"נושא שכר הטרחה עלה פעמיים או שלוש, אבל וינרוט אמר לי שאינו מתכוון לקחת כסף"

שורה מלקוחותיו של עו"ד יעקב וינרוט התייצבו היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וגוללו בפני השופט גלעד נויטל את סיפורם האישי ואת העובדה שכאשר פנו לעו"ד יעקב וינרוט, הסכים לייצג אותם ללא תמורה או בתמורה סמלית בלבד. וינרוט, לדבריהם הסכים לעשות זאת במידה והזדהה עם התיק או עם הלקוח.



הבוקר חודשו הדיונים בפרשת ויטה-וינרוט, במסגרתה מואשם עו"ד וינרוט כי הכניס את עצמו למצב של ניגוד עניינים בשנת 2003, עת ייצג את פקיד השומה שוקי ויטה, שבאותה עת אישר הסכמי מס חריגים ללקוחותיו ה"כבדים" של וינרוט וביניהם - מיכאל צ'רנוי, ארקדי גאידמק והיהלומן דן גרטלר. בכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) באמצעות עו"ד שרון כהנא, מואשם וינרוט בעבירות של שוחד והלבנת הון בחשד שייצג את ויטה במחיר מופחת בתמורה להסדרי מס מקלים ללקוחותיו.



כאמור, העלה צוות ההגנה של עו"ד וינרוט שורה מלקוחות המשרד, שקיבלו ייצוג משפטי בלא תמורה או בתמורה סמלית בלבד, כחלק מהטענה שייצוגו של ויטה בסכום מופחת אינו אירוע נדיר במשרד וינרוט.



בין היתר הופיעו בפני השופט אלוף משנה לשעבר, שסיפר שוינרוט ייצג אותו בהליך משמעתי צבאי שארך שלוש שנים וחודשיים ללא תשלום. לדבריו, נושא שכר הטרחה עלה פעמיים או שלוש בינו ובין וינרוט. לדבריו, וינרוט אמר לו שאינו מתכוון לגבות כסף היות ונעלב מתגובת הצבא למכתבים שכתב. "זו לא היתה נקודה נוחה לי, ולא חשבתי שזה נכון", הסביר הלקוח והוסיף, במיוחד לאחר שראה את העבודה שהשקיע המשרד בתיק: "אבל וינרוט אמר לי שהוא החליט וזה לא לדיון".



איש קבע נוסף, סיפר שגם הוא קיבל ייצוג על ידי עו"ד וינרוט, הן בהליך משמעתי. לדבריו, כבר כשהוחלט לפתוח בחקירת מצ"ח הוא ידע שעליו להסתייע בעו"ד. לאחר פגישה עם עו"ד אמנון זכרוני, פנה גם לעו"ד וינרוט: "היתה בינינו כימיה מיידית", סיפר העד והוסיף שהרגיש כי וינרוט הזדהה מאוד עם המקרה. בעקבות הזדהות זו, לדבריו, החל המשרד באופן מיידי בתמיכה משפטית ונפשית, לאורך השימוע שנערך לו. "אמנם ייצגתי את עצמי", סיפר הלקוח, "אבל קיבלתי ייעוץ משפטי והכנה צמודה ממשרד וינרוט ומוינרוט בעצמו. הייתי בן בית במשרד". בעניין הטיעונים לעונש, סיפר הלקוח, וינרוט בעצמו הכין אותם והציג אותם בשימוע. הכל ללא תמורה. לדבריו, וינרוט יכול היה לקבל שכר טרחה דרך הצבא אבל: "הוא אמר לי תעזוב אותי מהטופסולוגיה הזו".



לקוחה נוספת, שעבדה בפרקליטות, סיפרה ששתי פרקליטות בכירות מפרקליטות המדינה, יוכי גינסין ואסנת מנדל, המליצו לה לפנות לעו"ד וינרוט. לדבריה, הן אמרו לה שבמידה ווינרוט יאמין בתיק, יזדהה איתו או איתה הוא ייצג אותה ללא תמורה או בתמורה סמלית. יתרה מכך, לדבריה עו"ד גינסין אמרה לה כי במידה ווינרוט יקבל על עצמו את התיק הרי שזו "תעודת עניות לפרקליטות שהחליטה להעמיד אותה לשימוע".



בנוסף, נעתר השופט נויטל לבקשת התביעה להוציא צו לפועלים שירותי נאמנות בע"מ לפירוט כספים שהיו, או הופקדו בחשבונותיו של ארקדי גיאדמק עד לחודש דצמבר 2003, אחרי שהמשטרה ביקשה לברר על חשבונות שלגיאדמק יש זכויות בהם. לדברי התביעה בבקשה, עו"ד וינרוט טען בעדותו כי בשנת 2003, לאחר שהמשטרה הוציאה צווים על חשבונות של גיאדמק והחלה לברר לגבי פעילותו, הוא שכנע אותו להחזיר כספים לארץ. לדבריו, שכנע אותו ואותה תקופה גיאדמק החזיר לארץ 450 מיליון שקל אותם החזיק בחברת פועלים נאמנות. וינרוט בעדותו ציין כי לא בדק את החשבון באופן אישי אך שמע על הימצאות הכספים ממנכ"ל פועלים שירותי נאמנות לשעבר, חיים שמיר.



התביעה ביקשה את פירוט הכספים בחשבונותיו שלגיאדמק כדי להביאו כעדות הזמה לעדות של וינרוט. התביעה טענה כי וינרוט לא ציין את הנתונים הללו בחקירתו במשטרה. עו"ד איריס ניב-סבאג, התנגדה לבקשה בטענה שוינרוט לא שינה את גרסתו בבית המשפט והביאה את התייחסות וינרוט לנתונים אלו מהודעותיו במשטרה. לפיכך, טען צוות ההגנה שהתביעה לא הופתעה מעדותו של וינרוט במשפט ולכן אין לאשר את מתן הצו.



השופט נויטל כאמור, אישר את בקשת התביעה. בהחלטתו אמר השופט כי להגנה אין טעם להתנגד: "שהרי ממה נפשך? אם הדברים נאמרו במשטרה אז מה הבעיה להביא את הראיה?". צוות ההגנה הסביר שמדובר בהתנגדות עקרונית לסעיף הספציפי אליו התייחסה התביעה שמחייב את הפתעתה. השופט נויטל נעתר כאמור לבקשה דרך סעיף אחר.