"החינוך הטכנולוגי נזנח. נהפכנו למדינה של עורכי דין ועסקנים"

>> ד"ר גבי עידן הוא אחד מאושיות ההיי-טק הישראלי. הוא היה שותף למכירה של שלוש חברות שסייע להקים, אבל לוותיקי ההיי-טק הישראלי הוא בעיקר זכור כממציא של גלולת הווידיאו המאפשרת אבחון אי-סדירויות במערכת העיכול - הגלולה שבזכותה הפכה גיוון אימג'ינג למפורסמת.



ניסיונו הרב של עידן מושך סטארט-אפים רבים להתייעץ עמו. הוא נחשב למומחה ביזמות ובמיוחד בהפיכת פיתוחים ביטחוניים לפיתוחים רפואיים. הוא מרצה ייחודי בתחום, ומדי פעם הוא מעניק הרצאות ליזמים המעוניינים להקים סטארפ-אפים בתחום המכשור הרפואי, זאת לאחר כ-15 שנות הוראה בטכניון. בכל פעם שהוא מרצה יש לו משנה סדורה לגבי יזמות טכנולוגית, והקמת סטארט-אפים.

בשבוע הבא יעביר עידן לסטודנטים של בית הספר להנדסה של המכללה האקדמית כנרת הרצאה שכותרתה: "מיומנו של ממציא מוטרד". מדובר בהרצאה אחת מתוך סדרת ההרצאות שעידן חלק ממנה, לקראת פתיחה של תוכנית חדשה וייחודית להנדסת מערכות רפואיות שנפתחה במכללה.



לעידן יש עצות לקברניטי המדינה בנוגע לחינוך הטכנולוגי. "תוצרי ההיי-טק הישראלי נבעו מכך שהיתה בשנים קודמות מערכת חינוכית יוצאת מן הכלל. לכך יש להוסיף את האמברגו העולמי על מכירת ציוד וכלי נשק לישראל, שהובילו לפיתוחים טכנולוגיים בתחומים בטחוניים וצבאיים ואת העובדה שהגיעו לישראל אנשים מוכשרים מאוד שהקימו את תעשיות הבסיס של מדינת ישראל, כמו פרנץ אולנדורף שהיה מייסד המחלקה להנדסת חשמל בטכניון - הם האנשים שהניחו את התשתיות לחינוך טכנולוגי תעשייתי.



"בשנים האחרונות מערכת החינוך מפרידה באופן בולט בין התיכון העיוני לתיכון המקצועי. בית ספר התיכון המקצועי, בו לומדים מקצועות טכנולוגיים, התנוון כמעט לגמרי. עם ישראל זנח את החינוך הטכנולוגי. שכחנו את דבר האבות המיסדים של העבודה היצרנית כערך. הפכנו להיות ארץ של עורכי דין, עסקנים ופוליטיקאים מקצועיים. מתי היה שר חינוך או מנכ"ל משרד חינוך שהוא איש תעשייה? בתי הספר התיכון המקצועיים קיבלו סטיגמה, ונוצר מצב שחינוך טכנולוגי נחשב לחשוב פחות לעומת לימודים בתיכון עיוני. הסטיגמה שנתקבלה היתה שמבתי ספר מקצועיים יוצאים להיות מסגרים, או טכנאי מזגנים - לא שזה לא טוב.



"לדעתי, חינוך טכנולוגי צריך להינתן לכל אחד. החינוך הטכנולוגי צריך להיות חלק מהחינוך הכללי. צריך לבטל את החינוך המקצועי הנפרד והנחות כמפלט לחלשים. כל בית ספר תיכון צריך לאפשר לתלמידים ללמוד ספרות, היסטוריה לצד פיסיקה, כימיה, מדע, טכנולוגיה ותעשייה. במצב שנוצר כיום יותר אנשים הולכים ל'עסקי אוויר' כי החינוך לא מאפשר אחרת".



עם זאת, הרבה מאוד ישראלים בוחרים לצאת לדרך יזמית ולהקים חברת סטארט-אפ.



"נכון, יש כאן תרבות שכל אחד מקים חברה. אבל רבים מהם מושפעים מהמחשבה שמתעשרים מהר בעבודה מינימלית, רבים שורפים כאן כסף. יש מעט סטארט-אפים מוצלחים. אני אמנם יכול להעיד רק על מה שאני רואה סביבי, שזה שדה ראייה בתחום די צר - מכשור רפואי - אבל לא ראיתי הרבה רעיונות מיוחדים של סטארט-אפים בשנים האחרונות. לא נפלתי מהכסא".



אז מה המסקנות? ככל שיותר תלמידים ייחשפו לחינוך טכנולוגי, ייוולדו גם חברות טובות יותר?



"ברגע שיש חינוך טכנולוגי ברמה גבוהה זה פותח ליזמים הרבה יותר אפשרויות. אדם ללא חינוך טכנולוגי שמנסה להמציא משהו הוא מוגבל, חסר לו ממד שלם. הוא מוגבל במה שהוא למד והתעניין. אבל לאנשים חייב להיות בסיס רחב יותר שכולל גם הבנה טכנולוגית. אסור להגיע למצב שמקצועות טכנולוגיים נחשבים לנחותים לעומת בית ספר עיוני. צריך לשבור את המחסום בין תיכון עיוני ומקצועי. יש למזג אותם יחדיו".



"המשקיעים שוחטים אותך"



בימים אלה עובר עידן לייעץ ליזמים צעירים. "אני טוען שהטכנולוגיה לא כל כך חשובה בשלב הראשון. הרבה יותר חשוב ליזם לזהות את הצורך האמיתי שקיים בשוק. אם יזם לא מזהה את הצורך בשוק, הוא לא צריך להקים את הסטארט-אפ. ראיתי את זה אצל לא מעט יזמים - כאלה שאומרים מראש שיש להם רעיון פנטסטי, אבל לא זיהו עד כמה הצורך בשוק למוצר שלהם הוא אמיתי, ואז הם מבזבזים כסף ולא מגיעים לכלום. לעומת זאת, אם יזם מתחיל סטארט-אפ כשלפניו מוגדר מראש צורך אמיתי, הוא יוכל בהמשך להתאים את הטכנולוגיה. בכל מקרה, יהיה לו הרבה יותר קל להציג תוכנית עסקית טובה.



"כשפיתחתי את גלולת הווידיאו של גיוון אימג'ינג מי שהציג לי קודם כל את הצורך היה רופא. באותה העת לא היתה טכנולוגיה מתאימה לפיתוח כזה. אבל הוא נידנד לי מדי פעם ולאחר שבהדרגה התפתחה הטכנולוגיה, אפשר היה לפתח את המצלמה. מקרה שונה היה בחברת 3dv. היה לנו רעיון למצלמת לייזר בתלת ממד. אבל בתחילת הדרך לא חשבנו מי בעצם יקנה את זה. המצלמה איפשרה אפקטים מיוחדים לאולפני טלוויזיה, אבל הסתבר שאי אפשר להרוויח מכך כסף. עד שהגענו למסקנה שעדיף לפנות לשוק המשחקים כבר נותרנו ללא כסף - ואז הבעלים והמשקיעים שוחטים אותך".



לא נחמץ לך הלב שפריים-סנס פיתחו טכנולוגיה מכיוון אחר אבל ידעו לזהות את שוק לפני 3dv ומצליחים מאוד?



"לא נחמץ לי הלב. אני מאשים את עצמי שלא נהגתי לפי הכללים שלי. אבל מצד שני, זה היה לפני 15 שנה. מה ידעתי אז על עסקים? אם יזם מפתח מוצר טכנולוגי נחות, אז כולם היו משיגים אותו. המצב האופטימלי של יזם הוא לכוון למוצר בעל מאפיינים ברמה גבוהה ולסגור את הפער הטכנולוגי שנחוץ לפיתוח המוצר בפרק זמן קצר. זה בעצם הזמן של עבודת המו"פ בסטארט-אפ. כדי שזה יעבוד כמו שצריך היזם חייב להיות בקיא בטכנולוגיה הקיימות כיום בשוק, אבל במקביל להיות בקיא גם בטכנולוגיות והטרנדים הכי חדשים שקורים בעולם. הידע של היזם צריך להיות מורכב ממה שקיים כרגע מבחינה טכנולוגית ומה מתבשל. כשעבודת המו"פ מסתיימת זה מבטיח ליזם שכשהוא יגמור לפתח את המוצר יהיה לו יתרון על פני המתחרים באופן מובנה. מעבר לכך, אין טעם לפתח מוצר למשך יותר מכמה שנים מכיוון שאי אפשר לנבא טכנולוגיות עתידיות מעבר לכמה שנים".



עידן מסביר שזה בדיוק המקרה של גלולת הווידיאו של גיוון אימיג'ינג. "כשהתחלתי לעבוד על הגלולה לא היתה טכנולוגיה מתאימה שתתמוך בפיתוח מוצר באיכות גבוהה. אם הייתי שמרני הייתי אומר לכולם 'תעזבו אותי. נתחיל לעבוד רק כשהטכנולוגיה תושלם'. אבל הייתי עקשן וחולם, ובכל זאת התחלתי לעבוד על הפיתוח. ובאמת, בתוך שלוש שנים הופיעו רכיבים (שבבים זעירים, ג"ג) שאיפשרו את פיתוח הגלולה. צריך לשלב אחוז מסוים של טכנולוגיות עתידיות".



עידן אומר שיזמים לוקים בסינדרום המכונה nih (not invented here) - הנטייה לדבוק בהמצאה שלהם. הם מזהים צורך מסוים בשוק ויש להם רעיון איך לפתור אותו, אבל הם מתעקשים לעשות זאת בדרך שלהם במקום לבדוק אלטרנטיבות. "אולי מישהו אחר עשה את זה יותר טוב? למה שיזם לא יאמץ פתרון של מישהו אחר, רק בגלל שהוא לא המציא אותו? זו, למשל, היתה הבעיה של חברות הרכב האמריקאיות, שבמשך שנים לא רצו לאמץ שום דבר חדש. בסופו של דבר היפנים הצליחו לתכנן מכונית אמינה במחיר שווה לכל נפש וכמעט חיסלו את תעשיית הרכב האמריקאית".



"אמרו לי שהרעיון שלי חלומי מדי"



גיוון אימג'ינג היתה החברה הראשונה שפיתחה טכנולוגיה של אנדוסקופיה באמצעות גלולה. החברה הוקמה על בסיס פטנטים של עידן. הוא בעל תואר דוקטור בהנדסת מכונות מהטכניון. במשך 25 שנים עבד ברפאל, עיקר עיסוקו היה בפיתוחים שונים בחטיבת הטילים.



בסוף שנות ה-80 ברפאל החלו לגלות עניין בפרויקטים אזרחיים, בהתאם לתפישה שאסור להסתפק אך ורק בפיתוחים טכנולוגיים צבאיים. מי שעמד בראש הפעילות הפיתוחים האזרחיים ברפאל היה ד"ר צבי מאירי, אבל עידן אומר שהיה קשה להניע את פעילות הפיתוח בתוך רפאל בתחילת הדרך. למעשה, מעבר לפיתוח אמצעי לחימה המדינה חייבת לרפאל גם את הקרדיט על הכשרת דורות של מהנדסים שהשתלבו ולמעשה הקימו את תעשית ההיי-טק בישראל.



הפיתוח הרפואי הראשון שנולד ברפאל היה מצלמת אינפרה-אדום לניתוחי לב. עידן אומר שהיא לא זכתה להצלחה גדולה. זמן מה לאחר מכן החל להתגבש במוחו של עידן הרעיון לגלולת וידיאו. "הגעתי לרעיון משיחה עם פרופ' איתן סקפה, מנהל מחלקת גסטרואנטרולוגיה בבית החולים אסף הרופא. הוא סיפר לי שיש להם בעיה להגיע למעי הדק. התחלתי לעשות ניסויים ראשונים בנושא ברפאל. אחד המנהלים אמר לי שיצמח לי עשב על הידיים עד שהמצלמה תראה תמונות מתוך הבטן. אבל למרות הספקנות נתנו לי ברפאל לעבוד על זה בזמן הפנוי שלי. ב-93' רשמתי פטנט על הפיתוח הזה. זה היה הדבר החכם ביותר שעשיתי בחיים שלי".



ב-94' רפאל הגיעה למסקנה שכדי לשווק מוצרים אזרחיים אי אפשר להסתגר, ויש להקים חברה מיוחדת לעניין, כך החלה לפעול חברת rdc, שהיתה שותפות של אלרון ורפאל. עידן אומר שכשהציע את המצלמה ל-rdc בתחילה הוא נדחה. "אמרו לי שזה חלומי מדי. כשניסיתי לגייס למצלמת הווידיאו כסף ממשקיעי הון סיכון ומשקיעים פרטיים אמרו לי שאמכור את זה לאייזיק אסימוב, אבל אפשר להבין את זה. ההיי-טק אז היה בחיתוליו".



מאז שוב חזר עידן לגיוון אימיג'ינג, בפעם השלישית. היום הוא משמש כסגן נשיא האחראי על חדשנות בחברה. "כיום אני מנסה לפתח גלולה אחרת לגמרי, ואחראי על איתור ומציאת טכנולוגיות חדשות. אני מקווה לפתח גלולה שעובדת על אולטרה סאונד במקום וידיאו שתאפשר בדיקת מעי הגס מבלי להחדיר קולונוסקופ (צינור עם מצלמת וידיאו, ג"ג) לאיתור גידולים סרטניים. הייתי רוצה לפתח גלולה שאפילו לא מצריכה מהחולה לנקות את המעי הגס לפני הבדיקה (ניקוי על ידי משלשלים, ג"ג). המהפכה של גיוון אימג'ינג פתרה את הבעיה במעי הדק והיא בדרך לפתרון הבעיה במעי הגס. אני מקווה שהגלולה הבאה של גיוון אימיג'נג תספק פתרון גם למעי הגס".