>> אולם ההרצאות באקדמיה הלאומית למדעים בירושלים התמלא בשבוע שעבר באנשים שמייצגים את אחת ההחמצות הגדולות של מדינת ישראל בעשור האחרון - מדענים ישראלים שלא מצאו את מקומם בשוק המקומי ובאקדמיה והעבירו את מקום מגוריהם ואת המחקר שהם מבצעים לחו"ל, שם אוניברסיטאות ומכוני מחקרים אחרים נהנים מפירות הצלחתם.
70 מתוך אלפי "המוחות הבורחים" שנמצאים בחו"ל הגיעו למפגש משותף לאקדמיה הלאומית ולמועצה להשכלה גבוהה שנערך ביום רביעי. הם קיבלו מידע על התוכנית הרב-שנתית להשכלה גבוהה שיצאה לדרך השנה, בתוספת תקציבית של 7.5 מיליארד שקל בשש השנים הקרובות, ועל ההזדמנות שהיא צפויה לפתוח בפניהם לחזרה לישראל.
400 חוקרים נוספים צפו בכנס בשידור חי באינטרנט. כמה מהנוכחים במפגש כבר שבו לישראל כדי להתקבל לעבודה באחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה המקומיים, אך רק חלק מהם כבר הצליחו לעשות זאת.
לפי נתוני מרכז הקשר של האקדמיה הלאומית, כ-2,000 חוקרים ישראלים שמועסקים בחו"ל מעוניינים לחזור לישראל, וממתינים לכך שהדבר יהיה אפשרי, אך קיימים חוקרים רבים שטרם נרשמו למאגר. עם זאת, במפגש הם גילו כי הדרך חזרה לא פשוטה ועדיין ארוכה.
30 מרכזי מצוינות ב-1.5 מיליארד שקל
במפגש הציג יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, בפני החוקרים את עיקרי התוכנית, שתביא לפי תחזיותיו לגיוס של כ-1,600 חברי סגל חדשים בשנים הקרובות באוניברסיטאות ובמכללות, מתוכם 300-400 ייקלטו במרכזי המצוינות, לצד גידול מתון במספר הסטודנטים, בעיקר מקרב האוכלוסייה החרדית, הערבית ותושבי הפריפריה.
את חוד החנית של התוכנית, המכונה "תוכנית i-core" - הקמתם של עד 30 מרכזי מצוינות בעלות של כ-1.5 מיליארד שקל - הציגה ד"ר ליאת מעוז, שבעצמה חזרה לישראל מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב ונבחרה לרכז את הפרויקט. ארבעה מרכזים כאלה יוקמו באוניברסיטאות כבר השנה, בעלות משתנה המוערכת בכ-45 מיליון שקל למרכז.
כל מרכז יתרכז בתחום מחקרי אחר, ויועסקו בו מדענים מצטיינים מחו"ל ומישראל, שייהנו ממענקי מחקר נדיבים ותשתיות מחקר מתקדמות. עם זאת, טרכטנברג ציין במפגש כי רוב הסגל יגויס לאוניברסיטאות ולמכללות לא במסגרת המרכזים, אלא לעבודת המחקר וההוראה השוטפת.
זהו המפגש הראשון שמתקיים בישראל עם מדענים שמבקשים להשתלב חזרה במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, אך טרכטנברג קיים מפגשים דומים בעבר, בחו"ל. בחודש שעבר נפגש טרכטנברג עם 81 מדענים ישראלים ששבו בשנה האחרונה לישראל ונקלטו באקדמיה, ולאחרונה ערך בוושינגטון פגישה עם כ-40 חוקרים ישראלים שעדיין עובדים בחו"ל.
"התהליך אטי וביורוקרטי להחריד"
כמה מהחוקרים שנכחו במפגש, הדגישו שזו הפעם הראשונה שבה הם מרגישים שבאקדמיה הישראלית מתעניינים בהם ומקשיבים לבעיותיהם. הם סיפרו על הקשיים הרבים שהם חווים בניסיון להתקבל לעבודה באוניברסיטה או מכללה.
"התחושה שלי, אחרי שנה וחצי בדרך הייסורים של למצוא עבודה בישראל, היא שהתהליך לקבלת משרה באוניברסיטה ישראלית הוא אטי וביורוקרטי להחריד בהשוואה למקומות כמו ארה"ב", אמר אחד המשתתפים. טרכטנברג צינן גם הוא את ההתלהבות, כשאמר שלהערכתו, קליטה מסיבית של חוקרים מחו"ל תתרחש רק בעוד שנתיים.
"אני מאוד מקווה שבפעם הבאה שנתראה, אתם תהיו אנשי סגל מהשורה בישראל", אמר טרכטנברג, "אבל האם זה יקרה, מתי ואם יש מקום לכל אחד מכם, אני עדיין לא יודע. זה לא יקרה השנה. אני צופה שהמהלך הרציני הגדול יהיה ב-2013, ומשם העסק יתחיל לרוץ מהר יותר. בשנתיים הקרובות אנחנו בעיקר ממלאים את החורים שנפערו בעשור האחרון ועוסקים בתכנון קדימה. אל תצפו שפתאום יהיו מאות מודעות דרושים בעיתונים. זה יקרה, אבל בקצב אטי".
למרות זאת, הוסיף טרכטנברג: "אנחנו נמצאים ברגע של תפנית. יש בתוכנית תוספות תקציביות שמטרתן העיקרית היא קליטת סגל חדש, אבל נקפיד על איכות בכל התהליך, כשהמטרה היא מצוינות בלי פשרות".
בתגובה להערה של חוקר מהקהל על אורך הנשימה שהם מתבקשים לגלות, אמר טרכטנברג: "אני לא יכול להגיד לאוניברסיטאות מתי לתקצב חוקרים חדשים. יש צרכים מאוד בוערים באוניברסיטאות. חלקן כן יתחילו בגיוס, אבל זה לא יהיה מיידי ולא במספרים שהיינו רוצים. אם הייתי נשיא של אוניברסיטה, הייתי כבר מתחיל למפות את המועמדים וההתקשרות עמם, כי תהיה תחרות עליהם בין האוניברסיאות. אני מבין שמבחינתכם השאלה היא מה יקרה מחר בבוקר, אבל אני צריך להיות מציאותי וליישר ציפיות. הגיוס לא יהיה במכה אחת, אלא תוך שנה-שנתיים וימשיך בהדרגתיות".
בתגובה לשאלה מהקהל על התהליך הארוך לקליטה באוניברסיטאות, אמר טרכטנברג: "הייתי רוצה שתהליך גיוס הסגל בישראל יהיה יותר מובנה, שקוף וקצר, כמו בארה"ב. כאן הדברים הרבה יותר לא פורמליים. לאור העובדה שאנחנו צופים גיוס מסיבי בשנים הקרובות, יש צורך שהתהליכים האלה יהיו יותר מסודרים וקצרים". פרופ' עליזה שנהר, נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל ויו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות, הציעה לחוקרים לפנות גם למכללות, שבהן התהליך קצר יותר ופחות בירוקרטי בשל גודלן הקטן יותר.
"התקציב מאפשר חשיבה לטווח ארוך"
"יש מדענים בחו"ל שמאוד מעוניינים לחזור לישראל, אבל איכשהו לא היה קשר בינם לבין המוסדות המקומיים", אמרה בפתיחת המפגש נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים וחתנית פרס ישראל לרפואה, פרופ' רות ארנון. "אנחנו מקווים שיותר ויותר חוקרים יצליחו למצוא כאן את המקום שלהם".
"הסיפור של ההשכלה הגבוהה בישראל הוא סיפור שיש בו אלמנטים מדהימים, אבל הוא גם סיפור עצוב", אמר טרכטנברג לחוקרים בניסיון להסביר להם מדוע בסופו של דבר הם מצאו את מקומם מחוץ לאקדמיה בישראל. "עד לפני 10 שנים היינו עדים להתפתחות מדהימה של היכולות האקדמיות והמחקריות של ישראל. מאז היתה פגיעה מאוד משמעותית באקדמיה, בפרט בסגלים האקדמים הבכירים. לא היו גיוסים של סגל חדש, כי לא היתה אפשרות לקלוט אותם. כתוצאה, רבים מצאו את מקומם בחו"ל, וזו מכה קשה מאוד להשכלה הגבוהה בישראל", אמר.
"מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה התכווצות ביכולות המחקריות והאקדמיות שלה. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לשנות את זה", הוסיף טרכטנברג. לדבריו, התוספת התקציבית למערכת תגיע בסופו של דבר לכ-30%. "הגידול בתקציב הוא מה שמאפשר לנו לתכנן לטווח ארוך", אמר.
"נחזק את מדעי הרוח"
פרופ' שנהר התייחסה גם היא לתוכנית ואמרה כי "היא עושה שינוי עצום במערכת ההשכלה הגבוהה. זאת הפעם הראשונה שבה הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת, ל"ד) מדברת על תכנון, אחרי שבמשך כל השנים היא דיברה בעיקר על תקצוב".
טרכטנברג הוסיף כי בשנים הקרובות הוא מצפה לתוספת של כ-9,000 סטודנטים במערכת. "אם בעשור הקודם המטרה היתה לאפשר התרחבות של ההשכלה הגבוהה כדי לאפשר נגישות אליה, כיום הנגישות תימשך לאט יותר, אבל הדגש יעבוד למצוינות במחקר ובהוראה. אנחנו מפנים את הנגישות לעבר אוכלוסיות שלא מיוצגות כיום בהשכלה הגבוהה בממדים שאנחנו מצפים להם - החרדים והמיעוטים שהשילוב שלהם באקדמיה יעורר מהפכה בחברה ובמשק הישראלי", אמר.
מעוז הסבירה כי חוקרים שיצטרפו למרכזי המצוינות יזכו לקבל משרה רגילה מהמוסד שקולט אותם, ובחמש השנים הראשונות הם יקבלו מענקי מחקר ועבודה במרכזי המצוינות.
טרכטנברג התייחס גם לסוגיית קרובי המשפחה שיעלו יחד עם המדענים החוזרים, כשבחלק מהמקרים שני בני הזוג עובדים במחקר, אבל רק אחד מהם יתקבל לעבודה בישראל. "הנורמה בארה"ב היא שאם אוניברסיטה רוצה מישהו, אז היא עושה מאמץ מיוחד לגייס גם את בן זוגו", אמר. "זה נושא בעייתי שאנחנו לא יכולים להתערב בו ישירות, אבל אנחנו יכולים לדחוף את המוסדות להיות מודעים לו ולהציע פתרונות בעצמם".
טרכטנברג ציין גם כי במסגרת התוכנית סטודנטים לכל תואר יחויבו לקחת קורסים במדעי הרוח והחברה. "כך יגדל הביקוש לאנשי סגל במדעי הרוח, ונוכל לגייס אותם לחוגים האלה", אמר.
"חוקרים מחו"ל ייקלטו באופן מאסיבי רק בעוד שנתיים"
מאת ליאור דטל
2.1.2011 / 7:13