פיזיקאים ישראלים יצרו אסטרטגיית חיסון נגד מחלת השפעת

על רקע התפרצות מחלת השפעת בימים האחרונים, הודיעו מדענים מהאוניברסיטה העברית כי מצאו אסטרטגיית חיסון נגד מגפות מדבקות כמו מחלת השפעת, וזאת על ידי השימוש במכניקת הקוונטים. המחקר הוא תוצר של שיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית לבין שתי אוניברסיטאות במישיגן בארה"ב.



כדי להקטין את היקף ההידבקות נוהגת מערכת הבריאות לחסן כמה שיותר אנשים בקבוצת הסיכון, אך על פי המודל החדש שפיתחו הפיזיקאים, ניתן לחסן באופן מצומצם אך ממוקד יותר. אסטרטגיה כזו יכולה לתרום כאשר מערכת הבריאות נתקלת בבעיות כמו סירוב של חלק מקבוצת הסיכון להתחסן, אי זמינות של חיסון מסוים, עלות גבוהה של ייצור החיסון או קושי באחסונו, כפי שקורה פעמים רבות.



"השתמשנו במשוואות המתמטיות המתארות חלקיקים קוונטים, והצלחנו ליישם אותן על תחום שונה לחלוטין, חיזוי התפשטות מחלות ואסטרטגיית חיסון באוכלוסיות", אומר פרופ' ברוך מאירסון ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית. "בגבול הקלאסי, המשוואות נעשות פשוטות יותר, דבר המאפשר לפתור את הבעיה ביתר קלות, ולקבל תמונה אינטואיטיבית על התפשטות המחלה".



מכניקת הקוונטים עוסקת בחלקיקים הקטנים ביותר, ואילו המכניקה הקלאסית עוסקת בגופים הגדולים. החוקרים מסבירים כי על ידי שילוב בין השתיים, הם יכלו ליצור מערכת המנבאת, בין היתר, את האזורים המועדים לפגיעות רבה יותר.



"המודל לוקח בחשבון 3 סוגי אנשים באוכלוסיה, כאלו שחולים, כאלו שהיו חולים והבריאו, ואנשים שלא היו חולים ועשויים להידבק", מסביר מאירסון. "המודל תורם במצבים הדומים לאלו המוכרים לנו, כאשר יש מעט מנות חיסון שלא מספיקות לכל האוכלוסייה, וצריך לבצע אופטימיזציה כדי לזרז מהר יותר את תהליך ההכחדה הטבעי של המחלה".



לפי האסטרטגיה, ניתן לחסן באופן אינטנסיבי רק אוכלוסיות הנמצאות בקבוצת סיכון גבוהה, כמו ילדים הלומדים בכתה בה אחוז מסוים מן התלמידים כבר חלו בשפעת, במרווחי זמן המותאמים לגלי ההידבקות הטבעיים של המחלה ובהתאם לדינמיקה העונתית שלה. כעת אומרים המדענים כי השלב הבא הוא לבדוק את המודל על מידע קונקרטי, ולבחון את התחזית אל מול המציאות.