>> למרות הבעיות, 2010 היתה שנה מצוינת בבורסה. מדדי המניות הגדולים בישראל מחקו את תוצאות המשבר ושברו שיאים. גם המדדים הגלובליים מסכמים תשואות חיוביות יפות שלא בהכרח תואמות את הנתונים הכלכליים. ספק אם התשואות היפות של 2010 יחזרו על עצמן ב-2011, שמגיחה עם לא מעט איומים. תחת תרחיש שלילי של מימוש אחד האיומים או יותר - הבורסה עלולה לשנות כיוון.
1. המחירים כבר גבוהים - 2010 היתה שנת עליות בכל העולם: מדדי ת"א 25 ות"א 100 הוסיפו כ-16%, מדדי התל בונד עלו ביותר מ-10%, 500 s&p טיפס ב-13%, דאקס הגרמני עלה ב-17% ופוטסי הבריטי רשם תשואה חיובית של 10%.
בלי קשר לשיעורי הצמיחה החזויים, לרווחיות הפירמות ולסביבת הריבית הנוחה, לא מן הנמנע שאחרי מסע טיפוס גלובלי מרשים כזה יגיע תיקון. כולם נהנים מהעליות, אבל תיקון קטן שיכול להתחיל מארה"ב או מאירופה, יכול ליצור תגובת שרשרת עולמית שתגיע גם לכאן. רבים ינסו לברוח ראשונים והירידות יתעצמו.
2. הריבית הריאלית שלילית - העליות הן על רקע סביבת הריבית הנוחה. למעשה, סביבת הריבית נוחה מדי. הריבית הריאלית (ריבית נומינלית בניכוי אינפלציה) בעולם היא שלילית. כלומר, משקיע שהחליט להפקיד את חסכונותיו בפיקדון בבנק מפסיד כסף. הכסף שמחפש תשואה והנזילות הגדולה הם שדחפו את שערי המניות והאג"ח בעולם מעלה.
מה הלאה? רוב התחזיות הן שגם ב-2011 תלווה הפעילות הכלכלית בריבית נומינלית נמוכה, כלומר ריבית ריאלית אפסית או שלילית. מי שמכתיב את הטון היא ארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם. קובעי המדיניות בה, ובראשם הנשיא ברק אובמה ונגיד הבנק הפדרלי בן ברננקי, המשיכו ב-2010 להחזיק בשתי ידיים את הכלכלה. הזרמות כספים והקלות במסים (אובמה תמך בהפחתות שבהן החל הנשיא הקודם ג'ורג' בוש) היו הצעדים המשמעותיים שנקטו כדי לעודד צריכה פרטית ולתמוך בצמיחה.
הצעדים של ברננקי ואובמה החזירו לאמריקאים - הצרכנים והפירמות - את תחושת הביטחון. הבורסה עלתה, תחושת העושר התחזקה, האזרחים המשיכו לצרוך וגם הפירמות הרגישו שהכל בסדר. ואולם הניסוי הענק מסוכן מאוד וגם קובעי המדיניות האמריקאים יודעים זאת. הבעיה היא שזה הכלי היחיד כמעט שיש להם בארגז הכלים. ריבית ריאלית שלילית מנפחת את מחירי הנכסים מעבר לשוויים הכלכלי. כלכלת העולם כבר למדה שיעור בכסף זול במשבר האחרון. סחורות, מניות ואג"חים בסביבת ריבית שלילית הופכות לחשודות מיידיות.
3. מחירי הדיור בישראל - מחירי הדיור בשנה שחלפה המשיכו לעלות. לפי פרסומי בנק ישראל, התייקרו מחירי הדיור ב-12% ב-2010. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מזהיר ממחירי הדיור הגואים, אך הוא נמצא במלכוד: הריבית הנמוכה על המשכנתאות יצרה גל קניות של דיור, שלא ייעצר כל עוד הריבית תיוותר נמוכה מדי ביחס לריבית בשיווי משקל (בסביבות 5%). הוא אינו יכול להעלות ריבית באופן משמעותי בישראל כשהריבית בארה"ב אפסית, שכן זה יגרור את התחזקות השקל - דבר הפוגע בכלכלה.
ההשפעות של התחזקות המטבע מתורגמות ברובן ליצוא המקומי, שחלקו הוא 35%-40% מהתוצר. התחזקות השקל שוחקת את היתרון התחרותי של היצואניות המקומיות, מה שעלול לפגוע קשה בצמיחה. גם לירידה חדה בשוק הנדל"ן יש השלכה שלילית על המערכת הפיננסית, על הצריכה הפרטית, על הצמיחה וכמובן על הבורסה.
4. הצרות של גוש היורו - ב-2010 גילו החברות בגוש היורו שהמהלך השאפתני מ-98', שהפך אותן לערבות זו לזו, עולה לחלקן כסף רב. האיחוד הכלכלי שביצעו החברות היה ברובו מוניטרי עם מטבע וריבית אחידים. ואולם השונות במדיניות הפיסקלית הביאה ללא מעט חיכוכים פוליטיים. פורטוגל ויוון נעזרו בסיוע של מיליארדי יורו כדי להימלט מהחשש של פשיטת רגל. לא מן הנמנע שמדינות נוספות בגוש יזדקקו לסיוע ב-2011. יש מי שקוראים לגוש "גרמניה ועוד 15". הסיבה היא שגרמניה, הנהנית ממצב כלכלי טוב, מממנת נתח נכבד מההזרמות. כך, נוצר חשש כי מתישהו לגרמנים פשוט יימאס לתמוך במדינות החלשות.
לפי הערכות מסוימות, באופן פרדוקסלי דווקא המדינות החלשות, שקיבלו סיוע, עשויות להיות החלוצות ברצונן לפרוש מהגוש. מדינות שבהן יוקר המחיה היה נמוך, הצמיחה מהירה והאינפלציה בריאה, כמו ספרד, אירלנד ויוון - המטבע האחיד היה בעוכריהן. שכן הוא הפך את החיים בהן ליקרים יותר. מדינות אלה איבדו את היתרון התחרותי שלהן ונפגעו. התפרקות של גוש היורו, אם תתרחש, תשפיע כמובן גם על הבורסה המקומית.
האיומים על תיק ההשקעות שלכם
שרית מנחם
31.12.2010 / 7:07