ישראל היא מהמדינות המפותחות בעולם בשימוש באינטרנט. בניגוד לתחומים אחרים, שבהם אנחנו מפגרים מאחור ביחס למדינות העולם המערבי - תחבורה ציבורית, תשתיות, דיור, שירותים צרכניים ואחרים - בכל הקשור לאינטרנט אנחנו מהמדינות המתקדמות בעולם.
רמת החדירה בישראל לאינטרנט היא מהשיעורים הגבוהים בעולם: שיעור ניכר מהצרכנים הישראלים עושים באינטרנט שימוש יומי קבוע בתהליך קבלת ההחלטות שלהם - החל מאיזה כלי רכב לרכוש, דרך איזה גן לרשום את הילד וכלה באופן שבו אנו משלמים את החשבונות החודשיים.
מחקר שערכה חברת tns העולמית, חברה בת בקבוצת הפרסום והשיווק הגלובלית wpp, מציג את הגולש הישראלי ביחס למקביליו בעולם. על המחקר עובדים ב-tns העולמית זה כשנה, והסקר עצמו נערך באוגוסט האחרון ותוצאותיו כעת מתפרסמות לראשונה בישראל, שהיא אחת מ-46 מדינות שלקחו חלק בסקר.
"זה סקר שמייצג 88% מהגולשים בעולם", אומרת חנה גוטליב, יו"ר tns-טלסקר. בישראל השתתפו בו 1,000 איש בני 16-60 בראיונות עומק. בסך הכל לקחו בו חלק 50 אלף גולשים ברחבי העולם. "הנסקרים השיבו על עשרות שאלות הקשורות באורח החיים הדיגיטלי שלהם לפי מאפיינים של דמוגרפיים, צרכים ועמדות, תדירות שימוש באינטרנט במחשב ובאינטרנט בסלולרי. כמו כן, פירטו הנסקרים לגבי הפעילויות שלהם ברשת מדי יום", אומרת גוטליב. לדברי גוטליב, "המחקר בוחן את האינטראקציה בין המדיות האחרות לבין האינטרנט. למשל, הקשר בין פרסומות בטלוויזיה וההתנהגות ברשת. יש כאן לראשונה הסתכלות מהם הצרכים שמניעים את הגולשים לעשות פעילויות מסוימות".
"אנחנו מהבולטים בעולם בשימוש באינטרנט"
אילן רם, מנהל הפיתוח ב-tns-טלסקר, אומר כי "מהמחקר עולה שאנחנו מהבולטים בעולם בשימוש באינטרנט, אבל גם מהצרכנים הביקורתיים בעולם כשזה מגיע לשימוש ברשת: אנחנו מאוד ביקורתיים באופן שבו מותגים מנסים ליצור עמנו קשר באמצעות האינטרנט, וערים לנושא פרטיות".
אחת התופעות הבולטות בישראל בשנתיים האחרונות היא צמיחה מואצת של רשתות חברתיות. "כשבודקים את המניעים של הישראלים להצטרפות לרשתות חברתיות, רואים כי הסיבה העיקרית לכך היא הקשר עם הסביבה והחברים", אומר רם.
"השיתוף מעניין את הגולש הישראלי. לעומת זאת, לגולשים במדינות אחרות יש סיבות אחרות לפעילות ברשתות חברתיות", אומר רם. "בספרד, למשל, הסיבה העיקרית שמניעה את המשתמשים היא צריכת בידור. פייסבוק נהפך עבור הספרדים לאמצעי בידור בעיקרו - מולטימדיה, תכני וידיאו ומוסיקה - מה שקורה פחות בישראל".
לדברי גוטליב, "עד עכשיו מחקרי האינטרנט הגלובליים התייחסו לצרכנים כאל אוסף של הקלקות, אבל צרכנים הם לא אוסף של הקלקות. הם אוסף של אנשים שיש להם צרכים, רצונות ושאיפות. המחקר מראה מה מניע אותנו ומה הצרכים שלנו ברשת".
הסקר מדרג את שלושת אמצעי המדיה הגדולים בעולם מבחינת שיעור השימוש בהם, בחלוקה על פי מדינות. מהסקר עולה כי האינטרנט (הנייח והנייד) כבש את ראש טבלת אמצעי המדיה העולמית בהיקף שימוש יומיומי.
פרט למדינות אחדות, כשהבולטת שבהן היא הודו, שלושת אמצעי המדיה הגדולים בכל מדינה מבחינת היקף שימוש יומיומי הם האינטרנט, הטלוויזיה והרדיו.
האינטרנט הדיח את הטלוויזיה
הגלישה באינטרנט - בין אם באמצעות מחשב ובין אם בסלולר - היא פעילות המדיה הרחבה בישראל: יותר אנשים מצהירים כי הם נכנסים לאינטרנט לפחות פעם ביום מאשר אנשים שפותחים טלוויזיה פעם ביום, או קוראים עיתון.
בישראל יש כ-4.5 מיליון גולשים, וכמעט 80% מהם מעידים כי הם נכנסים לאינטרנט לפחות פעם אחת ביום, מדי יום. זאת, לעומת 64% מהם שאומרים שהם צופים בטלוויזיה לפחות פעם אחת ביום, מדי יום; ו-50% שאומרים שהם מאזינים לרדיו פעם אחת ביום לפחות.
העיתונים מדורגים במקום הרביעי מבחינת סדר השימוש - 38% בלבד אומרים כי הם קוראים עיתון פעם ביום לפחות, מדי יום.
ביחס לעולם, הישראלים הם צרכני מדיה בולטים: פרט לקריאה במגזינים, שבישראל תרבות זו נפוצה פחות, בכל הקשור לשימוש היומיומי בשאר אמצעי המדיה אנחנו מובילים על הממוצע העולמי.
בעוד שהממוצע הגולשים העולמי שנכנסים מדי יום לאינטרנט הוא 61% מהגולשים, בישראל מדובר ב-79%.
54% מהגולשים בעולם אומרים שהם צופים לפחות פעם ביום בטלוויזיה, בעוד שבישראל מדובר על 64% מהגולשים.
יושבים בסלון, רואים טלוויזיה וגולשים באינטרנט
אחת התופעות שנחקרו בסקר הוא החיבור בין הצפייה בטלוויזיה לבין השימוש במחשב, תוך כדי הצפייה בטלוויזיה. כדי לבחון את יכולת הנעת הטלוויזיה לפעולה - לחיפוש אחר מידע ברשת אודות מוצרים שאותם המשתמש רואה בהפסקת הפרסומות - התבקשו הנסקרים לענות על השאלה "האם יצא לך לחפש מידע ברשת בהפסקת הפרסומות, אודות מוצר או שירות שהופיעו בהפסקת הפרסומות בטלוויזיה?".
כמעט מחצית מהגולשים הישראלים (44%) ענו שכן. המשמעות היא שכמעט מחציתם יושבים לעתים מול המסך עם המחשב בידיהם. השיעור הישראלי של גולשים שנוהגים לחפש מידע על מוצרים ברשת בזמן הצפייה בטלוויזיה זהה לזה של הבריטים והספרדים, גבוה יותר מהגולשים בדנמרק ובשוודיה, אך נמוך מהגולשים בברזיל ובתאילנד, שם יותר מ-80% נוהגים לחפש מידע באינטרנט תוך כדי צפייה בטלוויזיה.
אחד הנושאים שזכו לתשומת לב ניכרת בסקר הוא הקשר הגלובלי, אם קיים, בין צפייה בטלוויזיה וגלישה ברשת. ההערכה שלפיה חלק גדול מהצופים עושים שימוש מקביל באינטרנט בעת שהם נמצאים בסלון וצופים בטלוויזיה, מקבלת משנה תוקף במחקר.
שליש מהישראלים (32%, מקום 21 מתוך 46 מדינות) אמרו כי הם צופים בטלוויזיה וגולשים באינטרנט בו זמנית לעתים קרובות. מדובר על כ-1.5 מיליון איש בגילאי 16-60 שעושים זאת כמה פעמים בשבוע לפחות. מתוך 4.5 מיליון הגולשים בישראל, 29% אומרים כי הם בודקים מיילים בזמן צפייה בטלוויזיה. 22% אמרו כי הם נכנסים לרשתות חברתיות, כ-14% אמרו שהם צורכים במקביל חדשות ברשת, והשאר עוסקים בתחביבים, משחקי מחשב מקוונים ואיסוף מידע לפני רכישה.
תופעת הגלישה באינטרנט בזמן הצפייה בטלוויזיה, משקפת גם גולשים בשווקים מתעוררים וגם גולשים בשווקים מפותחים. בראש הטבלה נמצאת הודו, שבה 56% מהגולשים טוענים כי הם גולשים לעתים קרובות בזמן הצפייה בטלוויזיה, ואחריה נמצאות בריטניה (50%) וברזיל (49%).
זינוק לאינטרנט הסלולרי - בקניות, חיפוש מידע ופעילות חברתית
פוטנציאל הקניות באינטרנט בישראל עוד רחוק ממיצוי, ואת ההוכחה לכך ניתן למצוא בתוצאות הסקר. הגולשים במחקר נשאלו באילו תחומים הם מעריכים שיגבירו השימוש בעתיד - הן בגלישה באמצעות מחשבים והן בגלישה סלולרית - והתחום שבו צפי הגידול הגבוה ביותר הוא הקניות ברשת.
51% מהגולשים הישראלים אמרו כי הם מעריכים שיגדילו היקף הקניות שלהם באינטרנט באמצעות מחשבים ניידים או נייחים; ו-41% אמרו כי הם צפויים להרחיב השימוש בקניות באינטרנט באמצעות הסלולר. תחום נוסף שצפוי להתרחב עוד יותר - הן בשימוש באינטרנט נייח ונייד והן בשימוש באינטרנט סלולרי - הוא חיפוש מידע מקצועי. לא מדובר כאן בחיפוש מידע אודות מוצרי צריכה או מידע כללי, אלא בהפיכת הרשת למקור מידע מקצועי בתחומי עניין שונים, בהם רפואה, מדע והיסטוריה.
55% מהגולשים בישראל אמרו כי הם מעריכים שירחיבו פעילות חיפוש מידע זה ברשת באמצעות אינטרנט על גבי מחשבים, ו-53% מעריכים כי הגידול בחיפוש מידע מסוג זה יגיע באמצעות הסלולר.
פוטנציאל צמיחה קטן יותר לאינטרנט נייח מגיע דווקא מכיוון הרשתות החברתיות. ישראל היא אחת המדינות בעלות שיעור החדירה הגבוה ביותר בעולם לרשתות חברתיות, ובראשן פייסבוק, ולכן פוטנציאל הגידול לא גבוה. ואולם מהמחקר עולה כי צפוי מעבר של גולשים לשימוש ברשתות חברתיות באמצעות הסלולר: 41% מהישראלים אמרו כי הם צפויים להגדיל את כמות הכניסות שלהם לרשתות החברתיות באמצעות הסלולר.
זירה נוספת שצפויה לצמוח משמעותית בשימוש באינטרנט סלולרי היא המולטימדיה.
בודקים מיילים בזמן הפרסומות וקונים בסלולרי: מה הרגלי הגלישה של הישראלים ביחס לעולם?
איילה צורף
3.1.2011 / 9:27