להחזיר את הכבוד לחינוך טכנולוגי

>> משרד החינוך אמנם הכריז על שנת הלימודים הנוכחית כ"שנת הרובוטיקה" - הצהרת כוונות שמעידה כי המשרד הפנים את חומרת המצב בתחום המדעים וכי הוא נכון להעצים את הידע הטכנולוגי של תלמידי ישראל - ולמצב את החינוך למדעים וטכנולוגיה במקום הראוי לו. ואולם מדובר רק בצעד ראשון בדרך ארוכה שרצופה עבודה קשה. תהליך שכזה חייב להתחיל מהבסיס - לימודי המתמטיקה, הפיסיקה והמדעים.

הגאווה שבה הצביע באחרונה שר החינוך, גדעון סער, על תוצאות מבחן פיז"ה, שהציבו את ישראל במקום 41 מבין 64 מדינות במקצועות כמו מדעים ומתמטיקה, הגיעה מוקדם מדי, שכן כל מה שעולה מהתוצאות הוא שנבלמה ההידרדרות. מגמת שיפור? את זה עוד מוטל עלינו להוכיח.



בינתיים, החברה הישראלית עדיין נסמכת על שאריות ההצלחות של העלייה מבריה"מ, שמילאה את "החורים החסרים" בשוק המהנדסים הישראלי. עולים אלה, מלבד השכלתם, הביאו עמם מסורת ותרבות של שאיפה לרכוש דעת בתחומי המדעים והטכנולוגיה ובחירה בהם כדרך חיים. ואולם מאז לא קרה דבר - ישראל לא השכילה למנף את היתרון שהקנתה לה העלייה, והנה הגענו ליום שבו לימודי טכנולוגיה ומדעים נהפכו לבחירה לא מועדפת על ילדי ישראל.



כדי להבין את עוצמת הבעיה, מספיק להיזכר בחלום הישן של כל אם עברייה - בן מהנדס - שנמחק לחלוטין מהאתוס הישראלי. עצירת ההידרדרות אולי נותנת תקווה לעתיד טוב יותר, אבל הנקודה המרכזית היא שהחינוך הטכנולוגי עדיין נשאר במקום נמוך ברשימת ההעדפות, רחוק מתהילת העבר שלו.



האווירה הציבורית כיום בישראל נעדרת את השאיפה להצטיינות בנושא המדעים, עניין שחייב להשתנות מהיסוד מבחינה תדמיתית. מסיבה זו, הארגון הוולונטרי first israel החליט להתחיל את פעילותו ולתת השראה לבני נוער לעסוק במדעים ובטכנולוגיה, תוך שיתוף פעולה עם הטכניון ומהנדסים מהתעשייה, מצה"ל ומהאקדמיה.



זו אולי רק עוד טיפה בים, אבל באמת הגענו לרגע האחרון. ישראל חייבת להציב את החינוך הטכנולוגי במרכז, למנף אותו ולהעלות את קרנו, כדי למשוך אליו מגזרים נוספים.



העתיד שלנו תלוי בהון האנושי שלנו, וכולי תקווה ש"שנת הרובוטיקה" של משרד החינוך, לא תתבזבז לריק ותהיה צעד ראשון בכיוון שאליו ישראל חייבת לשאוף.



הכותב הוא ראש פרויקט israel first, לקידום החינוך למדעים וטכנולוגיה