הצעת חוק מהפכנית מבקשת להעניק מלגת לימודים מלאה והוצאות מחייה ללומדי תואר הנדסה

אחת הבעיות הקשות של ההיי-טק הישראלי היא המחסור במהנדסים. יהודה זיספאל, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, העריך בראיון שפורסם לפני מספר ימים ב-themarker כי ב-15 השנים האחרונות האוניברסיטאות בישראל נמצאות בקיפאון בכל הקשור למספר הבוגרים שהן מוציאות תחת ידן בתחום ההנדסה. מדובר ב-3,300 בוגרי הנדסה באוניברסיטאות ועוד 4,400 בוגרים במכללות, כלומר בסך הכל כ-8,000 מהנדסים. הבעיה: בסין ובהודו מסיימים ללמוד מדי שנה מאות אלפי מהנדסים. גם אם רובם פחות מוכשרים מהמהנדסים הישראלים, הנחה שעוד טעונה בדיקה, עדיין גם אחוז קטן מהם יכול להתחרות ביכולת היצירתיות והחדשנות של המהנדסים הישראלים.



תסריט האימה הוא, כפי שגם הציג אותו מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, בראיון שהתפרסם ב-themarker לאחרונה הוא משחק סכום אפס, בו מרכזי הפיתוח הסיניים וההודיים גדלים על חשבון מרכזי המו"פ הישראלים.



כדי להתמודד עם תופעה זו החלו יהודה זיספאל, איגוד שדולת ההיי-טק בכנסת ועשרות חברי כנסת בתיקון החוק לקליטת חיילים משוחררים, כך שגם הלומדים מקצועות הנדסים יקבלו הטבות.



התיקון מתקן את החוק משנת 1994, כך שכל חייל משוחרר הלומד לימודים לתואר בהנדסה ומדעים יהיה זכאי להשתתפות מלאה בשכר הלימוד ולדמי הקיום, מכספי הקרן לסיוע נוסף לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. מאחורי התיקון להצעת החוק עומדים מספר רב של חברי כנסת, בהם: רוברט אילטוב, עינת וילף, ניצן הורביץ ואופיר אקוניס. בסך הכל מאחורי הצעת החוק עומדים 32 חברי כנסת. למעשה, יותר משליש מחברי בית הכנסת תמכו בתיקון הצעת חוק זו, מאחר ובישראל יש 33 שרים וסגני שרים שאינם שותפים להליך החקיקה הפרלמנטרי.



לקבלת ההטבות המשמעותיות לכל לומד הנדסה ישנן כמה תנאים: החייל המשוחרר צריך להתגורר ב"אזור עדיפות". הכוונה לאזור בארץ, לרבות ישוב או שכונה, שהשר קבע שהם אזור עדיפות לעניין חוק זה, בהתחשב בחוסן הכלכלי והחברתי של האזור ובמאפייני ההכנסה של התושבים בו; שנית, החייל המשוחרר צריך לעמוד במבחן הכנסה; והתנאי השלישי: החייל המשוחרר עומד במבחנים לבדיקת יכולותיו והתאמתו ללימודים.



בדברי ההסבר לתיקון להצעת החוק מוסבר: "חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, קובע כי חייל משוחרר הלומד במוסד להשכלה גבוהה, בישיבה על תיכונית או במוסד להכשרה מקצועית זכאי להשתתפות בתשלום שכר הלימוד מכספי הפקדון. כידוע, ההיי-טק הישראלי הוא קטר הצמיחה העיקרי של כלכלת ישראל ומהווה 15% מהתוצר. כיום מתמודדת תעשיית ההיי-טק עם מחסור הולך וגובר של מהנדסים ובעלי הכשרה טכנולוגית, דבר אשר פוגע ביכולתה של ישראל לשמר את התחרותיות בענף זה אל מול העולם לאורך זמן.



אין ספק שמדינת ישראל צריכה לעודד את הצעירים שמוכשרים לכך להשתלבות בתעשיית ההייטק בעדיפות עליונה ולייצר מנגנונים בהם כל חייל משוחרר אשר יכול מבחינת כישוריו ורצונותיו, גם אם ידו אינה משגת, להשתלב במקצועות אלה.



מטרת הצעת החוק היא לתת את הפלטפורמה הרחבה ככל האפשר לחיילים משוחררים הבאים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ללמוד מקצועות נדרשים בתחום הטכנולוגיה והמדעים המדויקים ולהשתלב בתעשיית ההיי-טק, בה יכולת ההשתכרות גבוהה ביותר. כמו כן, מעודדת הצעת החוק מגורים בשכונות ובאזורים המוגדרים כפריפריה גאוגרפית או חברתית ובעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך, לפיתוח קהילה עסקית-טכנולוגית באזורים נוספים בארץ".



כדי לתמוך כלכלית בחוק החליטו בשדולת ההיי-טק בכנסת לייצור קרן ממשלתית שתעביר כספים מידי שנה לתקצוב הפרויקט. מדובר על פי הערכות בסכום של כ-60 מיליון שקל לשנה. זיספאל טוען שהמדינה רק תרוויח מכך, שכן כל מהנדס היי-טק ישראלי מייצא בכמיליון דולר לשנה. וגידול למשל של 1,000 מהנדסים בוגרים לשנה יגדיל את היצוא של המשק הישראלי.



עם זאת, בשדולה אומרים כי טרם קיבלו אישור מהאוצר או הסכמה לתקצוב הפרויקט. מאחורי הקלעים אומרים בשדולת ההיי-טק של הכנסת כי אחד היתרונות של הצעת החוק שהיא לוקחת אנשים לא מהפריפריה אלא ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שגרים באזור סוציו אקונומי נמוך. למשל, לתוכנית ייכנסו גם חיילים משכונת התקווה בתל אביב או ארמון הנציב בירושלים, ולאו דווקא ירוחם ומעלות תרשיחא, שאין להם תעודת בגרות מספקת או אפילו מלאה. התוכנית דומה מאוד לתוכנית אחרת שפועלת כיום במסגרת פיילוט: אופקים להייטק שאותה מריץ יהודה זיספאל.



אסתי פשין, מנכ"לית שדולת ההיי-טק בכנסת ושותפה בקרן ההון סיכון destino ventures , אומרת ל-themarker : זאת הצעת חוק מצוינת ולראייה 32 חברי כנסת שתומכים בה. היא מאזנת בהן כמה דברים חשובים: ראשית, קידום תעשיית ההיי-טק. כולם מודעים לכך שיש פער של מהנדסים; שנית, קידום הפריפריה במובן הרחב של המילה. למעשה מדובר בתמיכה גם בשכונות פחות מוצלחות בערים. ושלישית, מדובר בחיילים משוחררים. זאת הסיבה שח"כים מכל הסיעות הציוניות תמכו בה.



איך יקבע המבחן שיגדיר האם לחייל יש פוטנציאל ללמוד הנדסה?



"ייקבע מבחן יכולת שיבדוק יכולות קוגנטיביות ויוגדר בתקנות על ידי שהשר. המודל הזה כבר עובד בתוכנית אופקים להיי-טק שהתקדמה לשלב הפיילוט. כיום יש סטודנטים מהתוכנית הזאת שעברו שנה ראשונה. הללו נבחרו על בסיס מבחני יכולות. הם לומדים במכינה הקדם אקדמית כעת ולאחר מכן הגיעו לשנה ראשונה בטכניון".



מבחינת פרלמנטרית, איפה עומד התיקון להצעת חוק כרגע?



"הצעת החוק הונחה היום (ב'). היא תחכה עכשיו 45 ימים ואז תעלה להצבעה"



והאוצר תומך בה?



"נכון לעכשיו אנחנו לא יודעים אם האוצר מוכן לתקצב אותה".