקונצרניות הצמודות עלו ב-12.5%, האג"ח הממשלתיות הצמודות עלו ב-7.7%, והלא צמודות עלו ב-4.9%. כן נרשם ב-2010 זינוק של 12.2% במחירי הדיור שמפרסם בנק ישראל. מתחילת השנה רכש בנק ישראל יותר מ-23 מיליארד דולר.



מט"ח



השקל התחזק מול הדולר והיורו



>> ב-2010 רשם השקל התחזקות מול רוב המטבעות. הדולר נחלש מתחילת השנה מול השקל ב-6.22%, והיורו רשם ירידה של 7.22%.



2010 היתה שנת שיא בנפח המסחר במט"ח. בשנה שבה כל העולם היה עסוק במלחמת מטבעות ואירועים בתחומי המטבע לא הפסיקו לזעזע את המערכת, גדל נפח המסחר היומי במט"ח ל-5.1 מיליארד דולר בממוצע. זאת לעומת ממוצע של 1.3 מיליארד דולר ב-2001 ו-4.2 מיליארד דולר בשנה שעברה. המוסדות הפיננסיים הזרים תפסו ב-2010 חלק גדול במיוחד מנפח המסחר, והיו אחראים ל-61% מכלל עסקות הקנייה והמכירה של מטבע חוץ. זו גם השנה שבה בנק ישראל המשיך את התערבותו במסחר במט"ח, והגדיל את יתרות המט"ח שלו ביותר מ-23 מיליארד שקל.



פער הריביות החיובי מול משקים אחרים, ההרחבות הכמותיות של הבנק הפדרלי בארה"ב, נתוני מאקרו חיוביים של המשק הישראלי והאמונה ביציבות המערכת הפיננסית הביאו להשקעות בנכסים פיננסיים וריאליים בישראל. השקעות אלה הגדילו את הפעילות בשוק המט"ח.



בבית ההשקעות פריקו מעריכים כי כל עוד כלכלת ישראל תוסיף להציג ביצועים טובים בתחומי האבטלה, התמ"ג, הגירעון הממשלתי ועוד, ההון הזר ימשיך לזרום לתחומי המדינה. "הדבר תומך בהערכתנו כי היצעי המט"ח צפויים להיות ערים, מה שעשוי לתרום להמשך היחלשותו של הדולר לרמה של 3.50 שקלים ומטה מכך".



זהב ונפט



הזהב זינק, הנפט נפל והתאושש



>> תוכניות ההרחבה המוניטרית הגדולות בארה"ב והצפת השוק בדולרים, כמו גם המדיניות הפיסקלית המרחיבה שנקטו רוב ממשלות העולם, הביאו לגידול בחששות המשקיעים מאינפלציה.



הזהב, בהיותו סחורה שלא ניתן להגדיל את ההיצע שלה בטווח הקצר, משמש באופן מסורתי כאמצעי הגנה מול אינפלציה. מחיר הזהב עלה ב-2010 ב-28% לרמה של 1,414 דולר לאונקיה. גם חברות העוסקות בכרייתו רשמו עליות מרשימות בבורסה: חברת כריית הזהב הגדולה בעולם, באריק גולד קורפוריישן, עלתה בבורסת בניו יורק ב-35% ב-2010.



גם מחירי הנפט היו השנה תנודתיים במיוחד. מחיר הנפט פתח את השנה במגמת עלייה, והגיע למחיר שיא של 88 דולר לחבית במאי. במאי נרשמה ירידה חדה במחיר הנפט עד לרמת שפל של 67 דולר. מאז טיפס מחיר הנפט ב-30%, והגיע לרמה הקרובה לשיא של 26 חודשים בניו יורק. בהשוואה למחירו בסוף 2009 עלה מחיר הנפט ב-7.5%.



מחירי החוזים על הנפט למסירה בפברואר חצו לקראת סוף השנה את קו ה-91 דולר לחבית, מה שמעלה את החשש כי מחירי הנפט הגבוהים יפגעו שוב בצמיחה במדינות המייבאות דלק. עם זאת, בארגון אופ"ק אמרו באחרונה כי מחיר של 100 דולר לחבית נפט משקף את שיווי המשקל בין ההיצע לביקוש, וכי כלכלות העולם יכולות לעמוד במחיר זה.



מניות



האלטרנטיבה של המשקיעים



>> סביבת הריבית האפסית שאיפיינה את שוקי העולם בשנה החולפת הביאה את המשקיעים לחפש תשואה, ואת התשואה הם מצאו בשוק המניות. למעשה, 2010 מגלמת את המאבק בין הפחד לתאוות הבצע. כאשר הפחד גדל המשקיעים נוטים להתבצר באג"ח, אבל התשואה האפסית על האיגרות אילצה אותם לחזור למניות.



בחודש האחרון מדד תל אביב 25 לא הפסיק לטפס, ומדי יום שבר שיאים חדשים - ועבר לא רק את רף ה-1,300 נקודות, אלא גם את רף ה-1,330 נקודות. בסך הכל עלה תל אביב 25 ב-15.7% מתחילת השנה. מדד היתר 50 עדיין מרוחק בכ-8 נקודות מהשיא שלו, ומדד היתר מרוחק בכ-3 נקודות משיאו.



מבחינת מגזרי הפעילות השונים בבורסה, המגזר שריכז את מחזורי המסחר הגבוהים ביותר היה מגזר חיפושי הנפט - שקיבל בשבוע החולף חיזוק משמעותי בדמות אישוש ההערכות בנוגע למאגר לווייתן שריכז מחזור ממוצע יומי של כ-1.6 מיליארד שקל - יותר ממחצית המחזור הכולל של מסחר בבורסה. גם מבחינת התשואה עמדו מניות חיפושי הנפט והגז בראש הרשימה, עם תשואה ממוצעת של כ-53%. אחריהן ריכזו עניין חברות התעשייה, שרשמו מחזור יומי ממוצע של כ-68 מיליון שקל ותשואה של 25%.



חברות ההשקעה והאחזקות רשמו מחזור יומי ממוצע של 62 מיליון שקל ותשואה שנתית של 21%. הביומד, שהיה הלהיט החם בתחילת השנה, התקרר במהלכה, ומדד הביומד רשם ירידה של כ-16% במהלך השנה. הוא רשם מחזור מסחר יומי ממוצע של 31 מיליון שקל, בעוד חברות הפיננסים ריכזו מחזור של 17 מיליון שקל מדי יום.



אג"ח



תשואות נמוכות - רווחים גבוהים



>> בשוק איגרות החוב כיכבו מדדי התל בונד, שהשיגו תשואות גבוהות של יותר מ-10% ב-2010. מדדי תל בונד 20 ותל בונד 40 הוסיפו 10.8%, ותל בונד 60 הוסיף כ-10.7% מתחילת השנה.



גם איגרות החוב הקונצרניות רשמו תשואות נאות בשנה החולפת: האיגרות הקונצרניות הכלליות הניבו תשואה של 10.5%, והאיגרות הקונצרניות צמודות המדד רשמו תשואה של 12.45%. גם כאן, מה שהוביל לביקוש באג"ח הקונצרני היתה הריבית האפסית. החברות, מצדן, סיפקו תוספת תשואה על פני המקבילות הממשלתיות שלהן.



אבל התשואה הנמוכה שאליהן הגיעו האג"ח הממשלתיות בסוף 2009 באה לידי ביטוי גם ברווחים ממרבית מדדי האג"ח הממשלתיות. מדד האיגרות הצמודות קצרות הטווח הניב השנה תשואות של 1.8%, מדד האיגרות הבינוניות הניב תשואה של כ-4.8%, והאיגרות הארוכות של ישראל (עד 10 שנים) הניבו תשואה של 8.6%.



גם שוק המק"מים נהנה מעלייה במחזורי המסחר. סך רכישות המק"מ ב-2010 הגיע ל-135 מיליארד שקל, לעומת ממוצע של 83 מיליארד שקל בארבע השנים האחרונות. 37.4 מיליארד מסכום הרכישות הגיע ממשקיעים זרים, לעומת ממוצע של 1.7 מיליארד בארבע השנים האחרונות. מדד המק"מ, לעומת זאת, היה קצת פחות אטרקטיבי, ועלה מתחילת השנה ב-1.9%.