הכרה בשוויון של זוגות חד-מיניים

>> באחרונה אישרו רשויות המס כי העברת זכויות בדירת מגורים אגב פירוק הזוגיות של בני זוג חד-מיניים פטורה ממס שבח מקרקעין וממס רכישה. בכך הוכרה העברה זו, לעניין החיוב במס, כשקולה להעברת זכויות הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושים.

סעיף 4א' לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי העברת זכויות במקרקעין הנעשית לפי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושים, לא תיחשב "מכירה" לעניין חוק מיסוי מקרקעין. לפיכך, לא יחול חיוב במס שבח מקרקעין על המוכר, והרוכש פטור מתשלום מס רכישה.



ענייני גירושים בישראל נדונים לפי הדין הדתי, שאינו מכיר בנישואים בין בני אותו המין, וממילא הליכי גירושים בין בני זוג חד-מיניים אינם יכולים להתקיים. פרשנות צרה של סעיף 4א' היתה מותירה מחוץ לגדר סעיף זה בני זוג ידועים בציבור, ומן הסתם, זוגות ידועים בציבור חד-מיניים, והטבת המס הגלומה בסעיף זה היתה נשללת מאותם זוגות.



במקרה הנדון, קיימו בני זוג הומוסקסואלים חיים משותפים במשך 16 שנה, שבמהלכם חתמו על הסכם לחיים משותפים. לפני כמה חודשים הם נפרדו וחתמו על הסכם פירוד. במסגרת ההסכם הוחלט כי אחד מהם ירכוש את זכויותיו של השני בדירה שהיתה רשומה על שניהם בחלקים שווים.



ההסכם הוגש לבית משפט לענייני משפחה ואושר. הסכם הפירוד, יחד עם פסק הדין, הוגשו לרשויות המס, כהעברה הנעשית לפי פסק דין שניתן "אגב גירושים". רשויות המס הכירו בהעברת זכויות זו כהעברה אשר סעיף 4א' לחוק מיסוי מקרקעין חל עליה. בדרך זו, נחסך מבן הזוג "המוכר" הצורך בעשיית שימוש בזכות העומדת לו למכירה בפטור ממס אחת לארבע שנים ואילו לבן הזוג הרוכש, נחסך תשלום מס הרכישה.



החלת כלל זה על זוגות חד-מיניים הוא יישום של הוראות החוק תוך מתן משקל ראוי לעיקרון השוויון. פרשנות זו מבטאת מדיניות שלא לקפח זוגות חד-מיניים מבחינה כלכלית ויש בה כדי לקדם שוויון בפני החוק. מדיניות זו היא המשך ישיר של העקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון שהשווה את זכויותיהם הכלכליות של בני זוג חד מיניים לאלה של זוגות הטרוסקסואלים.



אישור רשויות המס אינו מובן מאליו על רקע החקיקה הקיימת, שאינה מתייחסת באופן ישיר למקרים מסוג זה. בשנים האחרונות התלבטו בתי המשפט לענייני משפחה בשאלה אם בסמכותם לאשר הסכמי חיים משותפים הנערכים בין בני זוג חד-מיניים. התלבטות זו הולידה שורה של פסקי דין סותרים, ואולם נראה כי הדעה הרווחת כיום היא כי לבית המשפט לענייני משפחה מוקנית הסמכות לאשר הסכמים אלה.



הקביעה האמורה של בית המשפט וקבלתה על ידי רשויות המסים הן ללא ספק צעד נוסף בכיוון הרצוי של הענקת זכויות כלכליות באופן שוויוני וללא קיפוח בשל נטייה מינית.