פוצץ המו"מ בין האוצר לבין ההסתדרות; החל מהבוקר - שביתה בנמלי הים

עובדי נמלי הים יפתחו הבוקר בשביתה ללא הגבלת זמן. זאת, בעקבות פיצוץ המשא ומתן בין משרד האוצר לבין הסתדרות העובדים באשר לתנאי שכרם. אמש התכנסו יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אבי ניסנקורן, והממונה על השכר באוצר, אילן לוין, לדיון בדרישת העובדים לתוספות שכר - אך השיחות עלו עד מהרה על שרטון. לפיכך, תחל היום שביתה כוללת בנמלי הים - אשר אחראים ל-98% מסחר החוץ של ישראל.



גורמים באוצר מתחו אתמול ביקורת קשה כלפי יו"ר ההסתדרות עופר עיני, משום דרישתו למתן "תוספות שכר עצומות לעובדים החזקים במשק". יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, אמר: "במשך כ-10 חודשים אנו מנסים להגיע להסכמות עם האוצר באשר להסכמי השכר. למרות שהפערים בין האוצר לבין ההסתדרות קטנים, האוצר ממשיך להתבצר בעמדתו. אנו יוצאים היום למאבק חסר פשרות עד אשר נגיע להסכם שכר ראוי עבור עובדי הנמלים".



עובדי חברות נמלי הים בחיפה ובאשדוד דורשים תוספת שכר של 9% למשך שלוש השנים הבאות. זאת, למרות שיתר עובדי המגזר הציבורי סיכמו לפני חודשיים עם משרד האוצר על תוספת של 6.25% בלבד. בנוסף, דורשים הוועדים תוספת שכר נוספת של 5% לשכרם של עובדי דור ב' בנמלים - 500-600 מבין 2,300 עובדי הנמלים.



בשנים 2005-2009 זינק שכרם הנומינאלי הממוצע של עובדי הנמלים בשיעור של 30%. זאת, לעומת גידול של 11.5% בשכר העובדים במגזר הציבורי, וגידול של 9.6% בלבד בסקטור העסקי. הוצאות השכר לפיכך מסתכמות בנמל אשדוד ב-486 מיליון שקל בשנה (47.5% מהמחזור) ובנמל חיפה ב-410 מיליון שקל - ומגיעות ל-61% מהמחזור. סך דרישות העובדים בנמלים עשוי לפיכך להסתכם ב-80 מיליון שקל. לפיכך, יישום דרישות העובדים יביא לנגיסה של 65% ברווחי הנמלים בשנה הבאה - ולפגיעה ביציבותן הפיננסית.



דרישת תוספת השכר באה למרות שהעובדים לא עמדו בהסכם הרפורמה בנמלי הים - שבמסגרתה כבר זכו ב-2005 לתוספת של כ-20% בשכרם ולפיצוי של 100 אלף שקל (ברוטו) עד 2010. סך הטבות אלה הסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל. במסגרת המשא ומתן העדיפו אז העובדים וההסתדרות שלא לעגן את התוספות לשכרם של עובדי דור ב' (אשר יתקבלו לעבודה בנמלים מ-2005 והלאה) - ולהתמקד בעובדי דור א'. ואולם כעת דורשים הוועדים גם את פיצוים של עובדי דור ב' רטרואקטיבית - עבור השנים 2005-2009.



תמורת הטבות אלה, התחייבו העובדים וההסתדרות להפרטתן המדורגת של חברות הנמל אשר תחל ב-2010 (בהפרטת 15% ממניות החברות בבורסה) - ותסתיים בהפרטתם המלאה (מעבר ל-50%) רק ב-2020. כמו-כן, התחייבו ל"שקט תעשייתי" עד שנת 2010. ואולם, בחלוף שנה בלבד פרצה "השביתה האיטלקית" הראשונה (בנמל אשדוד) - ובעקבותיה שבו העיצומים לפרקים גם ביתר הנמלים. כמו-כן, למרות שחלפה כמעט שנה מן המועד שבו אמורה הייתה לצאת לדרך הנפקת חברות הנמל - טרם יצאה לדרך ההנפקה בשל התנגדות העובדים.



יש לציין, כי עובדי הנמלים מככבים זה שנים בצמרת מקבלי השכר במגזר הציבורי. כך למשל, 1,052 עובדי חברת נמל חיפה סבלו אמנם מירידה של כ-4% בשכרם בשנת 2009 - אך סיימו את השנה במקום השני בדירוג השכר, עם שכר ממוצע של 23 אלף שקל (ברוטו) לעובד, בעלות העסקה של 27.9 אלף שקל לחודש. 35 מעובדי חברת הנמל הצפונית השתלבו ברשימת 1,000 המשתכרים הגבוהים במגזר הציבורי, ובראשם מכונאי ראשי בשכר של 66.1 אלף שקל (ברוטו) בחודש. מיד אחריהם ניצבו אשתקד 1,275 עובדי חברת נמל אשדוד עם שכר ברוטו ממוצע של 22.5 אלף שקל (ברוטו) בעלות העסקה ממוצעת של 27.6 אלף שקל. אלה הכניסו 25 עובדים "בלבד" לרשימת 1,000 המשתכרים הגבוהים, בראשם (כרגיל) הנתבים - אשר שלושת הבכירים בהם השתכרו 57-64 אלף שקל (ברוטו) בחודש.