המלצות ועדת ששינסקי מאזנות בין צרכי המדינה לבין הסיכון והעלויות שהיזמים נוטלים", כך אמר הערב (שני) נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכנס CFO בנוגע להמלצותיה של ועדת ששינסקי העוסקת בנושא התגמולים לשר האוצר יובל שטייניץ, לפיהן חברות שבבעלותן זיכיון קידוחים של נפט וגז- ביניהן רציו, דלק ונובל אנרגי - ישלמו למדינה תמלוגים. הועדה קבעה שיעור תמלוגים לקידוחי הגז תמר, לוויתן וים תטיס.
"אני סבור שההמלצות נותנות מקום של כבוד לפעילות היזמים שלוקחים חלק חשוב בפיתוח עם סיכונים. יחד עם זאת, הן מאזנות את חלקה של המדינה וזכות האזרחים על משאבי האבע. אני רוצה לברך את הוועדה על העבודה המאומצת ולהצטער על ההשמצות שספגו", אמר פישר. "אני מאמין שההמלצות של ועדת ששינסקי יתרמו לא מעט לפיתוח משק הגז בישראל לטובת כלל אזרחיה בדורות הבאים, כך שייתכן ויתנו תמריץ ליזמים מקומיים וזרים לפעול במדינת ישראל. הוועדה עשתה עבודה חשובה מאוד לעתיד המדינה", הוסיף.
בדבריו, סקר פישר שני נושאים - ממשל תאגידי והלקחים מהמשבר: "לגבי הבנקים, מוסכם שלניהול סיכונים ולממשל התאגידים בבנקיםהיה חלק במשבר הפיננסי הגלובלי. לכן, במשך המשבר ועד היום אנו מגבשים לא מעט צעדים לחזק את הממשל התאגידי בבנקים בישראל".
"הלוואות בעייתיות נעשו בזמן השגשוג של המשק", ציין עוד פישר, "כשהמשק במצב טוב כל הלוואה נראית מוצלחת. כשנכנסים לבעיה מבינים האם זה היה רעיון טוב או לא. מה שהמפקח דורש מהבנקים הוא שמנהל הסיכונים - CFR - יהיה בתפקיד בלתי תלוי עם גישה ישירה לדירקטוריון ועם סמכות מספקת, משאבים ויכולות התואמות לניהול הסיכונים. הוא צריך להיות בן ברית של ה-CFO בכל חברה. זה חלק חשוב של השינוי בפונקציית הממשל התאגידי".
"המטרה של המפקח היה לחזק את הדירקטוריון. יש להבחין בין הדירקטוריון שתפקידו לקבוע את האסטרטגיה לבין ההנהלה שתפקידה לנהל את הבנק. ההוראה של המפקח על הבנק מדגישה את הצורך שהדירקטורים יהיו עצמאיים ושהם יהיו אנשים מוכשרים. קראתי מאמר שבו נכתב כי 'המפקחים והמשקיעים צריכים להכיר בעובדה שאנו לא צריכים יותר נהלים לדירקטוריון, אלא יותר דירקטורים שהם מומחים בענף של החברה שלהם ובעבודתם כדירקטורים כמקצוע ולא כתחביב..'".
יש סיבות לדאגה"
פישר התייחס בהמשך למערכת האשראי החוץ בנקאית: "אני רוצה להתייחס ללקחים מהמשבר. אשראי חוץ בנקאי - אנחנו מדברים על כל החברות שמספקות אשראי שהם לא בנקים. היום הסקטור הבנקאי מספק 53% מהאשראי והסקטור הלא בנקאי 29%. זו מהפכה שהיא תוצאה של הרפורמה במערכת הפנסיה ורפורמת בכר. האשראי החוץ בנקאי הוא דבר טוב אך גם סיבה לדאגה - האם יש שמירה מספיק נחושה על רמת הסיכון שחברות ומשקיעים לוקחים על עצמם. לפי החוק, הרשות לניירות ערך צריכה להתייחס בעיקר רק לענייני שקיפות להיות בטוח שהחברה נותנת למשקיעים מספיק מידע כדי שיוכלו להגיע להחלטה מבוססת עובדות. האחריות לניהול הסיכונים ואיכות האשראי עובר למנהלי קרנות ולאחרים שקונים איגרות חוב ול-CFO".
"אך יש סיבות לדאוג ערך האיגרות חוב ב-2007 הגיע ל-30% מהתמ"ג - רמה גבוה יותר מכל מדינה מערבית. 27% מהאג"ח לא היו מדורגות ב-2009. מאז שיא המשבר - 54 מבין 350 חברות הצטרפו לארגון מחדש של האיגרות שלהם, ועכשיו אנו משכנעים את עצמנו שאנו חוזרים לנורמליות".
"מדברים בארה"ב על נורמליות חדשה - צמיחה יותר איטית במדינות מפותחות - אני מקווה שיהיו פחות סיכונים בשווקים הפיננסים. אני מקווה שלא נחזור למצב לפני שנתיים וחצי שניתן היה למכור כמעט כל דבר בשוק האג"ח הקונצרני. עלינו להיות יותר זהירים. עוד מעט נגיד שהמשבר מאחורינו - נכון שבפני המדינה יש עתיד מבטיח - אך ורק בתנאי שננהל מדיניות מקרו כלכלית אחראית ושהסקטור הפרטי ינהל את העסקים שלו בצורה אחראית".
"פקולטות בארה"ב שכל הסגל הבכיר בהם מאויש על יד ישראלים"
בכנס הוענק אות הוקרה של הפורום לשנת 2010: האות הראשון הוענק לנעמה זלדיס CFO נטפים; האות השני הוענק לדרור מורן אלון החזקות בריבוע הכחול ישראל. אותות ההוקרה לגורמי ממשל ניתנו לשר התקשורת משה כחלון ולבורסה לניירות ערך.
בנימוקים להענקת הפרס לכחלון נאמר כי "אחת הבעיות של מדינת ישראל היא משילות, ואף על פי כן הוא קבע מדיניות והוציא אותה אל הפועל תוך רתימת כל הגורמים".
כחלון: "המשרד הציב יחד איתי את היעד. ראיתי בפקידים בעלי ברית. האמנתי בגורמי הממשל השונים ולא ראיתי אותם כיריבים. בשיתוף פעולה יוצא דופן הצלחנו להכניס תחרות ולהפחית את המחירים. בשלב הראשון - בין הנייח לניידים וגם בעקבות הפחתת הקישוריות. התפקיד שלי הוא פעם אחת לדאוג לצרכנים, ופעם שנייה לדאוג ללקוחות. ברגע שאין מעבר בין חברות זה אומר שאין תחרות - נתניהו מסכים איתי. עד הרגע האחרון נאבקתי לא להעלות את דמי התמלוגים לחברות הסלולר העדפתי שילך למשק ולא ישכב באוצר. אני נאבק עבורם בנושא תשתיותץ מנסים לעשות איזון בין הדרישות מהחברות לבין היכולת שלהן להמשיך ולהתקיים".
מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, בחר להתייחס בדבריו לחינוך בישראל. "החינוך הוא השפיץ של הפירמידה העסקית והשקעה זו תיתן את התשואה הטובה ביותר. ללא האקדמיה לא היה לנו את הקופקסון וכדומה. ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בשיעורי האקדמאים בין 34%-25%. מבחינת זוכי פרס נובל, אנחנו מהמובילים. אם היתה איזו קבוצת כדורגל שהיתה רושמת הישגים כמו האקדמיה בישראל - היינו חוגגים כל שבוע. אנחנו ניהנים מהשקעות שנעשו בישראל לפני 30 שנה".
"ישנה מגמה שבעוד בממוצע ב-OECD הגדיל את ההשקעה בסטודנט ב-14%. אנחנו הורדנו את ההשקעה. זה בנאלי שבישראל אין לנו שום משאב אחר - למרות שהגז התחיל לצאת - חוץ מהמשאב של המוח. לפני 15 שנה ישראל ייצרה מחקר כמו כל מדינות ערב. את הפצצה האיראנית ייצרו חוקרים שבהם השקיעו ב-15 שנה האחרונות באקדמיה".
"מדובר בעיה קיומית - אנו מאבדים את היתרון האיכותי שלנו כי ללא המחקר הבסיסי לא יהיה מחקר שימושי אחר כך גם בתעשייה, וזה משפיע על רמת הביטחון שלנו בשנים הבאות. התוצאה של התהליך היא איבוד המוחות - אנו מאבדים 25% מכלל הדוקטורטים בעולם. יש פקולטות בארה"ב שכל הסגל הבכיר שלהם מאויש על יד ישראלים".
"על כל דוקטור אחד מדינת ישראל משקיעה מיליון דולר. ההשקעה בהחזר של הדבר הזה היא הדרך המהירה של ההשקעה שאנחנו יכולים לעשות. בשנה-שנתיים האחרונות יש שינוי בסגנון הדיבור - עם עד עתה הטילו את הבעיה על האוניברסיטאות עכשיו מבינים שזו בעיה שיכולה לסכן את כל המדינה".
שפירא פנה למנהלים הבכירים וביקש מהם להפעיל "לובינג חברתי" עבור האקדמיה. כמו כן הוא ביקש מהם לתרום כספים למוסדות אקדמיים, וציין שתרבות התרומות למוסד שבו למשנו בו מכמעט ואינו קיים בישראל. "הרבה פוליטיקאים אומרים שהחינוך הכי חשוב אז למה יש לנו קבינט לביטחון ואין לנו קבינט לחינוך?", סיכם שפירא את דבריו.
בנימוקים להענקת הפרס לכחלון נאמר כי "אחת הבעיות של מדינת ישראל היא משילות, ואף על פי כן הוא קבע מדיניות והוציא אותה אל הפועל תוך רתימת כל הגורמים".
כחלון: "המשרד הציב יחד איתי את היעד. ראיתי בפקידים בעלי ברית. האמנתי בגורמי הממשל השונים ולא ראיתי אותם כיריבים. בשיתוף פעולה יוצא דופן הצלחנו להכניס תחרות ולהפחית את המחירים. בשלב הראשון - בין הנייח לניידים וגם בעקבות הפחתת הקישוריות. התפקיד שלי הוא פעם אחת לדאוג לצרכנים, ופעם שנייה לדאוג ללקוחות. ברגע שאין מעבר בין חברות זה אומר שאין תחרות נתניהו מהסכים איתי. עד הרגע האחרון נאבקתי לא להעלות את דמי התמלוגים לחברות הסלולר העדפתי שילך למשק ולא ישכב באוצר. אני נאבק עבורם בנושא תשתיותץ מנסים לעשות איזון בין הדרישות מהחברות לבין היכולת שלהן להמשיך ולהתקיים.