וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פערי השכר במשק גדלים - ועוד שביתות בדרך

מוטי בסוק

4.1.2011 / 7:08

המדינה אמנם התקפלה נוכח איומי הרשויות המקומיות ואף הגיעה להסכמה עם הפרקליטים, אך קופת המדינה המלאה וחולשת השלטון קוראות גם למגזרים חלשים יותר להילחם על שכרם



>> מי שחשב שסיום שביתת הפרקליטים בשבוע שעבר מסמן את תחילתו של שקט תעשייתי בישראל בזמן הקרוב - טעה.

בסוף השבוע האחרון איימו ראשי הרשויות המקומיות להשבית את השירותים לתושבים, וחזרו בהם רק בתום ישיבה לילית בהשתתפות ראש הממשלה. עובדי נמלי הים פתחו אתמול בשביתה ללא הגבלת זמן בדרישה לתוספות שכר גדולות. עורכי הדין בשירות המדינה הכריזו על סכסוך העבודה, ואם תביעותיהם לא ייענו גם הם ישבתו. ברשות שדות התעופה צפוי אי שקט, והעובדים עלולים לנקוט עיצומים - ואולי אף לשבות. גם לרופאים יש דרישות שכר, ועם כל שבוע שעובר הרשימה רק תלך ותתארך.



זה לא סוד שבאגף הממונה על השכר במשרד האוצר לא אהבו את הדרך שבה הסתיים בשבוע שעבר הסכסוך עם הפרקליטים - בתיווך של נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא פחות. נראה, אומרים באוצר, את נשיאת העליון מתערבת בשביתה של מגזר אחר במשק כפי שהתערבה בשביתת הפרקליטים.



אין זה סוד גם כי באגף התקציבים באוצר לא אהבו את הדרך שבה הסתיים הסכסוך ברשויות המקומיות. באוצר סבורים כי עד כה כל הוויתורים היו לסקטורים חזקים ומזמינים סקטורים חזקים וחזקים פחות לשבות. ואכן כניעה מזמינה את הכניעה הבאה - ולראיה גל האיומים בסכסוכי עבודה, השביתות והעיצומים בפועל - וכל כניעה תהיה כואבת מקודמתה.



למדינה יש כיום כסף. השלטון לחיץ וגופים שונים במשק, שסבורים כי שכרם נמוך מהמגיע להם, צפויים לצאת למאבקי שכר בזמן הקרוב.



צריך לזכור גם את הסיבות לשביתות. הפערים החברתיים בישראל גדלים והולכים. בשעת המשברים הגדולים של 2001-2003 ו-2008-2009, השכבות החלשות והמעמד הבינוני נשאו בעיקר הנטל. מאידך, כשהמשק מתאושש השכבות החזקות קוטפות את השמנת. מי ששובת עכשיו, ומי שמתכוון לשבות, אלו הן שכבות הביניים המבוססות.



העלייה המטורפת של מחירי המים פוגעת בשכבות החלשות. אין כיום כל הצדקה להעלאות המסים של אמצע 2010 (מע"מ, סיגריות, אלכוהול, דלק). הציבור קורא בעיתונים שמצב המשק טוב, ושהממשלה לא ביצעה את כל תקציב ההוצאות שלה ב-2010, בעיקר בחינוך, ברווחה ובבריאות. הוא קורא שהממשלה מסרבת לרסן את השכר הגבוה, חסר התקדים, בחברות הציבוריות הגבוהות. הוא קורא בעיתונים כי ראש הממשלה והשרים מעלים לעצמם את המשכורת החודשית באלפי שקלים ושואל מה נשאר לו עצמו.



באוצר אין רגישות חברתית וגם לא היתה בעבר. מדהים שדווקא ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, ונשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, המייצגים את ציבור המעסיקים, הבינו מזמן כי העובדים תוססים, כי המשכורות בדרגים הנמוכים נמוכות מדי, ודרשו להעלות את שכר המינימום.



חבל ששר האוצר, יובל שטייניץ, וראשי האגפים באוצר, לא הרימו את הכפפה שנזרקה אליהם. 1.1 מיליארד שקל להסכמים הקואליציוניים - יש. סכום נמוך בהרבה להעלאת שכר המינימום לעובדים המקופחים ביותר במשק - אין. בסופו של דבר, לאחר עוד כמה שביתות, גם שטייניץ יהיה בעד העלאת שכר המינימום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully