קנדל: ספק אם ועדת נאמן תפתור את בעיית שכר הבכירים במשק

"אף מדינה לא פתרה את בעיית שכר הבכירים. אני לא בטוח שהוועדה שהקימה הממשלה, בראשות שר המשפטים, יעקב נאמן, בה גם אני חבר, תפתור את הבעיה", כך אמר בשבוע שעבר פרופסור יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.



בפאנל של אגודת הסטודנטים למנהל עסקים וחשבונאות באוניברסיטה העברית בירושלים, שעסק בשכר הבכירים במשק, אמר קנדל כי בשיח הציבורי מדברים על שכר הבכירים בחברות הציבוריות, כיוון שהוא נראה בחלקו מוגזם. אולם לטענתו קיימות בעיות לא פשוטות בהגדרת שכר מוגזם. לדבריו, השאלה החשובה והעיקרית היא לא כמה תמריצים מקבלים הבכירים אלא איך הם מקבלים אותם. קנדל טוען כי השירות הציבורי טרוד מדי בתשובות לבג"ץ ולמבקר המדינה, מה שפוגם בעבודתו. קנדל הוסיף כי לדעתו תשלום בונוס לבעלי השליטה בחברה הוא מגוחך.



שכר הבכירים בישראל - במקום ה-11 בעולם



ד"ר גיתית גור-גרשגורן, מנהלת המחלקה הכלכלית ברשות ניירות ערך, הציגה מחקר שנעשה ברשות ומתייחס לשנים 2009-2003, ממנו עולה כי ישראל ניצבת במקום ה-11 בטבלת שיאניות שכר הבכירים בין מדינות העולם. לדבריה, שכר הבכירים בישראל קרוב מאוד לממוצע השכר במדינות אירופה. מאידך, הרכב השכר בישראל דומה יותר להרכב השכר בארה"ב, גם בחברות קטנות וגם בחברות גדולות, כלומר, פחות שכר קבוע, יותר הטבות ובונוסים.



עוד עולה מן הנתונים, כי שכר הבכירים עולה בעקביות עם השנים. נמצא כי הקשר בין שכר הבכירים לביצועי החברות שלהם חלש ולא עקבי. לאורך השנים נרשם שינוי בהרכב מבנה השכר, כאשר מרכיב השכר הקבוע יורד ורכיבי השכר המשתנים, כלומר בונוסים והטבות אחרות, עולים. ב-2008, שנת המשבר הכלכלי הגדול, ירד שכרם של יו"רים ומנכ"לים בחברות הציבוריות, אך הוא תיקן את עצמו ב-2009. מאידך, שכר שאר הבכירים עלה באופן קבוע לאורך כל השנים, כולל ב-2008. העלייה בשכר הבכירים אופיינית לכל ענפי המשק. עם זאת השכר הקבוע מהווה מרכיב מרכזי יותר בשכר הבכירים בענפים המסורתיים. מהמחקר עולה כי קיימים פערי שכר מובהקים בין החברות הגדולות והקטנות, לטובת הגדולות. ככל שהחברה גדולה יותר השכר גבוה יותר.



לדברי גור-גרשגורן, בחברות עם שיעור גבוה של דירקטורים חיצוניים השכר נמוך יותר; ממוצע שכר הבכירים שהם גם בעלי שליטה בחברות גבוה יותר משכר הבכירים האחרים; למרכיב הבונוס היה משקל גבוה בשכר בעלי השליטה, בעיקר עד 2008; שכר מנכ"לים ששייכים לקבוצה עסקית גבוה יותר משכרם של המנכ"לים שאינם שיכים לקבוצה עסקית; 70% מבעלי השכר הגבוה שייכים לקבוצות עסקיות; עוד נמצא כי מרבית בעלי השכר הגבוה שייכים לקבוצת הגילים שבין 51 ל-60 שנה; מרבית מקבלי השכר הנמוך בין הבכירים שייכים לקבוצת הגילים 40-31 שנה.



דניאל דורון, מנהל המרכז הישראלי לקידום חברתי-כלכלי, טען כי שכר הבכירים אינו שייך לתחום הכלכלה אלא "לפוליטיקה של הקנאה". לדעתו, אין בישראל כשל שוק בשכר הבכירים, כיוון שבישראל אין שוק אמיתי. הבכירים האמיתיים בארץ אינם מקבלים את השכר המגיע להם. בפועל, רוב הקרויים בכירים הם "מאעכרים", אנשים שגדלו בבנק ישראל או באוצר, ומונו לתפקידם בשל הקשרים שיש להם בגופים הציבוריים והיכולת שלהם לחלוב תקציבים מהממשלה. לדבריו, מי שמשלמים את השכר הגבוה הם אנשים מתוחכמים והם יודעים היטב עבור מה הם משלמים.



פרופסור אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, טען כי ניתן לטפל בשכר הבכירים ע"י יצירת שתי מדרגות מס הכנסה חדשות לבעלי שכר גבוה במיוחד של מעל 150 אלף שקל בחודש. מדרגה אחת תהיה של 60% והשנייה של 75%. שתי המדרגות החדשות יפתרו לטענתו את כל בעיות השכר הגבוה, גם של המנהלים בחברות הפרטיות וגם של שכר הספורטאים הזרים.